״אי אפשר לדמיין מה זה לטפל בחולה במסדרון": שבוע שלישי לשביתת מנהלי המחלקות הפנימיות

"בזמן שעגלת אוכל צריכה לעבור למחלקה ובדיוק הסניטר רוצה להוציא חולה מהמחלקה לסי טי והמשפחות מסביב. הן לא יודעות איפה לעמוד, כדי לא להפריע. ואתה עסוק בחלוקת הוראות לרופאים, למתמחים ולאחיות, מנסה להתגבר על ההמולה ולהתרכז, כשכל הקהל הזה מסביבך, והבעיה היא שהקהל גם כועס ועצבני, ובצדק, ואז אתה מאבד את הסבלנות ואת מאור הפנים, ואת כל מה שלמדת כל חייך המקצועיים על אמפטיה למטופלים שלך והכי גרוע, שבמקום לחשוב איך לטפל הכי טוב בהם, אתה פשוט חושב איך לשחרר את המטופלים שלך הכי מהר" (מנהל מחלקה פנימית באחד מבתי"ח).

מנהלי המחלקות הפנימיות, כבר שבוע שלישי מפצירים בראש הממשלה, שר האוצר ואנשי משרדו באגף התקציבים ובמשרד הבריאות להתעורר, לקפוץ לביקור בשטח בבתי החולים ולבשר על רפורמה אמיתית ומשמעותית במחלקות הפנימיות, שהן עמוד השדרה של האשפוז הציבורי.

הבוקר, הם מבקשים לשתף את הציבור בתחושות קשות שמלוות אותם ביומיום: "ישבתי אתמול, יום שני, עם בת של מטופל כבן חמישים בסה"כ, שמאושפז כבר תקופה ארוכה. היא שאלה איך יכול להיות שלא משנים את תנוחת אביה פעמיים במשמרת, מה שמוביל לפצעי לחץ? אמרתי לה שאני מתנצל מכל הלב, אך במשאבים הדלים מידי, שמקצה לי המדינה לטפל בחולים, אנחנו בעצם מועלים בתפקידנו. אנחנו הולכים עם התחושה הקשה הזו ומתקשים להירדם בלילה, אבל מי שמפקירים אותנו ככה בשטח, קברניטי המדינה, כולם ללא יוצא מן הכלל, טומנים ראשם בחול".

"הרמנו ידיים. כבר התרגלנו לשמוע קללות נגדנו, השמצות וכינויים רגילים כמו 'חרא של בית חולים'. המהומה אצלנו כל יום במחלקה בעיצומה, המוני מבקרים בחדרים ובמסדרונות, מישהו יכול להאמין שהתרגלנו אפילו לכך שצריך להתחנן לפנות את הדרך במסדרונות כדי לפנות נפטרים"?!.

"זה לא נורא, אנחנו מהמסתגלים. מגיעים לפני שבע בבוקר, יוצאים לפני החדשות של שמונה בערב, וחוזרים שוב למחרת לקרב, אבל יותר ויותר בודדים מיום ליום. אין שותפים, לחלוק חוויות קשות, להתייעץ בקול רם. אנחנו - מומחים בודדים בכל מחלקה, לבד, יש פחות ופחות רופאים מומחים בפנימיות, ובצדק. מי שחכם הולך ולא חוזר, והנורא הוא שפשוט הסתגלנו, אבל פתאום הבנו שככה אי אפשר יותר ואסור יותר להכיל ולשתוק".

מנהלי המחלקות הפנימיות וויתרו הבוקר על נתוני הקריסה מהשטח, מהנתונים עולה כי בכל המחלקות הפנימיות במדינת ישראל היום מספר המאושפזים גבוה משמעותית מהתקן, אין מספקי רופאים בשטח, מאוד מסובך להקפיד על בידודים לחולים שזקוקים לכך ועל מניעת זיהומים, אי אפשר ככה לקיים רפואה מקצועית וראויה. עוד יום של ייאוש.