חמש אזרחיות דרום אפריקה הוכרו כקורבנות סחר בבני אדם על ידי משרד המשפטים

בהמשך להודעת הפרקליטות על הגשת כתב אישום נגד ארבעה נאשמים בגין סחר בנשים מדרום אפריקה והחזקתן בתנאי עבדות: חמש אזרחיות דרום אפריקה הוכרו כקורבנות סחר בבני אדם על ידי משרד המשפטים

עדותן הובילה במעצר חשודים והגשת כתב האישום בפרשת הסחר בבני אדם שנחשפה לאחרונה בתל אביב

מאז תחילת החקירה קיימה יחידת התיאום הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם, זנות ופוליגמיה, בחטיבה החברתית במשרד המשפטים, קשר רציף עם המשטרה, והנחתה להעביר למקלט לקורבנות סחר שלוש נשים שאותרו במהלך פעילות המשטרה, אשר על פי החשד נסחרו לישראל לשם עיסוק בזנות. תחילה, הנשים לא שיתפו פעולה בחקירה, אולם לאחר שהן נקלטו במקלט וטופלו על ידי הצוות, נערכה חקירה נוספת, במסגרתו הרגישו יותר מוגנות ובטוחות לשתף במידע קריטי אשר הוביל לאיתור החשודים בפרשה ועוד שתי קורבנות שגם הופנו למקלט.

בעקבות המידע ושיתוף הפעולה, הכירה המתאמת הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם בכל הנשים כקורבנות סחר, והן ממשיכות להיות מטופלות ומלוות במקלט ומקבלות את כלל הזכויות ממשרדי הממשלה הרלוונטיים. עדויות הקורבנות הובילו, כאמור, בסופו של יום למעצר החשודים והגשת כתב האישום המשמעותי שהוגש היום.

עו"ד דינה דומיניץ, המתאמת הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם, בזנות ופוליגמיה בחטיבה החברתית במשרד המשפטים: "הנשים, שנעצרו על ידי המשטרה, תחילה לא שיתפו פעולה, אולם ביקשנו להעבירם למקלט לקורבנות סחר בבני אדם למספר ימים, ולחקור אותן לאחר מכן. המהלך הניב תוצאה חיובית, מאחר ונשים אלו הרגישו שהן מוגנות ומטופלות, ולכן שיתפו פעולה וסיפקו מידע רב ומשמעותי שהוביל למעצר החשודים ולגילוי שתי נשים נוספות שהוכרו גם הן כקורבנות לסחר בבני אדם, והמידע אף הוביל להגשת כתבי האישום בפרשה. זו דוגמא מצוינת לחשיבות שיתוף הפעולה לאורך כל הדרך, החל משלב הזיהוי וההכרה והחקירה, בין כלל הגורמים, תוך הבנה שללא הגנה ושיקום לקורבנות, גם האכיפה לא תוכל להתקיים".

רקע על הטיפול בקורבנות סחר בבני אדם בישראל: לפני כשנה סמכות ההכרה בקורבנות סחר בבני אדם הועברה מהמשטרה למתאמת הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם בחטיבה החברתית במשרד המשפטים, כשהמנגנון החדש כולל התייעצות עם ועדה מייעצת הכוללות נציגי משטרה, רשות אוכלוסין והגירה, משרדי הרווחה והעבודה, וכן נציגת ארגונים לא ממשלתיים ושורדת סחר.

לאחר ההכרה, מוצע להן שנת שיקום על ידי משרד הרווחה והשירותים החברתיים במקלטים ובמרכז יום ייעודי, הכולל, בין היתר, טיפול פסיכיאטרי ורפואי על ידי משרד הבריאות, ושיקום פסיכו-סוציאלי, שיקום תעסוקתי והכשרה מקצועית, סיוע ותמיכה בהליך הקליטה בחזרה למדינת המוצא וסיוע משפטי בחינם מטעם משרד המשפטים במהלך ההליך הפלילי נגד הפוגע ובהליכים אזרחיים הנלווים לפגיעה בהן. השהות במלקט אינה מותנית בעדות הקורבן בבית משפט או בשיתוף פעולה מצידם עם חקירת המשטרה, אולם קורבנות שבחרו להעיד נגד מי שניצל אותם ונשארו בישראל לתקופה זו, יכולים לשהות במקלט לכל אורך ההליך הפלילי ולאחר מכן לבקש שנת שיקום נוספת בהתאם לקריטריונים.