"אם זה היה ראש עיר מהליכוד או איש ימין – הוא כבר היה נחקר בלהב, אבל כשמדובר באדוני הארץ - הכללים משתנים"

שר התקשורת ד״ר שלמה קרעי התייחס לדיווח הבוקר כי המועמד לנשיאות העליון השופט יצחק עמית, הופיע בשם אחר, לכאורה, במהלך הליך משפטי סביב נכס שלו בתל אביב וקרא לשר המשפטים יריב לוין, לכנס את הוועדה למינוי שופטים ולדון בהדחתו: "‏לא ראיתי. לא שמעתי. לא ידעתי.
‏זה נשיא העליון שאתם נלחמים עליו? לא רק שפסקי הדין שלו חשוכים, הזויים, אנטי-דמוקרטיים ולעיתים אף פוסט-ציוניים, אלא שהוא פשוט מצפצף על החוק! בושה וחרפה!

‏אם זה היה ראש עיר מהליכוד או איש ימין – הוא כבר היה נחקר בלהב, אבל כשמדובר באדוני הארץ - הכללים משתנים.

‏אני קורא לשר המשפטים לכנס לאלתר את הוועדה למינוי שופטים ולדון בהדחתו - השמועה אומרת שיש דיון קרוב ב-16.1 – זה הזמן לפעול!"

גם תנועת 'אם תרצו' פנתה הבוקר במכתב בהול לנציבות התלונות על שופטים בדרישה למצות את הבדיקה בעניין ניגוד העניינים החמור של השופט עמית שהתפרסם הבוקר.

כמו כן פנו בתנועת אם תרצו במכתב דחוף לכל חברי הועדה לבחירת שופטים ובראשם שר המשפטים להימנע מקידום מינויו של עמית לנשיא העליון עד שתתקבלנה תשובות ברורות ופומביות.

"יש חשיבות עליונה לבחון את התנהלות השופט עמית בטרם תתקבל ההחלטה על מינויו, ניגוד העניינים שפורסם חמור ביותר ומעלה שאלות קשות! העם דורש לדעת את האמת".

תגובת ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון השופט עמית באמצעות דוברת הרשות השופטת: "כפי שיפורט להלן השופט עמית התוודע לעצם קיומם של ההליכים שצוינו רק בעקבות הגשת השאילתה (למעט עבירת הקנס כמפורט בסעיף 7 להלן).

ממילא, השופט עמית לא ידע על קיומו של קשר כלשהו בין הליכים אלו לשופטים או עורכי דין שהוזכרו בשאילתה.
 
וביתר פירוט: 1. השופט עמית ואחיו קיבלו מהוריהם במתנה שתי חנויות ברחוב אילת ביפו, אחת מהן ברחוב אילת 20-18. המתנה נרשמה בשנת 1977 על שם דב ויצחק גולדפריינד, כשמם באותה עת.  
 
2. בשנת 2016 נתן השופט עמית ייפוי כוח כללי-נוטריוני לאחיו לעסוק באופן בלעדי בנכסים הנ"ל דווקא על מנת שלא להיות מעורב בכל הקשור בהם. מאז, אחיו מטפל בשני הנכסים הנ"ל באופן בלעדי. מכוח ייפוי הכוח שנתן השופט עמית לאחיו, חתם אחיו על ייפוי כוח כללי ליזם שמקדם תכנית פינוי-בינוי ברחוב אילת 20-18.
 
3. הפונה מציין בפנייתו מספר הליכים בעניין הנכס הנ"ל:
א. ת"א 40637-04-19 – לשופט עמית לא הייתה ידיעה על קיומו של ההליך. מדובר בתביעה לפירוק שיתוף בנכס שהוגשה על ידי היזם ומספר בעלי זכויות בנכס כנגד עשרות בעלי זכויות אחרים, ביניהם השופט עמית ואחיו.

במסגרת ההליך לא הוגש כתב הגנה מטעמו של השופט או מטעמו של אחיו ואף לא הוגשה התנגדות לתביעה, מהטעם שאחיו של השופט עמית חתם על הסכם שיתוף והסכם קומבינציה באופן שייתר את התביעה כנגדם.

ואכן, ההחלטה (צו פירוק השיתוף) שניתנה ביום 8.8.2023, ניתנה רק כנגד המתנגדים ולא כנגד השופט עמית ואחיו, כפי שעולה מפירוט באי כוח התובעים והנתבעים ברישא של צו פירוק השיתוף, וכפי שעולה גם מסעיף 11 להחלטה.
ב. רע"א 22505-10-23 – מדובר בבקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטת בית משפט השלום שניתנה במסגרת ההליך המוזכר בס"ק (א) לעיל.

בהליך זה מופיעים השופט עמית ואחיו, לצד רבים אחרים, כמשיבים פורמליים בלבד, לאור העובדה שצו פירוק השיתוף לא ניתן כנגדם.

ממילא, לשופט עמית לא היתהכל ידיעה על קיומו של ההליך וממילא לא הוגש כל מסמך בשמו או מטעמו במסגרת ההליך.
ג. עת"מ 54578-10-24 – מדובר בעתירה מינהלית שהגיש היזם ביחד עם בעלי הזכויות בנכס (49 תובעים במספר).

כאמור לעיל, אחיו של השופט עמית חתם מכוח ייפוי הכוח שניתן לו על ידי השופט עמית, על ייפוי כוח כללי ליזם, אשר מכוחו היזם נקט בהליך העתירה המינהלית, מבלי לעדכן את אחיו של השופט עמית על אודות ההליך, וממילא ללא ידיעתו של השופט עמית עצמו.
 
4. לעניין "ההסתרה" כביכול – הסיבה שבגינה השופט עמית מופיע בהליכים תחת שם משפחתו הקודם (גולדפריינד), היא כי ככל הנראה שנתוני בעלי הזכויות לצורך הגשת כתבי בי-דין נלקחו מנסח הטאבו, שם מופיע השופט עמית בשם משפחה זה.

בייפוי הכוח הכללי-הנוטריוני שניתן על ידי השופט לאחיו, נכתב במפורש יצחק עמית (ולא יצחק גולדפריינד), כך שהטענה שהשופט עמית "הסתיר" את זהותו מופרכת, חסרת כל פשר ואין בה ולא כלום. באשר לחתימה – אחיו של השופט עמית חתם כדין בשמו של השופט (ב/) מכוח ייפוי כוח שניתן לו.
 
5. לאור האמור לעיל, ברי כי לשופט עמית לא הייתה כל ידיעה באשר לשופטים שאליהם נותבו הליכים שעל קיומם לא ידע כלל. השופט עמית (וגם אחיו) אינו מכיר את עו"ד גור, לא נפגש עמו מעולם, לא שוחח עמו מעולם. ממילא, כאשר הנ"ל הופיע בפניו, לא היה לשופט עמית כל מקום לסבור שקמה מניעות כלשהי מלדון בתיקים שבהם עו"ד גור ייצג.
 
6. כעת, משנודע לשופט עמית לראשונה על קיומם של ההליכים הנ"ל, ייבחן הצורך בקביעת מקום השיפוט בהליך לפי סעיף 24 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
 
7. באשר להליך הפלילי (פק"ח 16139-02-19) – המדובר בכתב אישום שהוגש בפברואר 2019 לבית המשפט לעניינים מקומיים בגין עבירת קנס לפי חוק העזר לתל אביב-יפו (מבנים מסוכנים), התשס"ב-2001.

ההליך ננקט נגד 36 בעלי זכויות בנכס, בכללם השופט עמית ואחיו. גם בהליך זה יוצג השופט עמית על ידי אחיו בהתאם לייפוי הכוח שנמסר לו.

כבר בחודש מאי 2019 המאשימה הודיעה משיקוליה כי היא חוזרת בה מן האישום כנגד השופט עמית, ובהמשך אף חזרה בה מכתב האישום כנגד נאשמים נוספים. בינואר 2020 בוטל כתב האישום בכללותו.

הדיווח על פרשת ניגוד העניינים פורסם בווינט (צילום: ארכיון).