היום, ו׳ באדר ב׳, 8 שנים לטבח בני משפחת פוגל.

8 שנים חלפו מאותו ערב שבת שהאכזריות של האויב החי בתוכנו הכתה ופילחה את לבבותינו בפעם נוספת וכואבת.

8 שנים בהן חלאות המין האנושי אשר ביצעו את הטבח חיים כמלכים בבית האסורים ולא החזירו את נשמתם העכורה לבורא כנדרש.

כאשר הם מתלבטים בכל יום מחדש איזה סוג בשר לאכול ובאיזו פעילות הווי ובידור להשתתף, שלושת יתומי המשפחה שניצלו מהטבח הנורא, כואבים ודואבים את הפצע המדמם שלעולם לא יגליד.

במגילת אסתר, אותה נקרא בקרוב, נכתבו בסופה הפסוקים הבאים: ״אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם... נִקְהֲלוּ הַיְּהוּדִים בּעריִהּם, לִשְׁלֹחַ יָד בִּמְבַקְשֵׁי רָעָתָם; וְאִישׁ לֹא-עָמַד לִפְנֵיהֶם, כִּי-נָפַל פַּחְדָּם עַל-כָּל-העמים״.

הגיע הזמן שעם ישראל יחזור לשלוט באויביו ולהכות בהם ביד רמה, באויבו ובכל מבקשי רעתו. רק כך לא יעמדו לפנינו. רק ככה יפול פחדם.

תהא נשמתם של חמשת בני משפחת פוגל צרורה בצרור החיים ואת דמם ה׳ ינקום, אמן.