נתניהו בטקס האזכרה לז'בוטינסקי: "תורתו חיה ונושמת. החזון מתגשם, השליחות מתממשת והמדינה נוסקת" - 0404
נתניהו בטקס האזכרה לז'בוטינסקי: "תורתו חיה ונושמת. החזון מתגשם, השליחות מתממשת והמדינה נוסקת" קובי גדעון, לע"מ

נתניהו בטקס האזכרה לז'בוטינסקי: "תורתו חיה ונושמת. החזון מתגשם, השליחות מתממשת והמדינה נוסקת"

ראש הממשלה בנימין נתניהו נשא דברים היום (חמישי) בטקס האזכרה הממלכתי לזאב ז'בוטינסקי ז"ל, בהר הרצל.

נתניהו: "זהו יום הזיכרון הראשון של ז'בוטינסקי, שבו אחד מתלמידיו המובהקים – יקירנו מישה ארנס ז"ל – איננו איתנו. מישה ראה עצמו כל ימיו כנאמן לדרכו של ז'בוטינסקי. הוא המשיך בגאון את מורשתו. שלהבת בית"ר והתנועה הרוויזיוניסטית בערה בו, ואנחנו מבטיחים שהשלהבת הזאת תוסיף לבעור בעוז, כאש התמיד.

על סף השנה ה-80 למותו של ז'בוטינסקי, דבר אחד ברור, תורתו חיונית מתמיד, אקטואלית מתמיד, ואני שמח לומר – גם מקובלת מתמיד. בגדולת ז'בוטינסקי מכירים כיום לא רק נאמני דרכו, גם מי שצמחו בחוגים שהתנגדו לו מודים שמדובר בדמות-ענקים. איזה מהפך, מהשמצה – להערצה. ז'בוטינסקי ספג בחייו קיתונות של בוז ולעג. תיארו אותו כ'מיליטריסט', כ'אלרמיסט', כ'פאשיסט'.

אבל שמונה עשורים אחרי פטירתו החטופה, הוא נתפס כסלע יציב של לאומיות גאה, כמעיין נובע של צדקת הדרך ותבונה מדינית. עקרונות-היסוד שחקק על לוחות הברית של הציונות הם נר לרגלינו. מביניהם אציין שלושה, שאנו מממשים ללא הרף, כולל בשבוע האחרון.

ראשית, ז'בוטינסקי הטיף לבניין הארץ. שלשום ביקרתי בראשון לציון, אתמול ביקרתי בגוש עציון. שם, כמו בכל מקום בארץ, רואים יישובים פורחים, בניינים, כבישים, מנופים. אנו מפתחים את המדינה בלא הפסקה. שנית, ז'בוטינסקי דיבר על חשיבות העלייה כמפתח לגאולת העם. בתקופתו, שערי הארץ ננעלו לעלייה חופשית. ראו, לעומת זאת, את מאות העולים שנחתו פה בימים האחרונים – מאוקראינה, מארה"ב, מקנדה, ממדינות נוספות. הם מבינים שישראל היא בית אמיתי, בית חם – בית שלהם. שהעתיד שלהם נמצא כאן. שלישית, ז'בוטינסקי קבע עיקרון נוסף שמוכר לכם – העמדת קיר ברזל אל מול מבקשי נפשנו.

כאן יש חידוש – עכשיו קיר הברזל מוכר גם באלסקה. בתחילת השבוע התבשרנו על הצלחת הניסויים שם – של מערכת היירוט 'חץ 3'. זהו הישג אדיר שיאפשר לנו לפעול נגד טילים בליסטיים שיכוונו נגדנו – מאיראן וגם ממקומות אחרים. אנו מטפחים בשיטתיות את קיר הברזל של ישראל – את עוצמתנו הצבאית, המודיעינית והטכנולוגית, הן בהגנה והן בהתקפה. עוצמה זו מתחילה מתחת לפני הקרקע – בהרס מנהרות הטרור של אויבינו – והיא מגיעה אל מחוץ לאטמוספירה.

אנחנו מגינים על עצמנו כל הזמן. בדרום, אתמול, ניסה מחבל מעזה לפגע בישראל והוא חוסל על ידי כוחותינו. אני שולח בשמכם, בשם עם ישראל, איחולי החלמה לפצועים. בה בעת אנו נלחמים גם בחזיתות אחרות – בחזית הצפון אנו פועלים נגד איראן וחיזבאללה, ואתם שומעים על כך גם בימים אלה. זהו קיר הברזל.

יש גם עיקרון רביעי, חשוב מאין כמותו – תורת הלחץ של ז'בוטינסקי, שעליה אני רוצה להתעכב ביתר הרחבה. ז'בוטינסקי עמד על כך, ואנו בעקבותיו, שאת העוצמה הצבאית יש ללוות בטיפוח של עוצמה מדינית. הוא האמין שבשדה המדינאות אין סתם ידידות; יש לחץ של אינטרסים ולחץ של דעת קהל. מידת הלחץ שנפעיל בשני התחומים משפיעה ישירות על הנכונות להתעמת איתנו, או לכרות איתנו בריתות. מתעמתים עם החלשים, ולא עם החזקים. כורתים בריתות עם החזקים, ולא עם החלשים.

ללחץ שמופעל בכיוון אחד יש מענה – לחץ נגדי. אם לוחצים אותך, תמצא דרכים ללחוץ בחזרה – בכישרון, בנחישות, בתעוזה. ז'בוטינסקי יישם זאת הלכה למעשה. לפני 90 שנה התחוללו פרעות תרפ"ט, המון ערבי מוסת התנפל על היישוב העברי. התוקפים הרגו ופצעו מאות יהודים. הם החריבו קהילות – בירושלים, בתל אביב, בחברון, כאן במוצא, בצפת.

מבחינת ז'בוטינסקי, האלימות הרצחנית חידדה לא רק את ההכרח להקים כוח מגן חזק. בד בבד הוא דגל בהפעלת לחץ ציבורי על ממשלת בריטניה, כדי שתעמוד במחויבות שלה לציונות. לתפיסתו, מול הכניעה הבריטית ללחץ הערבי – התנועה הציונית חייבת להפעיל לחץ נגדי. זה לא היה דבר פשוט. גם באותם ימים היו כאלה שבחרו להרכין ראש, להפגין חולשה, ולעסוק בהלקאה עצמית. אבל ז'בוטינסקי לא ויתר, הוא ביקר בחריפות את בריטניה, פעם אחר פעם. הרצון לחפש לה חלופה החל מקנן בו.

שינוי האוריינטציה המדינית שלו הבשיל עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. אני גאה בכך שאבי, פרופ' בנציון נתניהו ז"ל, נסע ללונדון והשפיע על ז'בוטינסקי להעביר את מוקד עשייתו לארה"ב, להעביר את מוקד הלחץ לשם. שניהם, ז'בוטינסקי ואבי, פעלו יחד באמריקה – לקדם את רעיון הצבא העברי ואת הקמת המדינה היהודית. הם עשו זאת בקרב מקבלי ההחלטות, ועוד יותר חשוב – בדעת הקהל בארה"ב.

מכובדיי, תורת הלחץ של ז'בוטינסקי היא עיקרון בסיסי במדיניות שאנו מובילים. זו המדיניות שבאה לביצור מעמדה של ישראל בין העמים, ולהבטיח את עתידה. כמו ז'בוטינסקי, אני דוגל בשכנוע מדיני בלתי-פוסק. אני עושה זאת כבר עשרות שנים. ברוך השם, יש לנו הצלחות. הפכנו את ישראל, בתפיסות הללו, של האיש שטמון כאן, לכוח עולמי. בתחומים מסוימים הפכנו את ישראל למעצמה. יחסינו הדיפלומטיים מצויים בפריחה חסרת תקדים. כל זה קורה לא בזכות מדיניות רופסת וחנפנית, אלא בדיוק להיפך, זה קורה בזכות עמידה תקיפה על אינטרסים חיוניים.

כשאנו דבקים באמת שלנו כוחות מובילים בעולם משתכנעים. התעקשנו לעמוד מול כל העולם בנושא הסכם הגרעין עם איראן – והנשיא טראמפ נסוג מן ההסכם. התעקשנו שבירתנו ירושלים תישאר מאוחדת בריבונות ישראל – והעולם מתחיל להכיר בכך. התעקשנו שרמת הגולן צריכה להיות בריבונותנו – וגם בכך העולם מתחיל להכיר. אני מתעקש שהשליטה הביטחונית בכל השטח ממערב לירדן – תמיד תישאר בידינו. אפילו מדינות-ערב מתחילות להכיר בכך. אני מתעקש שאף יישוב לא ייעקר. אני מתעקש בתקיפות למנוע מימוש, ולו הקטן ביותר, של מה שהפלשתינים מכנים 'זכות השיבה'. אני מתעקש על ההכרה בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. אני מתעקש – כפי שז'בוטינסקי התעקש – על ניצחונה הסופי של הציונות.

ידידיי, ז'בוטינסקי השקיע מאמצים כבירים למען עצמאות ישראל. הוא השקיע את זה בשדה המדיני וגם בשדה האישי, עד שתש כוחו והוא נפל בגיל שישים. לצערנו הוא לא זכה לראות בהקמת המדינה. פתיל חייו ניתק בטרם עת. ביום ז'בוטינסקי אנו חשים כאב על ההחמצה, ובצד זאת מפעמת בנו נחמה, מפעמת בנו גאווה – תורת ז'בוטינסקי חיה ונושמת. החזון מתגשם, השליחות מתממשת, המדינה נוסקת לפסגות חדשות.

יהי זכרו של זאב ז'בוטינסקי – מתווה הדרך, מצפן הציונות – נצור בלב עמנו לנצח נצחים".

 

הירשם
התראה על
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
הצג את כל התגובות
אתר 0404 מכבד את זכויות היוצרים ועושה מאמצים לאיתור בעלי הזכויות ביצירות הכלולות בכתבות. אם זיהית יצירה שאתה בעל הזכויות בה ואתה מעוניין להסירה מהכתבה, אנא פנה אלינו למייל: [email protected]
7
0
Would love your thoughts, please comment.x