הערב נחשפו הקלטות חמורות בהן נשמע היועמ"ש אביחי מנדלבליט תוקף את פרקליט המדינה לשעבר, שי ניצן. הדברים נאמרו לפני כחמש שנים בשיחות עם אפי נוה, בהן טען מנדלבליט כי מי שאחראי לחקירות נגדו ו"תפר אותו" הם דינה זילבר ושי ניצן.

לאחר מינויו, נשמע מנדלבליט בהקלטות אומר על ניצן: "אתה מבין שהמניאק הזה לא מחליט בתיק שלי, זה בכוונה, אני לא יודע מה לעשות. יש לי תיק פתוח, אין לי עילת סגירה, הוא יכול להחזיק אותי בגרון, לא יודע מה הוא חושב לעצמו, בסוף אני אתפוצץ. ברישום המשטרתי יש לי תיק מב"ד, אין החלטת סגירה. אותי זה מאוד מעניין, אני רוצה לדעת שזה גמור מחוסר אשמה".

רבים במחנה הימין הגיבו על הגילויים. השר לבט"פ אמיר אוחנה סיכם בקצרה: "אמרתי לכם". יו"ר הקואליציה ח"כ מיקי זוהר הוסיף: "‏חברינו לשמאל, למי בדיוק קראתם ארגון פשיעה? ברוך ה', הצדק יצא לאור. ניכר היטב שמנדלבליט נסחט ע"י שי ניצן כדי שיגיש את כתבי האישום נגד רה"מ. גם ביטול כתבי האישום, פרסום התנצלות פומבית של השניים והתפטרותו של מנדלבליט לא תתקן את העוול הנוראי והמיותר שנגרם לנתניהו ולליכוד".

ח"כ בצלאל סמוטריץ': "‏גם תשובות לכניעה של מנדלבליט לשי ניצן בתיקי נתניהו קיבלנו היום. שי ניצן מתגלה כמאפיונר בשם החוק. הכל רקוב. מתסכל. את הפרקליטות והיועמ"שיה צריך לסגור ולפתוח מחדש".

ח"כ אריאל קלנר: "הדבר היחיד שמנדלבליט צריך כרגע זה תוכנית להגנת עדים. הקלטות שנחשפו מראות על יחסים מאפיוזים בין בכירי צמרת מערכת אכיפת החוק. לא "שומרי סף" ולא "נטולי פניות" השומרים על הדמוקרטיה. שחיתות מהסוג השפל ביותר שמטרתה הסופית: הפיכה שלטונית. עכשיו מתברר שהמאבק ההירואי שמנהל רה"מ נתניהו, מבלי להסכים לעסקאות שפלות, הוא הסיכוי הגדול של מדינת ישראל לבער את השחיתות".

ח"כ שלמה קרעי: "מנדלבליט חייב להתפטר עוד הערב ולהיחקר באופן מיידי. כמו שאמרנו כל הזמן, שי ניצן סחט את מנדלבליט - "תפס אותו בגרון", כלשונו. גם בתשובה שאני קיבלתי מהמשטרה נאמר כי הפרקליטות לא סגרה את התיק. ברור שיש כאן יחסי נסחט-סחיט, גם אם במסווה של עצמאות היועמש והצגה של קבלת רק חלק מהאישומים".

בתגובה מטעם היועמ"ש נכתב: "בהמשך להקלטות שפורסמו הערב: היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, מצר על פרסום חילופי דברים, קצתם בלשון משוחררת ובלתי-ראויה בעידנא דריתחא, מתוך שיחה פרטית בין חברים קרובים, לפני כחמש שנים.

ואולם, אין בין דברים אלו לבין החלטות מקצועיות שהתקבלו על ידי היועץ המשפטי לממשלה בתיקי חקירה ולא כלום. ההחלטות התקבלו בהליך סדור ומקצועי, אך ורק על פי חומר הראיות והדין החל עליהן. אכן, במועד קיום השיחות, היו למנדלבליט טענות קשות כלפי גורמים כאלה ואחרים שהיו מעורבים בחקירתו כחשוד בפרשת הרפז, לרבות בקשר לעילת הגניזה של התיק.

ולמרות זאת, מנדלבליט הקפיד לאורך כל הדרך על התנהלות פומבית ממלכתית ומכבדת, ועם כניסתו לתפקיד קיבל על עצמו לשמור על מוסד היועץ המשפטי לממשלה מכל משמר ואף הצהיר על כך ברבים. במסגרת זו, לקח על עצמו מנדלבליט לקיים יחסי עבודה תקינים עם כל הגורמים הנוגעים בדבר, ולהשאיר את כל המשקעים האישיים מאחוריו.

יחסי העבודה של ד"ר מנדלבליט עם פרקליט המדינה הקודם, עו"ד שי ניצן, היו מצוינים, והשניים עבדו בשיתוף פעולה מלא ובניקיון דעת לשם הבטחת שלטון החוק במדינת ישראל. ההישגים כתוצאה משיתוף פעולה זה, מדברים בעד עצמם.

כך גם עם עו"ד דינה זילבר, שההדורים עימה יושרו עם כניסתו של מנדלבליט לתפקיד, ולאחרונה אף ביקש את הארכת כהונתה בשלושה חודשים נוספים. כפי שפורסם בעבר, לאחר שהרכב של חמישה שופטי בג"ץ קבע כי לא דבק רבב במעשיו של מנדלבליט, פנה עורך דינו לפרקליטות בדרישה לקבוע כי התיק נסגר מחוסר אשמה.

בכירי הפרקליטות קבעו אז, כי לאור פסק דינו של בג"ץ זה אכן המצב המשפטי (חוסר אשמה), אך ההחלטה הפורמלית לא תתקבל בידי איש מגורמי הפרקליטות כל עוד הם כפופים למנדלבליט. בעניין זה פורסמה לאחרונה החלטה של נציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות, כב' השופט (בדימוס) דוד רוזן, המדברת בעד עצמה".

בתגובה מטעם פרקליט המדינה לשעבר נכתב: "פרקליט המדינה לשעבר הצטער כמובן לשמוע את האופן שבו התבטא לגביו מנדלבליט לפני כחמש שנים. עם זאת, מדובר בשיחה פרטית שניהלו שני חברים קרובים, ומטבע הדברים אנשים לא נזהרים בדבריהם בשיחות כאלה, ומתבטאים במהלכן גם באופן בוטה. מכל מקום, מערכת היחסים בין מנדלבליט לניצן היתה טובה מאד לאורך כל תקופת כהונתם המשותפת והשניים עבדו בשיתוף פעולה מלא לטובת שלטון החוק.

אשר לטענה כאילו ניצן "היה יכול להחזיק את מנדלבליט בגרון", במהלך כהונתו כיועץ, מדובר בטענה מופרכת לחלוטין. בתמצית, ההחלטה של ניצן בענין מנדלבליט, התקבלה כבר בחודש מרץ 2017, שנים לפני שלב קבלת ההחלטות בתיקי ראש הממשלה, וממילא לא היה שום קשר בין שני הנושאים.

גם בחינת ההחלטות בתיקי ראש הממשלה מראה שמדובר בטענה מופרכת בעליל, שכן חלק משמעותי מהמלצות ניצן בתיקי נתניהו נדחה על ידי מנדלבליט. כזכור, ניצן המליץ להגיש כתב אישום בעבירות שוחד בשלושת תיקי נתניהו (1000,2000,4000), ואילו מנדלבליט החליט להאשים את נתניהו בעבירת שוחד רק באחד מהם, ובשני האחרים הסתפק בעבירות של מרמה והפרת אמונים. גם עובדה זו ממחישה כמה מופרכת ונטולת כל יסוד במציאות, היא טענת "הסחיטה" כביכול מצד ניצן.

יובהר, כי התיק שנפתח בפרשת הרפז נגד מנדלבליט, נסגר על ידי היועץ המשפטי הקודם, וינשטיין, בהמלצת ניצן, עוד לפני מינויו של מנדלבליט לתפקיד היועץ, בחודש פברואר 2016. בהחלטת הגניזה הובהרו נימוקי הסגירה. כמה חודשים לאחר כניסתו של מנדלבליט לתפקיד, פנה בא כוחו לניצן וביקש כי עילת הסגירה של התיק תיקבע ל"חוסר אשמה".

ניצן התלבט אם הוא יכול לדון ולהחליט בבקשה זו, בגלל ניגוד הענינים שניצן היה נקלע אליו אם היה מקבל החלטה בבקשתו של מי שעומד בראש מערכת התביעה הכללית. בסופו של דבר, במרץ 2017, שנים לפני שלב קבלת ההחלטות בתיקי ראש הממשלה, ולאחר שהתייעץ בענין זה עם שורת גורמים בכירים, שכולם סברו כי ראוי שניצן לא יקבל את ההחלטה בבקשה, הודיע ניצן לבא כוחו של מנדלבליט כי לא יקבל החלטה בנושא זה מטעמים של ניגוד ענינים. בכך הסתיים הטיפול בענין זה מצד כל הנוגעים בדבר.

בניגוד לטענות שהועלו, לא היה שום קשר בין נושא עילת הסגירה של תיק הרפז לבין תיקי ראש הממשלה או כל נושא אחר. כידוע, בתיקי ראש הממשלה עיקר החקירה נוהלה לאחר מרץ 2017. בודאי שקבלת ההחלטות בתיקים אלה על ידי ניצן ומנדלבליט, בוצעה זמן רב לאחר מכן, שנים אחרי שניצן החליט שלא להענות לבקשתו של מנדלבליט בדבר שינוי עילת הסגירה שלו בתיק הרפז וסיים את הטיפול בענין. ממילא, אין כל שחר לטענות כאילו החלטות מנדלבליט בתיקי ראש הממשלה התקבלו בשל טעמים לא ענייניים שהיו קשורים לפרשת הרפז.

פרקליט המדינה לשעבר מצר על כך שישנם עדיין גורמים, שמניעיהם ברורים לכל, הממשיכים להפריח לחלל האויר תיאוריות קונספירציה מופרכות לחלוטין, הסותרות לחלוטין את העובדות".