יום האוטיזם הבינלאומי: "לפעמים נאלצים לנעול בבית הספר ילדים עם אוטיזם" | צפו

ועדת החינוך, התרבות והספורט בראשות חבר הכנסת יוסף טייב קיימה היום דיון משותף עם ועדת הבריאות בנושא האתגרים העומדים בפני מסגרות לילדים על הרצף האוטיסטי. נציגי הארגונים סיפרו על מחסור משמעותי בצוותי ההוראה, התמיכה ומקצועות בריאות אשר פועלים במסגרות החינוך המיוחד ובשילוב היחידני וכן על פערים גם בקרב תנאי ההעסקה של המטפלות הפרא רפואיות. הורים לילדים אוטיסטים סיפרו על קשיים אדירים בבית וגם על חוסר האבחנה של המערכת בין אוטיסט בתפקוד גבוה לתפקוד נמוך.

בדמעות סיפרה טובית קירשלייכטר על משפחתה: "אני אימא לארבעה ילדים עם אוטיזם. גם לילדים אוטיסטים בתפקוד גבוה דרושות מסגרות שיודעות להכיל אלימות מצדם. לפעמים נאלצים לנעול בבית הספר ילדים עם אוטיזם. זה זעקות מהשטח. הילד שלי אוטיסט בן 9 נשלח להערכת מסוכנות. המערכת היא הבעיה. אסור שזה יקרה. המפקחת צריכה לתת כלים לצוות להתמודד ולא לשלוח אותו להערכת מסוכנות." 

מנכ"ל עמותת מסוגלים אבי מימרן סיפר על הפער בין אוטיסט בתפקוד גבוה לאוטיסט בתפקוד נמוך: "אני אבא של איציק, אוטיסט בתפקוד נמוך שאינו מדבר. הוא בן 21 ואת הבוקר שלו התחיל במקלחת כשאימא שלו מקלחת אותו, אחרי שאכל כמה חתיכות נייר עיתון, תוך כדי שאני נאבק בו, שלא יגיע שוב לחסימת מעיים וגם זה אחרי 3 שעות שינה בלילה. הוא עבר את כל סוגי התרופות האפשריים. חבר שלו מיכאל, בן גילו, הוא אוטיסט בתפקוד גבוה שעובד בהייטק. מגיל 3 ועד 21 שניהם מקבלים את אותה תמיכה ואותם התקנים - רק מפני ששניהם נקראים אוטיסטים, אבל התפקוד הרי מצביע על לקות שונה לחלוטין, כפי שהכירו כבר בכל העולם, חוץ מישראל. במשך 20 שנה ראינו את הפערים ביניהם הולכים ומתרחבים. ילד בתפקוד נמוך מתנהל בגיל 20 כמו בגיל 3. לעומת זאת, אצל ילד בתפקוד גבוה רואים קפיצה. עד מתי? הצוות בכיתה הוא יותר טיפולי מאשר חינוכי. ביה"ס שלו צריך פי שניים צוות." 

יו"ר ועדת הבריאות ח"כ יונתן משריקי: "לא נוכל להיות חברה שלמה וטובה בלי הכרה והכלה של הילדים האלה. חברה חזקה, כוחה מתבטא בהענקת כלים לאנשים האלה. כל מסדרונות המדינה צריכים להכיל את הקושי שלהם ולתעל ולהפיק מהם את המירב."

יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט ח"כ יוסף טייב: "בתשפ"ג למדו במערכת החינוך 37,000 תלמידים על הספקטרום האוטיסטי וזאת היתה עלייה של 18% לעומת שנה קודמת. על אף שהגידול במספרם איננו עובדה חדשה, נראה כי משרד החינוך לא נערך לכך מספיק. זה הוביל להידלדלות בכמות ובאיכות המענה לתלמידים. הוועדות דורשות ממערכת החינוך, הבריאות והרווחה לתת לכל הילדים על הרצף האוטיסטי את כל הטיפולים והמענים שהם זקוקים וזכאים להם. יש לבחון את התפקוד של כל תלמיד ולהעניק לו תקצוב ומענה הולם, על פי  רמת התפקוד והצורך, בכל מערכות החינוך."

בארגון שתילים ביקשו להשוות זכויות בין מטפלות פרא רפואיות במשרד החינוך לבין אלו שעובדות במשרד הבריאות. יו"ר העמותה ישראל רייסנר: "משרד החינוך מתקצב שעה למטפל פרא רפואי לפי 45 דקות טיפול ואילו משרד הבריאות מתקצב לפי 60 דקות. לא יכול להיות שבאותו חדר שתי מטפלות עושה עבודה זהה ומתוקצבות שונה. כך גם בקבלת קרן השתלמות וימי החופשה. זה גורם לכאוס, מבריח עובדות ובסופו של דבר פוגע בילד." יעל מאלו"ט הוסיפה לגבי שחיקה ועזיבה של עובדים בתחום. 

נציגת משרד הבריאות ד"ר נעמה יושע-אורפז: "בשבוע שעבר התחלנו לקדם שיח בינמשרדי עם משרדי החינוך והרווחה, תחת המטריה של משרד רה"מ בהקשר של יישום

דוח מקצועות הבריאות מינואר 2024. כשהדגש הוא פרק השכר הרוחבי והתנאים השונים כדי להגיע להקבלה עבור עובדות כתף אל כתף." הוועדות קראו למשרד האוצר לתקצב את כל הנדרש ליישום המלצות דו"ח רה"מ וביקשו ממשרד רה"מ לקבל דוח ביצוע על יישום ההמלצות.

נציג התקציבים במשרד הבריאות אורי שי פרידלנד: "מבחינתנו הדבר הנכון הוא ליישם את דוח רה"מ. אם נעלה שכר רק למטפלים הפרא רפואיים עובדי משרד בריאות ולא לעובדי חינוך זה ישפיע על מעבר של עובדים. בהקשר של חוזה שכר אחוד – צריך לדבר עם הממונה על השכר במערכת הציבור. אם לא נשווה את התנאים בין עובדי המערכת הציבורית לעובדי הספקים – תהיה בריחה של אנשים. המשרד כרגע עובד על מכרז חדש לשירותי הטב"מ (טיפול בריאותי מקדם לילדים על הרצף האוטיסטי), אנחנו בשיח עם העמותות. מקווה שנצליח לשפר שם את התנאים."

רפרנט אגף שכר במשרד האוצר דניאל תור: "המדינה קובעת אילו שירותים ניתנים ע"י עובדי מדינה ואילו לגבי ספקים אחרים. אנחנו צריכים לאפשר שהתעריף ישקף שכר ריאלי ועלויות. הספק הוא זה שקובע למטפלים קובע את התנאים והשכר. לעובדי מדינה אנחנו מוציאים הנחיות בהתאם להסכמים קיבוציים. אבל מערכת החינוך עובדת באופן שונה." 

נציגת משרד הבריאות תמי אומנסקי: "כל כיתה שמבקשים מאיתנו לפתוח אנחנו פותחים, גם בתקנים חסרים. הקושי הוא מחסור בכוח אדם."

גם סוגיית הזכאות לנופשונים עבור המשפחות עלתה בדיון. ענת גרייפנר ממשרד הרווחה: "כיום אנחנו מתקצבים את הרשויות המקומיות והן מתקצבות את האנשים הזכאים בכל הקשור לרכישת ימי נופשון. אנחנו עובדים על שינוי, כך שיקבלו לפי רמות התמיכה שהם זקוקים - כך זה יהיה פֶּר אדם ולא פֶּר רשות."

רויטל לן כהן מקואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים: "משרד החינוך מתייחס לאינטליגנטים בתפקוד גבוה כאילו הם לא זקוקים למענה מתוגבר – וזאת תקלה." לן כהן קראה להכניס את הטיפולים הפרא רפואיים לילד בזמן לימודיו ולא אחה"צ, "או גרוע מזה, באמצע היום כשגם ההורה צריך להפסיד עבודה ועלולים לפטר אותו." 

סגן מנהל המחלקה לאוטיזם במשרד הבריאות רפי לטנר: "התערבות מוקדמת היא קריטית ומשנה חיים. אם לא תהיה תמיכה הם יכולים להיעלם בשולי החברה במקום לתרום לה. ילד עם אוטיזם זכאי לשלוש שעות מקופ"ח עד גיל 18, אלא אם הוא בתכנית טב"מ. יש מחסור למטפלים גם בגנים וגם בקופות החולים. יכול להיות שנמשוך את השמיכה הקצרה מכאן לשם." יו"ר ועדת הבריאות ח"כ משריקי: "הזוי שילד שלא קיבל בפועל את כל שעות הטיפול שהוא זכאי להן בגן, לא יכול לממש את הזכאות בקופ"ח אחה"צ."

ח"כ אחמד טיבי: "בחברה הערבית יש פחות מסגרות לטיפול של ילדים כאלה ופחות אנשי מקצוע שהוכשרו" ח"כ טיבי נתן דוגמאות מעודדות: "ג'רי סיינפלד, אילון מאסק וסטיב ג'ובס הם דוגמאות שאפשר להגיע אחרת עם ילדים על הרצף האוטיסטי." 

ח"כ צגה מלקו: "ברוב המערכות אין מודעות ואין הנגשה. אצל יוצאי אתיופיה, מאיפה שהגענו - לא שמענו על זה. היו מתמודדים עם בעיה שהתגלתה".

כנרת חנני יהודאי, אימא של יונתן: "חשבנו שיונתן בתפקוד נמוך ושאי אפשר לקדם אותו. למזלנו היתה לנו מפקחת שהכניסה אייפדים לכיתה. בן לילה הוא עבר לתפקוד הרבה יותר גבוה. הוא אוטיסט לא ורבלי שמביע עצמו בהקלדה." כנרת הקריאה טקסט שכתב בנה וזכה למחיאות כפיים מכל היושבים באולם: "הרטיטו באחווה טובתי כאחד האדם היודע כי לא טוב לי לבדי."