רוטמן הפסיק את הדיון לאחר שנטען כי שופטים בבימ"ש קיימו ישיבה פנימית והחליטו שלא לפסוק כנגד הרש"פ

במהלך הדיון בוועדת החוקה על תקנות ההוצאה לפועל  יו"ר הועדה ח"כ שמחה רוטמן, הפסיק את דיון ועדת החוקה לאחר שנטען כי שופטים בבימ"ש המחוזי בירושלים קיימו ישיבה פנימית והחליטו שלא לפסוק כנגד הרש"פ בתיקים המתנהלים בעניין פיצויים עונשיים בתביעות בשל פעולת טרור או מעשי איבה עד פסיקת בג"ץ בנושא החוק.

רוטמן הפסיק את הדיון עד שנציגת הנהלת בימ"ש עלתה בזום לתת תשובות לטענות ואמר: "שופטים שיושבים ומחליטים שהם יפסקו בניגוד לחוק שהכנסת חוקקה זה מרד. זו עבריינות. ועל מי הם מגנים? על הרש"פ, על רוצחים?

זה לא עובד ככה, אנחנו מדינת חוק. אם הדבר קרה תצא דרישה ליועמ"שית להורות על פתיחה בחקירה".

לאחר מכן דרש רוטמן כי יערך בירור מידי לנשיא בימ"ש המחוזי בירושלים ולשופטיו, האם התקיימה ישיבה כזו ומי השתתף בה ונציגת הנהלת בימ"ש התחייבה לקיים בירור בהקדם.

עוד קודם לכן, ועדת החוקה אישרה היום פה אחד, את תקנות ההוצאה לפועל (אגרות שכר והוצאות)(תיקון) (אגרה מופחתת לנפגעי פעולות איבה), התשפ"ד-2024. האגרה בסכום פיקס בסך 1285 ₪ והאגרה השנתית בסכום של 400 ₪ הנגבית כל עוד התיק מתנהל, ייגבו במתכונת של אגרה דחויה רק מהתשלום הראשון בתיק; זאת במקום 1% מסכום פסה"ד שיכול היה להגיע גם לעשרות אלפי ₪.

התקנות מעגנות מתווה למתן פטור מאגרת הוצאה לפועל בתיקים של נפגעי טרור שנפסק להם פיצוי בתביעה, נזיקי או עונשי, והוא כולל הפחתה משמעותית של האגרה ודחייתה, כך שהיא תשולם מהתשלום הראשון שיתקבל בתיק ההוצל"פ.

זאת לעומת המצב כיום שבו אגרת פתיחת תיק לביצוע פס"ד כספי בתביעת פיצויים נגזרת מסכום הזכייה (1% מהסכום), ויש לשלמה עם פתיחת התיק.
המתווה מעגן אגרה בסכום פיקס של 1285 ₪, בגין פתיחת התיק, כפי שמשולם היום בעד תביעה בשל פעולת טרור או מעשה איבה לפיצוי לדוגמה בסכום שאינו עולה על 20 מלש"ח, ואגרה שנתית של 400 ₪ שתתווסף בכל שנה שהתיק ממשיך להתנהל.

שני הרכיבים ייגבו במתכונת של אגרה דחויה שתיגבה מהתשלום הראשון בתיק. התקנות ייכנסו לתחולה מלאה על כל היבטיהן במרץ 2025.

בדברי ההסבר לתקנות נכתב כי "המנגנון נועד לתת מענה לקושי הייחודי שנתקלים בו נפגעי טרור בבואם לממש פס"דים בתביעות פיצויים, כך שמחד סכומי התביעה גבוהים של אגרת פתיחת התיק הנגזרת כאחוז מסכום התביעה, ומאידך פוטנציאל גבייה נמוך ביותר".

יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן:"התקנות משלימות מהלך של החקיקה לפיצויים עונשיים של ח"כ פינדרוס והחוק הנוסף שעבר בעניין תביעה של 75% מסכום הפיצוי המשולם ע"י המדינה, שלי ושל ח"כ השכל, במטרה להגדיל את כמות התביעות של נפגעי טרור ופעולות איבה".
לאחר מכן שאל, "אם חוב האגרה לא משולם בסוף ע"י הזוכה, למה להפחית אותו שלא ייפול על המשלם? יש תיקי הוצל"פ שאין גביה ונסגר האירוע אבל בתיק שיש גביה, למה לתת הנחה לרש"פ?"

*עו"ד ענת ליברמן, סגנית יועמ"שית רשות האכיפה והגביה: "מטרת התיקון היא להקל על נפגעי פעולות איבה. המשמעות היא הקטנה של סכום האגרה ברוב המקרים, והקלה נוספת היא פריסת האגרה לאורך מספר שנים. ההקלה השלישית היא דחיית תשלום האגרה.

בד"כ בתביעות כאלו צריך לשלם 1% משווי פסק הדין ובד"כ מדובר בסכום מאוד גבוה שקשה לזוכה לגייס וזה עלול להכשיל את פתיחת התיק ולכן אנחנו מקלים עליו כך שהאגרה נחלקת לשניים- 1285 ₪ בפתיחה ולאחר מכן 400 ₪ כל שנה ששתיהן נכתבות כחוב שאם ייכנס סכום לתיק הוא ילך לאגרה".

ח"כ עמית הלוי: "התיקון משלים את החקיקה שאישרנו בשבוע שעבר כי מדובר על פס"ד שניתן ונשאר רק לממש את הצדק ולקבל את הכסף ואז הזוכה נתקל במצב כמו בפס"ד תחנת הדלק מקסים בחיפה שם מדובר על פס"ד של עשרות מיליונים ואי אפשר לגייס 1% שהוא כ"כ גבוה וכך גם נרצחים וגם מנושלים והדבר הזה ניצב כחסם מול הרבה מאוד מקרים בהם משפחות נדרשות לשלם סכומים גדולים.

המעט מהצדק שצריך להיעשות ייעשה גם במקרה הזה".

עו"ד חנה כהן מייצגת משפחות נפגעי פעולות איבה: "נתקלנו במחסום של האגרות בהוצל"פ. מקבלים פס"דים אחרי תקופה ארוכה מאוד של מאבק משפטי לא קל לא רק ברשות אלא גם מאבק בשופטים.

בסוף, יש פס"ד ואי אפשר לעשות איתו כלום. התיקון הזה חשוב ביותר, אחרת פס"ד הופך אבן שאין לה הופכין אחרי מאמצים רבים בבימ"ש, הוצאות ודיונים אינסוף".

עו"ד מרב כהן ברזילי, מייצגת משפחות נפגעי פעולות איבה: "בדיון בבימ"ש מחוזי בירושלים נאמר לנו מחוץ לפרוטוקול ע"י אחד השופטים שהם החליטו שלא ליישם את הוראות החוק של ח"כ פינדרוס, עד שלא תינתן החלטה בעניינו בבג"ץ".

היו"ר רוטמן הזדעק: "מעולם לא שמעתי שיש סמכות לישיבת שופטים בבימ"ש מחוזי. שופטים שהשתתפו בישיבת שופטים הזו צריכים לשבת בכלא כי זה מרד.

זה שבג"ץ עושה את זה, זה בניגוד לחוק אבל שופטים שיושבם ומחליטים שהם יפסקו בניגוד לחוק זה מרד. זו עבריינות. ועל מי הם מגנים? על הרש"פ, על רוצחים? זה לא עובד ככה, אנחנו מדינת חוק".

ח"כ הלוי: "זה בלתי מתקבל על הדעת גם במונחים של המהפכה המשפטית של ברק. זה דבר שאי אפשר לעבור עליו לסדר היום".

לאחר דברים אלו דרש היו"ר רוטמן לצרף לדיון את נציגת הנהלת בתי המשפט והכריז על הפסקה עד שתצורף.

לאחר שצורפה לדיון בזום, אמר רוטמן: "במסגרת הדיון בתקנות הוצל"פ כמהלך משלים לחוקים שלי של ח"כ השכל ושל ח"כ פינדרוס שנועדו להקל על תביעות טרור, שאלתי את עוה"ד שעוסקות בנושא אם יש פס"דים שניתנו בגינם או צפויים, כדי לדעת את הצפי לתחולה ונאמר שניתנו פס"דים בחלק מהמקרים, ולגבי הרש"פ נאמר שהתקיימה ישיבת שופטים בבימ"ש המחוזי בירושלים ובה הוחלט כי עד הכרעה בעתירה ההזויה נגד החוק שהוגשה ע"י הרש"פ, שלא ניתן בה צו ביניים, לא יפסקו נגד הרש"פ.

אני עדיין מחפש בספר החוקים את הסמכות לבימ"ש העליון לתת צו ביניים נגד חקיקה ראשית, בוודאי בעתירה שאין בה זכות עמידה, אבל אף פעם לא שמעתי ששופטים בבימ"ש מחוזי יכולים להתכנס בחדר חשוך ולהחליט לא לקיים את חוקי הכנסת.

אבקש לדעת אם התקיימה ישיבה כזו, מי נכח בה והאם הייתה מסקנה כזו. אם הדברים נכונים זה לא פחות ממרד. האם יש ישיבות שופטים בהם דנים האם לקיים חוקים של הכנסת או לא. האם זה קורה בשגרה ובבימ"ש מחוזי ירושלים".

עו"ד חנית אברהם בכר, מהנהלת בתי המשפט: "רק עכשיו נודע לי על הישיבה הנוכחית ועל הטענות. אני לא מכירה ישיבות שופטים שדנות בתיק ספציפי ובכל מקרה, עליי להבין מה נאמר בדיון. אני לא מכירה החלטות שאומרות שלא מקיימים חוקים. כדי לתת תשובה ממוסמכת ומסודרת עליי לבדוק".

היו"ר רוטמן: "אם זו הייתה החלטה שיפוטית של שופט אולי היינו צריכים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים להדיח שופט אך זו הייתה לכאורה ישיבה פנימית.

אבקש שעד סוף היום תוציאו בירור לנשיא בימ"ש המחוזי ירושלים ולשופטיו האם התקיימה ישיבה והאם התקיימה החלטה גורפת כזו. אם השתתפו בישיבה כזו, תצא דרישה ליועמ"שית להורות על פתיחה בחקירה פלילית נגד שופטים שהשתתפו בישיבה.

אם זה לא קרה, אבקש הבהרה ברורה שלא הייתה ישיבה ואין הנחיה כזו של בימ"ש מחוזי לצפצף על החוק".

ח"כ יצחק פינדרוס: "יש חוק שאומר שאפשר לתבוע את הרש"פ ואם שופט אומר שהוא לא דן על בסיס החוק הזה הוא צריך להיות שופט בארה"ב ולא פה. מי אתה שתחליט. אם זה קרה זה צפצוף על החוק".