Canvaעו"ד אילן שרקון: הגיע הזמן לתקן את חוק המקרקעין בנושא זיכרון דברים
יש לתקן את סעיף 8 לחוק המקרקעין כך שיחייב אישור של עורך דין, נוטריון או בית משפט לכל מסמך זיכרון דברים
לאורך השנים, זיכרון דברים הפך לאחת מנקודות החיכוך המרכזיות בתחום עסקאות המקרקעין. למרות שמדובר במסמך בסיסי לכאורה, בתי המשפט הכירו בו שוב ושוב כבעל תוקף משפטי מחייב, לעיתים אף יותר ממה שהצדדים התכוונו או ציפו. מציאות זו, שאולי התחילה מתוך כוונה טובה להעניק תוקף להתקשרויות ראשוניות, הפכה לכאב ראש משמעותי עבור מוכרים וקונים כאחד. הגיע הזמן להכניס סדר בתחום ולבצע שינוי חקיקתי מהותי.
כיום, לא מעט אנשים חותמים על זיכרון דברים מתוך מחשבה שמדובר ב"מסמך לא מחייב" או בהצהרת כוונות בלבד. רבים אינם מבינים כי לחתימה זו יש השלכות משפטיות כבדות משקל. פסיקת בתי המשפט קובעת כי ברגע שזיכרון הדברים כולל את הפרטים המהותיים של העסקה – כמו זהות הצדדים, תיאור הנכס והמחיר – יש לו תוקף של חוזה מחייב לכל דבר ועניין. במילים אחרות, גם אם הצדדים רק ביקשו "לשמור" את העסקה לעצמם, הם עלולים למצוא את עצמם כבולים להסכם מחייב, עוד לפני שביצעו את הבדיקות הדרושות על הנכס.
לאחרונה, בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי יש לאכוף עסקת מכר על סמך זיכרון דברים שחתמו הצדדים וקבע כי מדובר בהסכם מכר מקרקעין מחייב. משכך, ניתן לראות כי לזיכרון דברים יש תוקף של חוזה מחייב כאמור (ת"א (מרכז) 13216-05-22 אלמוג גנון נ' יוסף עזריאל).
כאשר מדובר בעסקת מקרקעין, אחת העסקאות המשמעותיות ביותר בחייו של אדם, ראוי להפעיל משנה זהירות. עסקה מסוג זה דורשת בדיקות מקיפות מול לשכת רישום המקרקעין, הרשות המקומית, רשויות המס וגופים נוספים. האם יש חובות על הנכס? האם יש חריגות בנייה? האם התב"ע (תוכנית בניין עיר) מאפשרת את השימוש הרצוי?
למרבה הצער, זיכרון דברים נחתם פעמים רבות עוד לפני שנעשתה אחת מהבדיקות הללו. במצב כזה, הרוכש עלול להיתקע עם התחייבות מלאה לרכישת נכס בעייתי או בעל סיכונים משפטיים. מצד שני, המוכר עלול להיות כבול לרוכש שאין לו כל כוונה ממשית להשלים את העסקה, אך הצליח להשיג יתרון זמני באמצעות המסמך.
אחת הדוגמאות לכך היא האפשרות של הקונה לרשום הערת אזהרה על הנכס בלשכת רישום המקרקעין על בסיס זיכרון הדברים בלבד. הערת האזהרה מונעת מהמוכר למכור את הנכס לקונה אחר ובכך למעשה "משעבדת" אותו למשא ומתן עם הקונה הראשון, גם אם הצדדים לא הגיעו להסכמות סופיות. כך, נוצרת פגיעה חמורה בזכויותיו של המוכר וביכולת שלו לנהל את הנכס שלו בחופשיות.
הקונה והמוכר - שני הצדדים נפגעים
גם הצד של הקונה אינו חף מסכנות. לעיתים קרובות, הקונה מתפתה לחתום על זיכרון דברים בגלל לחץ מצד המתווך או מחשש שהנכס "ייחטף" על ידי קונה אחר. אלא שבמקרים כאלה, הקונה מוצא את עצמו כבול לעסקה גם כשהוא מגלה שהנכס אינו מתאים לו או שהמחיר אינו הוגן. במצבים קיצוניים, ייתכן שהקונה שילם מקדמה כספית מתוך לחץ או חוסר ידע ולאחר מכן מתקשה להשיב את כספו.
חשוב להבין שזיכרון דברים אינו רק מסמך "תמים". הוא עלול להוות מלכודת משפטית לכל הצדדים המעורבים. פעמים רבות הוא נחתם בלחץ של זמן, מבלי שהצדדים התייעצו עם עורך דין או הבינו לעומק את השלכות החתימה. זו בדיוק הסיבה שבגללה יש לתקן את חוק המקרקעין ולדרוש מעורבות של גורם משפטי לפני הענקת תוקף לזיכרון דברים.
המתווכים כמקור לחץ נוסף
אחת הבעיות המרכזיות היא מעורבות המתווכים בעסקאות מקרקעין. מתווך נוטה להמליץ בחום על חתימה מהירה על זיכרון דברים, שכן בכך הוא מבטיח לעצמו את עמלת התיווך, גם אם העסקה עצמה לא תושלם. לא אחת נתקלתי במקרים שבהם מתווך הציג לקונים טופס מוכן של זיכרון דברים וביקש מהם "רק לחתום". הלחץ לסגור עסקה במהירות גובר והחתימה נעשית מבלי שהצדדים עצרו לבדוק את ההשלכות.
המודל של הסכמי ממון
המצב המשפטי הקיים לגבי הסכמי ממון מהווה דוגמה מצוינת לפתרון אפשרי. הסכמי ממון, המעגנים התחייבויות כלכליות משמעותיות בין בני זוג, מחייבים אישור של גורם שלישי, בית משפט או נוטריון, על מנת להקנות להם תוקף משפטי. הרציונל ברור: מדובר בהתחייבות מהותית שיש לוודא כי היא נעשית מתוך הסכמה מלאה, הבנה אמיתית של הצדדים ותוך ידיעה ברורה של תוכן ההסכם.
אם כך הדבר ביחסים בין בני זוג, על אחת כמה וכמה שזה נכון לעסקאות מקרקעין. רכישת דירת מגורים היא צעד כלכלי כבד משקל, ולעיתים היא הרכישה הגדולה ביותר שיעשה אדם במהלך חייו. אי אפשר להשלים עם מצב שבו הצדדים חותמים על מסמך מחייב מבלי להבין את תוכנו ומבלי להיוועץ בגורם משפטי מוסמך.
הפתרון: תיקון לחוק המקרקעין
הפתרון הוא פשוט והגיוני: יש לתקן את סעיף 8 לחוק המקרקעין כך שיחייב אישור של עורך דין, נוטריון או בית משפט לכל מסמך זיכרון דברים. האישור יבטיח שהצדדים מבינים את המשמעות המשפטית של חתימתם ומסכימים לה מתוך ידיעה והסכמה מלאה. ללא אישור כזה, לא ניתן יהיה לראות בזיכרון הדברים חוזה מחייב ולא ניתן יהיה לרשום הערת אזהרה על בסיסו.
הסדרה חקיקתית שכזו תסייע להגן על שני הצדדים, המוכר והקונה, ותצמצם באופן משמעותי את הבעיות המשפטיות שנוצרות כיום. היא תמנע חתימה חפוזה על מסמכים מחייבים ותיצור תהליך מסודר והוגן יותר, שבו לכל צד יש אפשרות לבדוק את פרטיה של העסקה לפני שהוא מתחייב אליה באופן סופי.
לסיכום, ניתן לומר כי המצב המשפטי הקיים יוצר חוסר ודאות ומוביל לסכסוכים מיותרים בין צדדים לעסקאות מקרקעין. זיכרון דברים, שלכאורה נראה מסמך תמים, הפך לכלי משפטי מחייב בעל השלכות מרחיקות לכת. הגיעה השעה להסדיר את הנושא באופן חד וברור בחוק.
נא שימרו על שפה נקייה אשר מכבדת אתכם
