העיתונאית ספיר ניסני ששפכה שמן רותח על אמה הורשעה בגרימת מוות ברשלנות - 0404
+
העיתונאית ספיר ניסני ששפכה שמן רותח על אמה הורשעה בגרימת מוות ברשלנות צילום מסך יוטיוב

העיתונאית ספיר ניסני ששפכה שמן רותח על אמה הורשעה בגרימת מוות ברשלנות

בימ"ש השלום בפתח תקווה דחה את טענתה של ספיר ניסני להגנה מן הצדק והרשיע אותה בגרימת מוות ברשלנות של אמה, מרים ניסני ז"ל. זאת, לאחר שבשלבים קודמים הודתה הנאשמת בכל העובדות הנוגעות לדבר במסגרת כתב אישום מתוקן, אך ביקשה לבטלו מכוח טענת הגנה מן הצדק, שכאמור נדחתה היום.

כזכור, הנאשמת התגוררה עם המנוחה בכפר סבא ובין השתיים היו ויכוחים חוזרים ונשנים, בין היתר על הקפדה על ניקיון וסדר הבית, לאור קפדנותה הרבה של המנוחה בנושא. היבט זה בא לידי ביטוי גם בתחום הבישול, כאשר למנוחה הייתה ביקורת רבה כלפי הנאשמת, לפיה הנאשמת נהגה להותיר את אזור שיש המטבח מלוכלך לאחר שבישלה, לרבות בתבלינים שונים בהם עשתה שימוש לתבשיליה. על רקע זה הרחיקה המנוחה מהנאשמת את כל התבלינים, בכך שנעלה אותם בחדר הארונות שמצוי בחדר השינה שלה בסמוך למיטתה, והותירה בחזקתה את המפתח לדלת חדר הארונות.

ב-21.4.16, בשעה 01:10 בערך, נשכבה המנוחה לישון במיטה בחדר השינה בעודו חשוך. הנאשמת ניגשה למטבח הבית לצורך רקיחת תכשיר נטורופתי ניסיוני, שמרכיביו הם שמנים ומלח. הנאשמת העמידה על הכיריים סיר לתוכו שפכה כמות של תערובת שמנים שונים, אותם חיממה לטמפרטורה גבוהה. הנאשמת הזדקקה למלח לצורך הבישול, ולכן החליטה לנסות להתגנב לחדר השינה החשוך, לקחת את המפתח לחדר הארונות, ולקחת ממנו את המלח מבלי שהמנוחה תתעורר ותשים לב.

כיוון שרצתה להשלים את ההתגנבות בגיחה אחת כדי להפחית סיכויי תפיסתה על ידי מרים, וכיוון שעל פי הבנתה של הנאשמת ערבוב מתמיד של תערובת השמנים היה חיוני לאחידות התערובת ולשמירה על ערכו התזונתי של התכשיר המיועד, החליטה הנאשמת לקחת עמה את הסיר עם תערובת השמנים הלוהטת לעבר המלח, במקום להביא המלח לעברו.

בטרם צאתה להתגנבות, לרגע קל, התלבטה הנאשמת בינה לבין עצמה בדבר, נוכח מודעותה לסיכון הבטיחותי הכרוך בדבר, בעיקר כלפי עצמה, זאת למרות שבעבר הייתה מרים מזמינה את הנאשמת אל חדרה עם סירים בידיה כדי להראות לה את תבשיליה. בשעה 01:34, התקשר אל הנאשמת בן זוגה לשעבר, לאחר חודשים ארוכים של נתק, והנאשמת החליטה שלא לענות לשיחה. התרחשות זו גרמה לה סערת רגשות, אשר הסיחה דעתה מן ההתלבטות.

הנאשמת, נטלה את הסיר בו תערובת השמנים הלוהטת, החזיקה אותו באחת מידיות הפלסטיק שבו באמצעות יד שמאל בלבד תוך כדי השענת ידית הפלסטיק השנייה שבו על בטנה, במקביל ערבבה באמצעות כף את תערובת השמנים הלוהטת באמצעות ידה הימנית, וצעדה כך אל חדר השינה בעודו חשוך. עם כניסתה לחדר השינה החשוך נתקלה הנאשמת בשואב אבק רובוטי שהיה מונח אותה עת על הרצפה, מעדה לפנים לכיוון המיטה ואיבדה אחיזה בסיר, אשר חלק ניכר מתכולתו נשפך על איברי גוף שונים בפלג גופה העליון של המנוחה. כתוצאה מכך, נגרמו למרים כוויות קשות ועמוקות. הנאשמת הדליקה מיד את נורת חדר השינה, נבהלה למראה המנוחה, הבהילה אותה מידית לחדר המקלחת, וניסתה לטפל בה על ידי התזת מים קרים על גופה. בהמשך הזמינה הנאשמת את מגן דוד אדום.

המנוחה פונתה לבית חולים ונותרה מאושפזת, מורדמת ומונשמת, עד שב-19.6.16 נפטרה.

בית המשפט דחה היום את טענתה של הנאשמת להגנה מן הצדק וביטול כתב האישום נגדה, גם לאחר שבחן את הנזקים הקשים שנגרמו לנאשמת כתוצאה מהאירוע, והרשיע אותה בעבירת גרימת מוות ברשלנות. בית המשפט קבע כי מדובר במעשה מרובה סכנות המבסס רף רשלנות גבוה, בשים לב "לשעה, לחשיכה, לשנת האם, למסדרון הצפוף, לדרכי הגישה הלא נוחות אל ארון התבלינים, לאחיזה בתערובת הלוהטת, לכוונה ליטול מפתח המונח תחת כרית האם, ולהתלבטות הנאשמת אם לעשות כן עקב הסכנה שבדבר".

לפיכך נקבע שניהול ההליך הפלילי נגדה עולה בקנה אחד עם הפסיקה ועם הנחיות פרקליט המדינה בדבר העמדה לדין במקרי גרימת מוות ברשלנות של קרוב משפחה. בהקשר זה נקבע כי "עסקינן במי שהודתה כאמור כי התלבטה אם לבצע את המעשה אותו ביצעה, מתוך מודעות לסכנה, ולאחר ההתלבטות צעדה לעבר מעבר חשוך, כשבידיה סיר ובו שמן רותח , וכאשר בכוונתה לבצע פעולות אותן בלתי סביר לחלוטין לבצע משאוחזים בסיר האמור". בנסיבות אלו, קבע בית המשפט, הנאשמת ביצעה מעשה אקטיבי, אשר "טבועה בו מסוכנות אינהרנטית, ומודעות של הנאשמת לכך".

בנוסף קבע ביהמ"ש כי "מכלול השיקולים אותם על בית המשפט לשקול, ובהם קדושת החיים ושיקולי הרתעה, לצד אבן הבוחן ובהתאם להנחיית פרקליט המדינה, שהינה מידת הרשלנות, הגבוהה בענייננו, מביאים למסקנה כי מן הראוי ליתן ביטוי לחומרת המעשה, באמצעות הליך פלילי… בוודאי שלא ניתן לקבוע כי המאשימה פעלה במקרה כזה באופן בו על בית המשפט להתערב בשיקול דעתה ולקבוע כי ניהול ההליך מנוגד לתחושות הצדק וההגינות".