חשד לעבירות בנייה בביתו של הנשיא עמית | התחקיר של ישי פרידמן ובועז גולן

בשנת 2019 רכש השופט יצחק עמית בית פרטי במבשרת ציון, אשר נמצא בצידו המערבי של חלקה משותפת הכוללת שישה בתים פרטיים צמודי קרקע. בעת רכישת הנכס, עמית הבחין כי בבית קיימת חריגת בנייה: מרפסת סגורה בגג רעפים הנמצאת בקו גבול המגרש, בניגוד לאמור בתוכנית המקורית, שם הוגדרה החלקה כ"חצר משק מרוצפת".

מתוך הבנה שמדובר בחריגה, פנה עמית באופן יזום לוועדת התכנון המקומית במטרה להכשיר את הבנייה החריגה. בשנת 2020 הוא ביקש את אישורם של שאר דיירי החלקה לחריגה, ולאחר קבלתו הגיש בקשה ל"רישוי מקוצר" להכשרת השטח.

הליך הרישוי המקוצר, שנועד לייעול תהליכי בנייה כגון אישור ממ"דים, אינו מיועד למתן הקלות בנייה. עם זאת, ועדת התכנון העניקה לשופט עמית את ההיתר, תוך הסתמכות על תקדים המאפשר חריגה לקו גבול המגרש. התנאי המרכזי בהיתר היה פירוק גג הרעפים ובניית תקרה קשיחה במקומו.

למרות ההיתר, מהתיעודים עולה כי השופט עמית לא ביצע את השינויים הנדרשים, והמבנה נותר עם גג רעפים. על פי תקנות התכנון והבנייה, תוקפו של היתר הוא לשלוש שנים מיום אישורו. כיוון שהשינויים לא בוצעו בפרק הזמן האמור, ההיתר בטל, ולמעשה נותרת בבית עבירת בנייה לכאורה.

תגובת השופט עמית: באמצעות דוברות הרשות השופטת נמסר כי "לא בוצעה כל עבירת בנייה, וכל הטענות הן באחריות הטוען בלבד. בני הזוג עמית פעלו בהתאם לחוק וקיבלו טופס אכלוס כחוק".

תגובת האדריכל ליאוניד נירקיס, מהנדס וועדת הראל:

1. בדיקה מעלה כי ההיתר שניתן אינו חורג מקווי הבניה שאושרו בהיתר המקורי (שניתן בשנת 80) על ידי הועדה המקומית מטה יהודה (שהיתה בזמנו אחראית על אזור זה).

2. התקדים המדובר הוא החלטה כללית של מליאת הועדה המקומית מיום 25.9.19 ביחס לתכנית מי/237/ו. לפי החלטה זו נקבע ביחס לכל המגרשים המצויים בתחום תכנית זו – כי קווי הבניין במגרשי המגורים יהיו לפי היתרי הבניה המקוריים לרבות בניה בקו בניין אפס ככל שהוא גובל עם שטחים פתוחים, פרטיים או ציבוריים. לאור החלטה כללית זו לא מדובר בסטיה ניכרת. ההחלטה הכללית חלה גם על הבקשה להיתר לגביה אתם שואלים ועל בסיסה אושר ההיתר.

3. ההיתר הוגש במסלול של הליך רישוי מקוון הכולל הקלות ולא במסגרת הליך רישוי מקוצר.

4. בנוגע לטענה כי לא הוחלף גג הרעפים בגג שטוח – הנושא טעון בדיקה שלא ניתן לבצעה בסד הזמנים הקצר.