"מרגישה שהעולם נופל עליי" - מדוע החליטה גננת שמאיה לא תהיה בגן? - 0404
+
"מרגישה שהעולם נופל עליי" – מדוע החליטה גננת שמאיה לא תהיה בגן?

"מרגישה שהעולם נופל עליי" – מדוע החליטה גננת שמאיה לא תהיה בגן?

מאיה, ילדה מתוקה בת שלוש, תעלה ביום ראשון הבא לגן עירייה. כשבוע לפני כניסתה לגן החדש, התקשרה הגננת לאמה, עדי, שסיפרה לה כי למאיה יש אלרגיות מסכנות חיים לביצים ובוטנים – דבר שלא אמור לגרום לבעיה בגני עירייה שאמורים לדאוג להוצאת האלרגנים מהגן, על פי החוק.

אך, כשסיפרה עדי לגננת על האלרגיות, קיבלה תשובה מוזרה: "אי אפשר להוציא את האלרגן מהגן – פני לעירייה שיעבירו את מאיה לגן אחר". בהמשך הודיעה העירייה לעדי כי הגן לא אמור לעשות בעיות בנושא וכי אין כל בעיה, אך עדי גילתה כי הגננת החליטה, על דעת עצמה, להוציא את מאיה מהגן. 

עדי סיפרה לחדשות 0404: "כמו כל אמא שבתה הבכורה עולה לגן עירייה, ההתרגשות עד השבוע הייתה בשיאה.. קנינו תיק חדש ואפילו שמלה ליום הראשון, מאיה דיברה על זה שהיא גדולה וחיכתה לפגוש את החברים. לצערי השבוע השמחה וההתרגשות התחלפו בבכי, השפלה ועלבון ממי שהייתה אמורה לחנך את הבת שלי.

אתמול בשעות הבוקר אני מקבלת טלפון מהגננת החדשה של הבת שלי. מתרגשת ונרגשת עונה לטלפון, ומספרת לה שלבת שלי יש אלרגיות מסכנות חיים לביצים ובוטנים. הגננת טענה שלגן יש מטבח משותף עם הגן השני, אי אפשר להוציא את האלרגן מהגן ושאתקשר לעייריה במיידית שיעבירו אותה גן.

אני מתקשרת נסערת לעייריה והאחראית אומרת לי שזה לא נכון – לכל גן יש מטבח משלו. שלא אדאג והכל בסדר!

אני חוזרת אל הגננת ולא מבינה למה היא אמרה שהמטבח משותף. הפעם התשובה שלה שונה, היא אומרת שזה יוצר בלאגן מול ההורים ושהיא לא מוכנה לזה. אני עונה לה: יש חוזר מנכ"ל! ואין לנו שום אופציה אחרת. ואז הגננת מטילה פצצה – יש אופציה שהיא לא תיהיה בגן הזה! רק שתבינו שאנחנו שבוע לפני תחילת שנה.

מרגישה שהעולם נופל עלי, מה אני אומרת למאיה שלי? בשוק. בהלם. לא מבינה בכלל מה קורה. כמה דקות אחרי זה מתקשרת אליי אמא מהגן ואומרת לי "אתן באות מחר?" ואני לא מבינה – באות לאן? והיא עונה לי – "מה לאן? יש לנו מפגש של הגן! כולם באים!" בשלב הזה אני מבינה שהגננת כבר החליטה להוציא את מאיה מהגן, אנחנו לא הוזמנו.

מיותר לציין שמאיה שלי לא תיהיה בגן הזה. אבל חוויית ההשפלה נוראית והבכי ביומיים האחרונים לא פוסק. עצם העובדה שאשת חינוך בעצמה גרמה לצער הזה אפילו יותר מכאיבה. מכאיב לדעת שככה היא מחנכת ילדים אחרים. במקום ללמד לקבל ולהכיל, במקום לעטוף ולאהוב".