שקד בנאום סוף קדנציה חריף למשפטנים ולשמאל: "הפסיקו עם הבכי והנהי- גם ביהמ"ש זקוק לאיזונים ובלמים"

שרת המשפטים איילת שקד נאמה היום (שני) בכנס לשכת עורכי הדין השנתי שמתקיים באילת. בנאומה סיכמה שקד את העקרונות שהנחו אותה והרפורמות שהובילה בארבע השנים האחרונות. בנוסף, התייחסה השרה למתקפות חסרות רסן מצד בכירים לשעבר במערכת המשפט ופוליטיקאים משמאל נגד רפורמות במערכת המשפט.

שקד סיפרה שהחליטה להצטרף למערכת הפוליטית נוכח תכנית ההתנתקות של שרון. "התגייסות המערכת המשפטית לטובת העניין הייתה טוטאלית. זכויות חשודים נרמסו בראש חוצות, וערכים דמוקרטיים כמו חופש הביטוי וההפגנה נדחקו לקרן זווית", אמרה והתכוונה לכך ששופטים האריכו מעצרים באופן קולקטיבי ועצרו נערות בנות 14 עד תום ההליכים תוך רמיסת זכויותיהם.

"משרדי עורכי הדין בתל אביב לא מחו באותה עת", עקצה. "הנייר במדפסות אזל ועצומות אמיצות, כמו שנתקלנו בהן בשבוע שעבר, לא נחתמו באותה העת".

שקד ציינה שכאשר נכנסה לחיים הפוליטיים היא חוותה את העובדה ש"מרכז הכובד של הדמוקרטיה הישראלית עבר מנבחרי הציבור למשפטנים. בית המשפט הפך לפוסק אחרון בענייני מדיניות, ובמקביל, התעצם כוחם של היועצים המשפטיים. נבחרי הציבור המשיכו לשאת באחריות, אך באופן עקבי איבדו את הסמכות. אחד מיעדיי כנבחרת ציבור היה לבצר את הדמוקרטיה. להשיב את הכוח לידי נבחרי הציבור".

במהלך הנאום שרת המשפטים הסבירה כיצד ביצעה את המהפכה השמרנית שהחלה לייצר איזון במערכת המשפט. דוגמה אחת לכך היתה מינוי 334 שופטים, מתוכם שישה שופטים לבית המשפט העליון. "הודעתי כאן לפני שלוש שנים, שהשופטים אותם אני מבקשת לראות הם אלה היודעים לזהות את "מרחבי המשילות" של נבחרי הציבור. אלה שישמרו על חוסנו ויוקרתו של בית המשפט העליון, אבל לא על חשבון החלשת יכולת הפעולה של הכנסת והממשלה בענייני מדיניות. שופטים הסומכים על עוצמתו של העם ובחירתו בנציגיו. כעבור שלוש שנים, פרעתי את חובי לציבור. במהלך הקדנציה הזו ההרכב האנושי במערכת המשפט השתנה ללא היכר".

"היו אלה נשיאי בית המשפט העליון בדימוס לנדאו ואגרנט, שביד אחת ביצרו את זכויות האדם בישראל, וביד שניה הזהירו מפני הפיכתו של בית המשפט לצד במחלוקות פוליטיות. הדגש בבחירת השופטים במהלך הקדנציה הזו הושם על מצוינות, שמרנות ושיקוף חלקי האוכלוסייה.

רוחות חדשות מנשבות היום בבית המשפט העליון. זכות עמידה ושפיטות אינן טאבו יותר. קונספציות שהתבססו במערך הייעוץ המשפטי, מאותגרות לראשונה באולמות השופטים. חברי כנסת המנסים להעביר את המשחק מהמגרש הפרלמנטרי לבג"ץ – נדחים על הסף. לא פחות חשוב מכך, לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל נבחרו שופטות יוצאות אתיופיה, שופטת חרדית ודרוזית".

בשנה האחרונה שקד ביקשה להביא לחקיקת חוק יסוד החקיקה, ובתוכו פסקת ההתגברות. החקיקה נעצרה נוכח התנגדות שר האוצר כחלון. שקד הדגישה בנאומה כי תכניתה היתה "לייצר דיאלוג מתמיד בין הרשות המחוקקת לבין הרשות השופטת, אך לקבע את נבחרי הציבור כפוסקים האחרונים בענייני מדיניות". בהמשך לכך שקד הזכירה כי ברק הוא שיזם את פסקת ההתגברות בחוק יסוד חופש העיסוק. "גם אז כנראה אזל הנייר במדפסות, כי לא זכורה לי עצומת משפטנים נגד חורבן הדמוקרטיה. בתזכיר החוק גם נכתב במפורש שחוקי יסוד אינם נתונים לביקורת שיפוטית. אני מקווה שהכנסת הבאה תשלים את המהלך החשוב הזה".

שרת המשפטים סנטה ב"מגיני הדמוקרטיה": "השינויים אותם הובלתי, שאת חלקם פרשתי בפניכם, נעשו "לשם שמיים", לגופו של עניין ולא לגופו של אדם. לצערי, לא תמיד היה כך כלפיי. כל שינוי גרר מתקפה מצד "מגיני הדמוקרטיה" בעיני עצמם. כל אתגור נתפס כמות הדמוקרטיה. כל רפורמה נמשלה לאויב בשער".

שקד הבהירה כי, "אין רשות שהיא מעל הכללים ומחוץ למערכת האיזונים והבלמים. אני קוראת לאלו הסבורים שכל תזוזה במערכת האיזונים היא קץ הדמוקרטיה – הפסיקו עם הבכי והנהי! דברו לגופו של עניין!

"יש תחושה שטענות חזקות מהצד השמרני נתקלות בחומות של הפחדה ודמגוגיה מהצד שני. בואו ננהל את הדיון הזה ברצינות הראויה לו. מה שקרה במחטף בשנות התשעים עומד להשתנות באופן דמוקרטי. והייתי רוצה לראות את מערכת המשפט נשמעת באופן אמיתי ורציני בדיון על שרטוט קווי הגבול החדשים שייקבעו על ידי הרשות המכוננת.

"הדמוקרטיה הישראלית תוססת, חיה נושמת ובועטת וחזקה יותר מכל מבקריה ומכל מספידיה. איזונים ובלמים בדמוקרטיה אינם חד סטריים – הם דו סטריים. כך היה מאז ומעולם, וכך גם יהיה. חרם כלפי המשחק הדמוקרטי, יחד עם צעקות מבחוץ, איננו מועיל לשני הצדדים. הדמוקרטיה הישראלית זקוקה למגוון הדעות. רק ליבון אמיתי יביא להפרייה ולהתפתחות. יש מקום לכולם, וחוק יסוד החקיקה שהפצתי בכנסת הקודמת צריך לשמש כבסיס לדיון הציבורי בנושא".