חובות כספיים: למה וכיצד להימנע?

מכתב נוסף הגיע מחברת הכבלים ופקידי הבנק מתקשרים באופן קבוע? חובות כספיים הפכו להיות חלק משגרת החיים של ישראלים רבים. את הלילות בהם אינכם ישנים טוב אפשר להחליף בשנת לילה שקטה אם רק תצליחו למנוע מחשבונכם להיכנס לחוב בפעם הבאה. אז מדוע, בעצם, רבים נכנסים לחובות וכיצד ניתן להימנע מהם?

סיבה קבועה לחוב: פער שלילי בין ההכנסות להוצאות

חוב מתחיל להצטבר בדרך כלל לאורך תקופה. יתכן ואם תביטו אחור  תזכרו בימים שהמינוס עמד על שיעור של 500 או 1,000 שקלים בלבד ומשם חשבון הבנק התחיל ב"גלישה" חדה מטה.  הצעד הראשון בהתחלת היציאה מהחוב הוא מיפוי מדויק של ההוצאות וההכנסות של המשפחה. לאחר מכן, כדאי לנסות ולראות כיצד ניתן לאזן ביניהם בשלב ראשון ולאחר מכן כיצד ניתן לגרום לטור ההכנסות לעלות מעבר לטור ההוצאות. אם צריך נסו לקחת הלוואה מיידית (חוץ בנקאית) ולאזן את חשבון הבנק על מנת שלא יהיה במינוס.

כמה עולה לנו החוב?

חובות כספיים, בדומה לחסכונות, צוברים ריביות. אך בעוד הריביות על החיסכון מגדילות את ההון שלנו, ריבית על חוב מרחיבה את המינוס ועשויה לגרור בעתיד חוב גבוה שיהיה קשה לנו מאד לאזן. תרבות הכניסה ל"אוברדרפט" (משיכת יתר) והשימוש המופרז במסגרות האשראי שנותן הבנק גורמת לאשליה מסוימת כי יש לנו כסף. אך, לאחר תקופת מה שבה יכולנו להרשות לעצמנו לצאת לטיולים בחו"ל, לקנות לילדים כל מה שיחפצו ולהתפנק בארוחות במסעדות בחוץ לאורך כל החודש מגיע זמן התשלום. אם ההכנסות שלנו לא מכסות את כל ההוצאות הללו נתחיל חוב שימשיך ויגדל.

הכל מתחיל בשינוי דפוסי ההתנהגות

המספרים המופיעים בדף החשבון נראים לעתים כספרות ללא כל משמעות. שורות שורות של מחירים וסימן מינוס לצדם. לאחר שהתחלנו למפות את החוב ולזהות את מקורות ההכנסה וההוצאות שלנו אנו מוכנים לבצע את אותה פעולה שמבצעת הממשלה מדי שנה – תכנון תקציב. התקציב יכול להיות שבועי או חודשי בתחילה. מבוסס על ההכנסות שיש בידינו בכל חלק במהלך החודש. אם נחלק את המשכורת החודשית לארבע ונשתמש אך ורק בתקציב שתכננו – הסכום יכול להספיק לכל החודש מבלי שניכנס לחוב.

איתור מקורות הכנסה נוספים

נכון, לא כל משפחה יכולה להרשות לעצמה לאתר מקורות הכנסה נוספים, אך לפעמים הוספה של עבודה נוספת בימי שישי, שעות נוספות בעבודה הקבועה או איתור מקורות הכנסה כמו השכרת חדר ב AIRBNB או השכרת הבית הקיים ומעבר לנכס קטן יותר יכולים לשנות את סעיפי ההוצאות וההכנסות שלנו באופן משמעותי.

מתרגלים לא לרדת מתחת לאפס

אם המינוס שלכם עדיין נמצא ברמה שניתן לאזן באמצעות הלוואה מידית קטנה – כדאי לנסות ולהביא את החשבון לאפס. במשכורת הבאה החשבון יהיה ביתרה חיובית ולאחר מכן נוכל לקבוע גבול שמתחתיו לא יורדים – גם אם נצטרך להצטמצם יותר במהלך חודש חודשיים. דמיינו שבכל חודש קו הגבול יעמוד על סך של 1,000 שקלים ביתרה חיובית – במקום 5,000 ביתרה שלילית? תופתעו לדעת אך שינוי דפוסי מחשבה והרגל לחיות ללא חוב הופכים להיות עניין שבשגרה.

לומדים מארה"ב

בארה"ב, קיים מודל אשראי שונה מבישראל. מרבית הבנקים אינם מעניקים מסגרת אשראי כלל וחברות האשראי ממתינות זמן מה עד שהן מאשרות כרטיס אשראי. בזמן זה נאלצות המשפחות להתנהל תוך הסתמכות אך ורק על הסכום הנמצא ביתרה חיובית בבנק. הלוואות ניתנות אך ורק למי שיש בידיו נכסים שיכולים לשמש כערבות, אך המשכורת החודשית אינה נחשבת כערבות מספיקה אלא מיועדת לכיסוי ההוצאות החודשיות.

משפחה שהצליחה להגיע לחסכון מכספי המשכורת החודשית יכולה לסגור חיסכון זה ולהשתמש בו כערבות לכרטיס אשראי עם בטחון. במקרה שהיא זקוקים לחיסכון יתבטל כרטיס זה. אנו יכולים לקחת דוגמה מהשיטה האמריקנית ולנסות להתנהל בהתאם ליכולת הכלכלית שלנו החל מהרגע בו סגרנו את המינוס הקיים.

לסיכום, חובות כספיים מתחילים לעיתים ממינוס קטן ועשויים להגיע לסכום גבוה שקשה להחזיר בשנים הבאות. רצוי להתחיל כבר היום לסגל דפוסי התנהגות פיננסיים חדשים, בהם סכום ההוצאות שלנו אינו עולה על סכום ההכנסות. הצעד הראשון הוא זיהוי התחומים שבהם נוכל לחסוך וכן בדיקת האפשרות להגדיל את הכנסות המשפחה החודשיות. בעת הצורך, ניתן לקחת הלוואה מידית ולהתחיל לחיות מעל האפס.