נכון לעכשיו, נראה שאין מנוס מבחירות נוספות וזאת על רקע סירובו של אביגדור ליברמן להקים ממשלת ימין. ליברמן ממשיך לתרץ כי הכל קשור בחוק הגיוס, אך גם לאחר שהחרדים התפשרו וקיבלו את הצעת ראש הממשלה, ליברמן נותר בעמדתו ודומה כי אינו מעוניין בהקמת הממשלה. במצב הנוכחי - הולכים לבחירות, גם אם הנשיא יחליט קודם לכן לנסות ולהטיל את הקמת הממשלה על מישהו אחר.

כחול-לבן לא מסוגלת להקים ממשלה בישראל, בשום צורה ובשום דרך, אלא אם תחבר אליה את ישראל ביתנו, כולנו והמפלגות הערביות. ללא כל הגורמים האלה יחד - גנץ ולפיד ימשיכו לצעוק באופוזיציה.

הבעיה המרכזית היתה ונותרה אביגדור ליברמן. על פי כל הגיון, לאחר בחירות חוזרות, הרכב הממשלה אמור להיות דומה. מנדט לפה או לשם, אבל הכיוון ברור - רוב גדול לציבור הימני בישראל. מי שהצביע ימין - לא יצביע שמאל. מנגד, יהיו כאלה שהצביעו שמאל - כחול-לבן ויתלבטו בקלפי, אחרי שהבינו כי קולם במילא לא מביא לשינוי ובמיוחד על רקע העובדה שגילו את האמת שהוסתרה - שיתוף הפעולה עם איימן עודה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו יודע היטב שהוא חייב שינוי במנדטים: מצד אחד לנסות ולהגדיל את כוחו של הליכוד ומן הצד השני, לראות שותפות חזקות יותר, ללא אביגדור ליברמן. ליברמן, כבר לא יכול להחשב בספירה כגוש ימין. נתניהו צריך לבלוע רוק, להתגבר על אירועי העבר ולהודיע על שיריונה של איילת שקד. רק במקרה של שיריון יכולה שקד לרוץ לצד נתניהו בבחירות הבאות. שקד, תביא לפחות 5-6 מנדטים ותעמיד את הליכוד שוב במקום הראשון.

נפתלי בנט והימין החדש חייבים לנסות לרוץ שוב. קצת יותר מ-1,500 קולות היו חסרים לו ועם שיווק נכון (ובלי רדיפת נתניהו וניסיון לשתות קולות מהדתיים), הוא יכול להכנס. בנט, חייב גם לרענן את רשימתו ולחבר אליה שלושה-ארבעה אנשים רציניים מאוד. לדוגמא: גל הירש. אם איילת שקד לא תשוריין בליכוד, בנט ושקד חייבים לרוץ שוב יחד ועם רשימה רצינית יותר, ייכנסו בוודאות לכנסת.

חיזוק כזה של מפלגות הימין, אפשרות כניסה של בנט וביטול שליטתו של ליברמן, משל עם ישראל מריונטות בידו, יביא לממשלת ימין יציבה.

אף אחד לא רוצה בחירות חדשות, אבל בחירות שכאלה יכולות להביא כמה שיפורים: ליברמן כבר לא יהיה שר הביטחון וכחלון לא יהיה שר האוצר. שניים שכשלו בתפקידם ורוב הציבור לא רוצה לראותם בתפקיד.