דרישת שלום משנת 236 לספירה

שמו של הקיסר הרומי מקסימינוס תרקוס ששלט בין השנים 238-235 לספירה זוהה, לראשונה, על אבן מיל, אבנים בצורת גליל שסימנו את הדרכים הרומיות העתיקות, כך עולה מן המחקר האחרון של תחומה של סוסיתא העתיקה המתבצע בידי חוקרים מאוניברסיטת חיפה.

זהו הכיתוב הראשון שהצליחו החוקרים לזהות על אבני המיל של הדרך מסוסיתא שבמזרח הכנרת ועד לפניאס שבדרום הגולן. "מכיוון שהדרך עצמה נבנתה בתקופה קדומה הרבה יותר, שמו של הקיסר מעיד ככל הנראה על עבודות שיפוצים נרחבות שבוצעו באותה תקופה. מדובר בשנים שבהן האימפריה הרומית נמצאת בהיחלשות ועבודות בנייה נרחבות מסוג זה, בעיקר בערי הספר של האימפריה, הופכות להיות יותר ויותר נדירות", אמר ד"ר מיכאל איזנברג מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה שעומד בראש החפירות בסוסיתא.

העיר העתיקה סוסיתא הולכת ונחשפת זה כעשרים שנים בידי משלחת מטעם המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה. חשיפה זו מאפשרת לרשות הטבע והגנים לפתח בחודשים אלו את גן לאומי סוסיתא לביקורי קהל. סוסיתא הייתה העיר הראשה (פוליס) היחידה בשטח זה של הגולן והחוקרים מבקשים ללמוד על מערכות היחסים בתקופות הרומית והביזנטית בין העיר לבין עורפה החקלאי והכפרים בתחומה. בשנים האחרונות יצא המחקר מגבולות העיר עצמה אל תחום סוסיתא בשטח של מרכז ובעיקר בדרום הגולן.

כחלק מ"הירידה מן ההר", ביקשו החוקרים, ד"ר איזנברג, ד"ר מיכאל אזבנד ותלמיד המחקר אדם פאזוט, לבחון אבן מיל שנמצאה מצפון לכנרת וכעת מצויה בגינתו של אחד מתושבי קיבוץ רמות. אבני מיל, הוצבו במרחקים קבועים של מיל רומי אחד (כ – 1480 מ' שהם 1,000 צעדים כפולים) מן העיר ולאורך הדרך.          

במקרה של סוסיתא הגובלת במזרחה בכנרת, אבני המיל הוצבו לאורך הדרך הרומית של מזרח כינרת, שהמשיכה מסוסיתא והסתיימה בפניאס שבצפון הגולן. לאורך השנים נמצאו מספר אבני מיל על דרך זו, אולם רק על אחת מהן נמצא עדות לכתב – אותו החוקרים לא הצליחו לפענח עד כה. מי שהגיע לעזרת החוקרים הישראלים של משלחת סוסיתא הוא ד"ר גרגור שטאב, מאוניברסיטת קלן שבגרמניה, מומחה לניתוח כתובות עתיקות ביוונית, שהצליח לזהות את: שם הקיסר מקסימינוס תרקוס, ששלט באימפריה הרומית במשך שנתיים, בין השנים 238-235 לספירה. בנוסף לשמו מופיעים בכתובת גם שמו של בנו ורשימת תאריו. "במשך השנים ניסו החוקרים שיטות מתקדמות ומתוחכמות של סריקות תלת ממד, שלא צלחו. והנה, דווקא כשחזרנו לשיטה וותיקה יותר של יצירת העתק נייר בלחץ אל מול המגרעות של אבן הבזלת הצלחנו בקריאה", אמרו החוקרים. מכיוון שהדרך נבנתה שנים רבות לפני כן, מניחים החוקרים שמשמעות חקיקת שמו של הקיסר תרקוס מעידה על עבודות שיפוצים נרחבות שבוצעו בדרך באותן שנים.

"באמצע המאה השלישית לספירה האימפריה הרומית נמצאת בשקיעה. עד כה לא היה לנו ברור אם בתקופה זו הדרך הראשית של מזרח הכינרת וממנה אל הגולן היו עדיין פעילות וכתוצאה מכך, מה היו קשרי המסחר והקשרים החברתיים והתרבותיים בין הערים. העדות לשיפוץ הדרך מעידה בפעם הראשונה על כך שגם בתקופה זו היא עדיין פעילה. אבן המיל שימשה לא רק כדי לציין המרחקים ולנסוך הרגשת בטחון, אלא בעיקר לצרכי תעמולה. השלטון הרומי הפגין את שליטתו באמצעות עורקי התעבורה הראשיים, תחת חסותם של שליטי האימפריום בעבר ובהווה, בנוסח: 'אתה בטוח תחת חסותנו, אך אל לך לשכוח שאלה הן כנפי האימפריום הרומי'", אמר ד"ר איזנברג.

ממצא נוסף אותו חשפו החוקרים השנה הוא מצד – מצודה קטנה – הנמצאת גם היא מחוץ לשערי סוסיתא, בנקודת תצפית שולטת על הדרך, כיום ממערב ליישוב מבוא חמה שבדרום הגולן. לדבריו של ד"ר איזנברג, מיקומו האסטרטגי לא נעלם מעיני הסורים אשר הקימו כאן בטרם מלחמת ששת הימים עמדה צבאית מעל לשרידים הקדומים.

כעת, כשחשפו החוקרים את השרידים הם מצאו מכלול הבנוי בצורה איתנה בנדבכי בזלת אשר מידותיו כ-20 x 15 מ' ואליו נצמדת חצר גדולה. במרכז המבנה ניצב מגדל, שברבות השנים התפתח לכדי חווה או מנזר בני התקופה הביזנטית (המאה השישית לספירה). עוד מצאו החוקרים שרידי רצפת פסיפס צבעונית, מרתף ושרידים לחקלאות הקדומה בת המקום. תנור ענק במידותיו, כמטר ושמונים ס"מ קוטרו, נחשף באחד החדרים. "גודלו החריג נועד, ככל הנראה, לשרת ציבור גדול ומעלה השאלה האם התקיים כאן מנזר וזה נועד לשרת את כלל אנשי המנזר או שמא מכרו ממרכולתו לעוברי האורח והסוחרים בדרך הרומית למרגלות המצד", אמרו החוקרים.