לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש לנשיא המדינה יצחק הרצוג בקשת חנינה - ההליך נכנס למסלול קבוע שעשוי להימשך לפחות כמה שבועות. מעבר לבחינת התוכן, הנשיא יידרש גם לשאלה עקרונית: האם ניתן להעניק חנינה לפני הרשעה - סוגיה שלנתניהו וסנגוריו יש בה טיעון מרכזי.

כך נראה המסלול המלא של בקשת החנינה:

שלב א’: הגשה ואיסוף נתונים

1. הבקשה מועברת למחלקת החנינות במשרד המשפטים.

2. המחלקה אוספת מידע וחוות דעת מגופים רלוונטיים, בהם:
   – שירות בתי הסוהר
   – משטרת ישראל
   – פרקליטות המדינה
   – גורמי רווחה, רפואה, רשות האכיפה והגבייה ועוד

3. לאחר גיבוש החומר, מחלקת החנינות מעבירה חוות דעת לשר המשפטים — שמוסיף חוות דעת רשמית מטעמו.
   
   

   שלב ב’: בחינה וגיבוש המלצה

   1. חוות הדעת של שר המשפטים מועברת ללשכה המשפטית של בית הנשיא.

   2. הלשכה בוחנת את התיק, משלימה בירורים במידת הצורך ומעבירה אותו לייעוץ המשפטי של בית הנשיא.

   3. היועצת המשפטית לנשיא מבצעת בדיקות נוספות מול משרד המשפטים, הפרקליטות או כל גורם נדרש אחר.

   4. בסיום, חוות הדעת המשפטית מצורפת לתיק המלא ומועברת לנשיא הרצוג לצורך הכרעה.
      
      

      שלב ג’: החלטת הנשיא

      לאחר קבלת כל החומרים, הנשיא מקבל החלטה:

      אם החנינה מאושרת: הנשיא חותם על כתב ההקלה, המסמך מועבר לחתימה נוספת של שר המשפטים (או שר הביטחון במקרים מסוימים), ולבסוף נשלחת תשובה רשמית למבקש בצירוף כתב החנינה.

      אם החנינה נדחית: הנשיא מעביר למבקש הודעה מנומקת בכתב וההליך מסתיים.