פרשת שמות: ממשפחה לעם - שעבוד בני ישראל למצרים וצמיחתו של משה רבנו - 0404
+
פרשת שמות: ממשפחה לעם – שעבוד בני ישראל למצרים וצמיחתו של משה רבנו

פרשת שמות: ממשפחה לעם – שעבוד בני ישראל למצרים וצמיחתו של משה רבנו

בשבת הקרובה נתחיל לקרוא בספר השני מבין חמשת חומשי התורה – ספר שמות, פרשת שמות. הספר והפרשה העוסקים בהפיכת ישראל מ"משפחה לעם", ובתחילת התהליך בו עם ישראל מקבל את התורה הקדושה. במוקד הפרשה, שיעבוד ישראל למצרים, וצמיחת משה רבנו גואלם של ישראל.

התורה מספרת שמשה נבחר למעשה מלידתו להיות גואל ישראל, אבל תהליך צמיחתו למנהיג לא היה פשוט, הוא מוכנס לתיבה המושטת ביאור, נמצא ע"י בת פרעה, ומאומץ על ידה, גדל בבית פרעה, אבל גם שם אינו שוכח את בני עמו, וכשהוא יוצא להגנתם, הוא מוצא עצמו נאלץ לברוח למדין, שם הוא הופך לרועה הצאן של יתרו חותנו, עד שהקב"ה מתגלה אליו ודורש ממנו לשוב למצרים ולגאול את ישראל.

משה רבנו לא מתרצה בקלות, לקבלת המשימה המוטלת עליו, ובינו לבין הקב"ה מתנהל דין ודברים ממושך, במהלכו שואל משה את ה' מה עליו לאמר לישראל, כשישאלו אותו מה שמו של הקב"ה.

רבינו אביר יעקב אבוחצירא זיע"א, שהיום כ' בטבת יום ההילולה שלו, "בספרו פיתוחי חותם", שואל מייד: מה פשר השאלה, וכי בני ישראל אינם יודעים מה שמו של הקב"ה?. ועונה רבנו: שבני ישראל יודעים שהקב"ה אמת וחותמו אמת, והנה הוא אמר לאברהם: "ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה", ולכך יודעים ישראל שטרם הגיע הקץ, ולכן ישאלו מה שמו? הרי שמו אמת, ולא שייך שיתבטלו דבריו. לכך השיבו הקב"ה: אהיה אשר אהיה, שידוע שאהיה (21) פעמים אהיה = 441 כמנין אמת. וזה להודיע שכל גזרות והבטחות הקב"ה על תנאי הן, שאם יעמוד אדם ברשעו תתקיים הגזרה, ואם יחזור בתשובה תתבטל הגזרה.

וזהו אהיה אשר אהיה, כלומר מתהפך גזר הדין לפי מעשה האדם, וכל זה הוא אמת, שהאמת תלויה במה שיעשה האדם. והנה בגזרת בין הבתרים נגזר על ישראל שיעבוד של 400 שנה, אבל המצריים הגדילו השעבוד יותר מדי, והיו משעבדים את ישראל גם ביום וגם בלילה. וגם בני ישראל שמרו הברית כראוי ועמדו באמונתם, ולכך נהפך להם השם מדין לרחמים, והיו ראויים שיקרב להם הקץ.

גם בימינו כשאנו רואים את ראשית הגאולה, וממתינים בקוצר רוח להשלמתה המלאה, נתפלל לקב"ה שיחיש עלינו את הקץ, כי אחרי מה שעבר על עם ישראל אין ספק, שעברנו מעבר לכל גזירה, ונעשה גם אנו כל שניתן, כדי שכך יקרה ונחזה כולנו במהרה בשוב ה' ציון.