הותר לפרסום: יו"ר אגף בהסתדרות הורשע בעבירות מין בקטינה בת משפחתו

ביהמ"ש העליון התיר לפרסום כי ציון אלגריסי, יו"ר האגף לאיגוד מקצועי במרחב תל אביב של ההסתדרות, שהתמודד בבחירות האחרונות לרשות העיר ת״א מטעם סיעת מרצ, הורשע בריבוי עבירות של מעשה מגונה בקטינה בת משפחתו ונגזרו עליו 47 חודשי מאסר בפועל בבית המשפט המחוזי בת"א.

הנאשם ביצע את העבירות בקטינה ילידת 2004, בתה של בת זוגו של הנאשם בתקופה הרלוונטית, כשהייתה בת 8 ועד הגיעה לגיל 12 בערך. הנאשם הגיש ערעור על הכרעת הדין של ביהמ"ש המחוזי ועל חומרת העונש. ביהמ"ש העליון קבע עיכוב ביצוע על העונש שנגזר על הנאשם עד למתן הכרעה בערעור שהינו תלוי ועומד.

הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בבית המשפט המחוזי בתל אביב בריבוי עבירות של מעשה מגונה בקטין בן משפחה וזוכה מעבירה זו באחד המקרים שיוחסו לו. העבירות בוצעו בבתה של בת זוגו כשהייתה כבת 8 ועד שהגיעה לגיל 12, בכך שהכניס את ידיו מתחת לבגדיה ונגע בחלקי גופה כשהוא מבצע בה מעשים מגונים. בשל כך נגזרו על הנאשם 47 חודשי מאסר בפועל, מאסרים מותנים ופיצוי למתלוננת בסך 60,000 ש"ח. במסגרת גזר הדין קיבל ביהמ"ש את בקשת הפרקליטות והורה על הסרת צו איסור הפרסום על שמו של הנאשם.

הנאשם הגיש ערעור על הכרעת הדין ועל חומרת העונש, וכן על ההחלטה להסיר את צו איסור הפרסום. כמו כן, הגיש הנאשם בקשה לעיכוב ביצוע כל רכיבי גזר הדין, לרבות ההחלטה על הסרת איסור הפרסום.

המדינה התנגדה לבקשתו של הנאשם על כל חלקיה. בתוך כך, טענה כי אין מקום לעכב את פרסום שמו של הנאשם כיוון שלא הציג נזק חמור במיוחד שייגרם לו בשל כך וביהמ"ש המחוזי לא השתכנע מעדות הפסיכיאטר מטעמו כי מצבו הנפשי שונה מעניינם של עבריינים אחרים ששמם פורסם. עוד טענה המדינה כי עניינו האישי אינו גובר על העניין הציבורי בפרסום וכי הורי המתלוננת מתנגדים אף הם להתרת איסור הפרסום.

ביהמ"ש העליון קיבל את בקשתו של הנאשם ככל שהיא נוגעת לעונש המאסר ודחה את בקשתו ככל שהיא נוגעת לפיצוי ולאיסור הפרסום של שמו.

ביהמ"ש העליון קבע כי "בעניינו של המבקש, מקבץ השיקולים מטה את הכף לעבר עיכוב ביצוע עונש המאסר, לאור השילוב בין טענותיו של המבקש בערעור על הכרעת הדין ובין נסיבותיו האישיות... לא כך הדבר בכל הנוגע לעיכוב תשלום הפיצוי למתלוננת... כך גם לא מצאתי כי יש להיעתר לבקשה לעכב את פרסום שמו של המבקש עד להכרעה בערעור.

איסור פרסום שמו של אדם שהורשע בפלילים הוא חריג לכלל. כפי שעלה מטיעוני המשיבה בדיון לפני, מלכתחילה נועד איסור הפרסום בעניין שלפנינו להגן על המתלוננת ולא על המבקש, ומעשה מדובר היה באיסור פרסום בהסכמת הצדדים. כעת, משתם ההליך המשפטי ולאור עמדת המתלוננת והוריה, אין מקום להותיר בעינו את צו איסור הפרסום. מעצם טיבו כרוך ההליך הפלילי בפגיעה בכל מישורי חייו של הנאשם. בית המשפט קמא לא השתכנע כי ייגרם למבקש נזק חמור מן הפרסום, השונה מן הנזק הצפוי ברגיל למי שהורשע בעבירות דומות. כן נקבע כי מצבו הנפשי, כפי שתואר על ידי הפסיכיאטר מטעמו, אינו משכנע אחרת. ואף אני לא השתכנעתי אחרת בדיון שהתקיים בפניי".

את ההליך בביהמ"ש המחוזי בת"א ניהלה עו"ד רוית צאלח-מימון מפרקליטות מחוז ת"א (פלילי). עו"ד קובי מושקוביץ מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה מייצג את המדינה בהליך הערעור בביהמ"ש העליון.