תרבות ארגונית לקויה, פער בתפיסת המציאות והקרע שעודד את חמאס לפלוש לישראל | המסקנות המלאות מועדת תורג'מן

ועדת תורג'מן שבחנה את תחקירי צה"ל על השבעה באוקטובר הציגה את מסקנותיה והמלצותיה למטה הכללי בצה"ל.

הצוות בחן והעריך את איכות התחקירים שהתקיימו בצה"ל החל מ-7 במרץ 2024 לאור פקודת הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף הרצי הלוי, לקיים תחקיר מטכ"לי פנימי למלחמת "חרבות ברזל". יתר על כן, הצוות העמיק בתחקירים ובחן לראשונה את כלל התחקירים בראייה מערכתית ואינטגרטיבית. נדגיש כי צוות המומחים עסק אך ורק בתחקירי צה"ל ללא בחינת המרחב שבין הדרג המדיני לצבאי או בין צה"ל לגופים המקבילים.

צוות המומחים קבע שישה גורמים מרכזיים שהובילו לכישלון השבעה באוקטובר:

• כישלון תפיסתי - הפער בין תפיסת המציאות האסטרטגית לבין תפיסת המציאות ביחס לרצועת עזה וחמאס.

• כישלון מודיעיני - הפער בהבנת האיום, המציאות ואי מתן ההתרעה והידיעה.

• היעדר עיסוק בתוכנית 'חומת יריחו' שגובשה בשנת 2021 ולא הוגשה לדרגים הרלוונטיים.

• תרבות ארגונית המאופיינת בדפוסים ונורמות מבצעיות לקויות שהשתרשו במשך השנים.

• פער מהותי  ומתמשך בין איום הייחוס לבין המענה המבצעי, בכלל רמות הפיקוד.

• תהליך קבלת החלטות לקוי ושגוי בהפעלת הכוח.

צוות המומחים קבע כי הפתעת 7 באוקטובר לא הגיחה מתוך חלל ריק ממידע, ואף ההיפך: בליל ה-7 באוקטובר הצטבר מידע מגוון שאילו היה מנותח באופן מקצועי, ניתן ואף נדרש היה להעלות התרעה לפעולה משמעותית. המתקפה התרחשה על רקע מידע איכותי וחריג במאפייניו שהיה ברשותם של גופי צה"ל השונים.

אגף המבצעים כשל באי יצירת מוכנות הצבא לתרחיש מלחמה בהפתעה, אגף המודיעין באי זיהוי התפתחות אסטרטגית ואופרטיבית של חמאס לאורך שנים וכן באי קיום מחקר צבאי מתמשך לכוחו של "צבא הטרור", פיקוד הדרום באי מימוש תפקידו בנושא ההתרעה למול האויב בגזרתו. כשל זה הינו עמוק וארוך שנים במחקר צבאי ובפרט בנושא תוכנית 'חומת יריחו'. הועדה הדגישה כי הפיקוד לא התאים את המענה המבצעי לגזרה בנושא סדר הכוחות, הכוננות והתוכניות האופרטיביות ביחס לאיום.

אוגדת עזה נכשלה באי מימוש משימתה להגן למול האיום מרצועת עזה, לא פעלה לעיסוק מודיעיני מתמשך בתכנית 'חומת יריחו' ובאי קיום הערכת מצב סדורה והעלאת מדרג הרתעה נוכח המידע שהיה ברשותה בליל השבעה באוקטובר.

ממצאי הועדה היו שגם חיל האוויר וחיל הים כשלו בהגנה על המולדת. חיל האוויר נכשל באי ביצוע תהליכי הערכת מצב באופן סדור בליל השבעה באוקטובר ובאי ההצלחה להתאים את ההפעלה למתקפה שחרגה מתרחיש הייחוס. חיל הים כשל בהגנה על החופים עם תחילת המלחמה; באי ביצוע תהליכי הערכת מצב באופן סדור במהלך ליל ה-7 באוקטובר; ההיערכות בפועל להגנה על האתרים האסטרטגיים במים הכלכליים לא הותאמה לאיום והגדילה את הסיכון.

באשר ללילה שקדם למתקפה, ועל אף חריגותו, לא איתר הצוות אף גורם בקרב המפקדים או קהילת המודיעין שריכז תמונת מצב אויב באופן יסודי ומקצועי. לא גובשה תמונת המודיעין ולא נערך דיון מקצועי על נושא מדרג ההתרעה, שנדרש היה להעלותה. ומעל לכל – בשעות הקריטיות שלפני פרוץ המתקפה לא ננקטה ולו פעולה משמעותית אחת בקרב כוחות הקו או העתודות.

צוות הוועדה קיבל את תחקיר האיסוף הקרבי וקבע שפעילות הלוחמים בבסיסים היה מקצועי ומופתי. התצפיתניות המשיכו לתצפת ולדווח עד נשימתן האחרונה. ניתוח בדיעבד מלמד כי המידע שנאסף על ידי התצפיתניות לאורך תקופה, העיד על פעילות אויב חריגה בחודשים שלפני המתקפה. ניתוח מודיעיני איכותי יכול היה להבליט את שינוי המצב בגזרה.

זאת ועוד, במהלך שנת 2023 התריעו גורמים בכירים צבאיים על כך שאויבי ישראל מזהים תהליך היחלשות פנימית אשר פוגע בהרתעה הישראלית ומגביר את הסבירות להסלמה. בהסתכלות צבאית פנימית עולה כי על אף ההתרעה, לא ננקטו פעולות צבאיות מתחייבות לשיפור הכוננות והמוכנות בצה"ל ולהתאמת היערכות כוחות צה"ל בזירות השונות.

המלצות הועדה:

• הקמת צוות רב תחומי בראשות סגן הרמטכ"ל לבניית תכנית עבודה רב שנתית ליישום והטמעת ההמלצות.

• הצבת אפשרות המלחמה בהפתעה כבסיס ומצפן למוכנות המבצעית, לבניין כוחו ולתרבות הארגונית של צה"ל.

• המשך תהליך לתיקון עמוק באגף המודיעין והצבת ההתרעה למלחמה בראש סדר העדיפות למשימותיו.

• בחינת התפיסה, הארגון וההיערכות של מערכת ההגנה המרחבית, כך שתתקיים הלימה בין אחריות המפקד המרחבי (פיקוד, אוגדה, חטיבה) לסמכויות הפעלת הכוח והקצאת המשאבים למימוש אחריות זו

• תביעת סטנדרט פיקודי המקדש את המקצוע הצבאי, תוך מתן דגש על ההכשרה המקצועית של בעלי תפקידים במפקדות ובחמ"לים.