המבקר: ליקויים חמורים במינוי בכירים ברפאל, גשרים בסכנת קריסה וצוברי גז העלולים להביא לאסון - 0404
המבקר: ליקויים חמורים במינוי בכירים ברפאל, גשרים בסכנת קריסה וצוברי גז העלולים להביא לאסון איתן ג'יי טל, ויקיפדיה

המבקר: ליקויים חמורים במינוי בכירים ברפאל, גשרים בסכנת קריסה וצוברי גז העלולים להביא לאסון

דו״ח חמור המציג סכנות עקב מחדלי תחזוקה ובטיחות, חגיגות שכר ועוד: מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, פרסם את הדו״ח השנתי 68א' והגישו ליו״ר הכנסת.

דוח זה הוא החלק הראשון בדין וחשבון השנתי של מבקר המדינה על תוצאות הביקורת שנעשתה בגופים המבוקרים בשנת 2017. הדוח עוסק בעיקר בתחומי הכלכלה והתשתיות, בדגש על נושאים חברתיים-כלכליים, תוך התמקדות בהבטחת זכויות הפרט.

הדוח הכולל 19 פרקים, נפתח במטלת רוחב- ביקורת בין משרדית: השפעת ייצור החשמל על איכות האוויר בישראל. זיהום האוויר הוא אחד המפגעים החמורים המשפיעים על בריאות הציבור ועל איכות החיים והסביבה. עלות הנזק בישראל עקב פליטת מזהמים מכלל המגזרים נאמדה בשנת 2015 בכ-16 מיליארד ₪. יותר ממחצית העלות מקורה בתהליך ייצור החשמל. הביקורת העלתה כי החלטות הממשלה בעניין הפחתת גזי חממה ובעניין שילובן של אנרגיות מתחדשות בייצור החשמל לא מומשו. לא בכדי פרסם מבקר המדינה כמה דוחות הנוגעים בדבר.(דוח מיוחד בשנת 2015 על פיתוח משק הגז; אשתקד בדוח השנתי 67ג-הפרק על הסכם הגז של חברת חשמל). התקלה שארעה באחרונה במאגר תמר, שבעקבותיה נאלצה חברת החשמל להשתמש בדלקים מזהמים ויקרים, נותנת משנה תוקף לפרק ביקורת זה. ביקורת זאת התבצעה במקביל ב-15 מדינות החברות בארגון EUROSAI – The European Organisation of Supreme Audit Institutions והממצאים יועברו אליו.

הדוח מקדיש כמה פרקים למשרד האוצר-רשות המסים בישראל. בכללם פרק בעניין טיפולה של רשות המסים בעסקאות מקרקעין. מחירי הדיור בישראל, הנמצאים בשנים האחרונות בעלייה ניכרת, הם מרכיב מרכזי ביוקר המחיה. נמצא כי למעט מחקר שנעשה במינהל הכנסות המדינה בשנת 2016 בנושא העלאת מס רכישה, לא בוצע מעקב לבחינת יעילותם והשלכותיהם של תיקוני החקיקה בתחום מיסוי מקרקעין.

הביקורת העלתה כי הסדרי המס בתחום הנדל"ן בישראל יצרו תמריץ להשקעות בתחום. עקב כך קיים חשש להשקעת הון שחור בענף הנדל"ן בישראל, והדבר יכול להשפיע גם על עליית מחירי הדיור. מאבק עיקש בתופעת הלבנת ההון באמצעות רכישת נדל"ן יכול להגדיל את פוטנציאל הגבייה, להקטין את היקף הביקוש לדירות, לצמצם את אי-השוויון ולהגדיל את תחושת הצדק החברתי.

פטורים ממס שהוענקו לקרן א'- מקרה בוחן:מדובר בקרן השקעות פרטית, ששותפיה הם בעלי הון ומשקיעים מוסדיים זרים. קרן זו פועלת בכל העולם, ולפני כ-22 שנה היא נכנסה לשוק הישראלי. הקרן הרוויחה (כולל דיבידנדים) כ-4.4 מיליארד ₪ – הרווח כולו קיבל פטור ממס. הקרן לא שילמה למדינה כמיליארד ₪ מס.

למנהל רשות המסים מוקנים סמכות ושיקול דעת בקבלת החלטות פרטניות וענפיות שלהן משמעויות כספיות ניכרות. הקלת מס הנקבעת על פי שיקול דעת בלבד, ללא קריטריונים מוגדרים ואחידים, אינה רצויה. הקלות המס למשקיעים זרים ניתנות כיום לקרנות ההון בלא שנקבעה לכך הסמכה מפורשת בחוק.

מקרה קרן א' ממחיש את הצורך בהסדרת ענף הקרנות. נוכח ההיקפים הגדולים של הטבות המס הגלומות בכלל הקרנות.

מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא מייחס חשיבות רבה לרווחת הקשישים והדאגה לצרכיהם. כזכור לפני פחות מחודש פורסם הדוח המיוחד "טיפול המדינה בקשישים סיעודיים השוהים בביתם". דוח 68א כולל את הפרק הסדרת הביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים כמענה לבקשתה של הוועדה לביקורת המדינה. הביקורת העלתה שהכשל בכל הנוגע להסדרת שוק הביטוח הקבוצתי המסחרי, שהשפיע על הזכויות של חלק ניכר מאוד מהציבור, הוא כשל מהותי שנמשך כ-20 שנה. ההגנה על זכויות הפרט מחייבת את כל רשויות השלטון בישראל לדאוג לאוכלוסיית החלשים ולפעול לשיפור מצבם ורווחתם. חובתו של אגף שוק ההון, שהוא המאסדר של שוק הביטוח, לטפל במהירות ובנחישות בכשלים שבתחום אחריותו ולהסדיר את תחום הביטוח הסיעודי הקבוצתי בראייה עתידית ולטווח ארוך. בגלל חשיבות הנושא שלח מבקר המדינה כבר לפני חודש מכתב לשר האוצר הקורא לו להסדיר את הנושא.

נושא חשוב אחר שנכלל בדוח הוא הגברת התחרות והפחתת יוקר המחיה, בד בבד עם שמירה על בטיחות הציבור ובריאותו.

במסגרת זו נבדקו בין היתר הפעולות שעשתה הממשלה לצמצום חסמי אסדרה בתהליך התקינה, לשם הגברת התחרות. הביקורת נערכה בעיקר במשרד הכלכלה ובמכון התקנים הישראלי. היא העלתה ליקויים בין היתר בפיקוח על איכות הבטון שבו נעשה שימוש באתרי בנייה. כשלים בעניין זה יכולים להביא לתוצאות הרות אסון. בשנים האחרונות מתרבים אירועי אסון הנגרמים בשל ליקויי בנייה. זכורה, בין היתר, קריסת החניון ברמת החייל בספטמבר 2016.

יתרה מכך, איכות הבטון חשובה לעמידות מבנים ברעידות אדמה. מומחים בארץ שבים ומזהירים כי רעידת אדמה בישראל היא רק עניין של זמן . מבקר המדינה התריע בכמה דוחות על ליקויים בהיערכות לרעידות אדמה ובהתמודדות אתן .הבטון  המיוצר בישראל אינו מתאים לתקן הבין-לאומי. שימוש בבטון שאינו עומד בתקן הבין-לאומי עלול להשפיע לרעה על יציבותם של מבנים בעת רעידת אדמה בדרגה גבוהה.

כשלי בטיחות נמצאו גם בתחום הגפ"ם (גז בישול). משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, האחראי למתן אישורי הטמנת צוברים בבנייני מגורים, אינו מבצע בדיקות תקופתיות סדורות של צוברי הגז, וכמו כן הכשרת המתקנים אינה סדורה ואינה יסודית. צוברי גפ"ם בקרבת מבני מגורים הם פוטנציאל לאסון. זכור האסון בשכונת גילה בירושלים בינואר 2014, בו נהרגו זוג הורים ובנם הפעוט. על משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ומשרד האנרגיה לקבוע באופן מידי את ההכשרה והפיקוח הנדרשים בנוגע להתקנת צוברים אלה. היעדר תחרות משפיע גם על העלות העודפת שמשלמים צרכני הגז הביתיים.

תשתיות התחבורה הלאומיות נועדו לשרת את אזרחי המדינה ולהבטיח איכות חיים נאותה וכן להגביר את הבטיחות בדרכים. בדוח כלול פרק העוסק בפעילות חברת נתיבי ישראל – החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ. הביקורת העלתה ליקויים רבים בפעולות התחזוקה שבאחריות החברה. בין הלקויים העיקריים –תחזוקת גשרים: משרד התחבורה לא עסק בכך ולא נתן הנחיות לתחזוקתם. מסיבה זו החברה פועלת בתחום זה ללא ליווי מקצועי, ואת ההנחיות המקצועיות שהכינה בעניין תחזוקת גשרים לא אישר שום גורם חיצוני.

יחידת מערכת ניהול גשרים (להלן – מנ"ג) בנתיבי ישראל סקרה בשנת 2016 את מצאי כל מבני הגשרים שבאחריותה. היא דירגה אותם לפי מצבם בסולם בעל שש קטגוריות, מ"חמור" עד "טוב מאוד". על פי הסקירה 145 דורגו בקטגוריה "חמור"; 517 בקטגוריה "גרוע מאוד"; ו-442 בקטגוריה "גרוע". ב-14.8.2017 פגעה משאית בגשר סמוך לצומת בר אילן. הגשר קרס. הנהג נהרג. הכביש-ציר מרכזי- נחסם לשעות ארוכות.

בסקר עמידות ברעידות אדמה שערכה החברה ב-2011 נמצא כי 72 גשרים מדורגים בשתי הקטגוריות החמורות. עד מועד סיום הביקורת, מרץ 2017, שיקמה החברה רק שני גשרים מבחינת העמידות ברעידות אדמה.

תחזוקת אמצעי תאורה: הסקר האחרון בנושא נערך ב-2014. נמצא כי 580 צמתים ויותר מ-1200 קטעי כביש עדיין אינם מוארים בהתאם להנחיות משרד התחבורה.

הצפיפות בכבישי ישראל מחייבת לקדם את התחבורה הציבורית במדינה. כרטיס הרב-קו הוא רכיב עיקרי בשיפור השירות של התחבורה הציבורית ובחוויית הנסיעה בה.

תלונות רבות שהגיעו למשרד מבקר המדינה ולגופים אחרים העלו את הצורך לבחינת השימוש בכרטיס רב-קו בתחבורה הציבורית. התגלו ליקויים בהליכי ההנפקה, מחסור בעמדות ההטענה והתיקוף של כרטיס הרב-קו ובאכיפת התשלום.

על משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לתקן את הליקויים שהועלו בעניין זה, על מנת להביא לניצול מלוא היתרונות הגלומים בכרטיס.

רשות שדות התעופה-הסכמים עסקיים: בד בבד עם שירותי התעופה השונים שהרשות מספקת לנוסעים ולחברות התעופה, היא אחראית גם למתן זיכיונות מסחריים שבשטחי שדות התעופה וביניהן חנויות למכירת טובין פטורים ממכס, ה-DUTY FREE. הבלעדיות שמקנה הרשות לזכיין בדיוטי פרי מאפשרת לו לקבוע מחירים גבוהים יותר בגלל היעדר התחרות. גורם נוסף שמשפיע על עליית המחירים הוא גובה דמי ההרשאה שמשלם הזכיין לרשות, כמו גם אופן חישובם, המעביר את רוב הסיכונים לזכיין. ההכנסה המסחרית הממוצעת לנוסע בנתב"ג היא גבוהה ביותר ובפער עצום לעומת נמלי תעופה אחרים. בשנת 2015 הגיעו הכנסות הרשות ממסחר לכ-380 מיליון דולר.

היותה של הרשות תאגיד ממשלתי מחייב אותה לפעול בהגינות עסקית. לצד הצורך להשיג מקורות למימון פעילותיה, עליה לפעול להרחבת התחרות בשטחי המסחר בנתב"ג, לפעול בהתאם לחוק הגבלים העסקיים ובאחריות המחייבת כל תאגיד ממשלתי. על הרשות להעמיד את טובת הנוסעים במקום גבוה בסדר העדיפויות שלה ולא רק למַקְסֶם את הכנסותיה.

הדוח כולל פרקים נוספים שעוסקים בנושאים כלכליים-משקיים בעלי משמעות לאומית ובנושאים הנוגעים לרווחת הפרט, ובהם:

חברת החשמל לישראל-ניהול ביקושים במשק החשמל: רזרבת הייצור במשק החשמל גבוהה באופן ניכר מהיעד שנקבע בשיעור של 20% ומגלמת עודף כושר ייצור משמעותי. פוטנציאל החיסכון מהסטה של 10% מהביקוש לחשמל בשעות השיא הוא עד כ-8.1 מיליארד ₪  בשנים 2027-2011.

חברת רכבת ישראל-ביצוע פרויקט החשמול: הביקורת העלתה ליקויים שונים – בייחוד בתכנון, בהכנת אומדני עלויות ובעמידה בלוחות הזמנים של הפרויקט – הנובעים בעיקר מהיעדר ניהול מקצועי ויעיל של הפרויקט בעיקר בתחילתו. אף על פי שחברת הרכבת צופה שהקו הראשון המחושמל (הקו המהיר תל אביב-ירושלים) יופעל בסוף מרץ 2018, במועד סיום הביקורת קיימים פערים בין תחזיות החברה לבין תחזיות גורמים מקצועיים, וביניהם משרד האוצר וחברת הבקרה.

הרשות הממשלתית למים ולביוב- סוגיות בניהול תאגידי המים: תאגידי המים אינם מקפידים על קיום הוראות חוק חובת המכרזים, וממצאי ביקורת זו מצביעים על כך שחלקם מנוהלים ברשלנות עד כדי הפקרות. הדבר גורם לפגיעה בעקרונות השוויון, היעילות והשקיפות וביכולתם של התאגידים להפיק את התועלות הגלומות בקיום הליכי מכרז תקינים.

משרד הכלכלה והתעשייה-היבטים בפעילותם של גופים ציבוריים זעירים: נבחנה הרלוונטיות למשק של שלושה גופים שהוקמו לפני כיובל שנים ושהם עדיין פעילים, אם הם עדיין ממלאים את מטרותיהם ואם יש צורך בהמשך קיומם כגופים ממשלתיים. הגופים שנבדקו הם המכון הישראלי ליין , המכון הישראלי לקרמיקה וסיליקטים בע"מ וחברת אות המוצר הירושלמי בע"מ. על משרד הכלכלה לבחון מחדש את פעילותם של הגופים אלה; על המשרד לבדוק כיצד אפשר לסייע לגופים אלה להגשים את ייעדם ולחלופין לפעול להפסקתם.

רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ-מינוי בכירים ותנאי העסקתם: ביקורת זאת נעשתה ע"י החטיבה לביקורת מערכת הביטחון. היא העלתה ליקויים, חלקם חמורים, הנוגעים להליכי איתור ומינוי של פקידים בכירים ללא קיום ועדות איתור; לפגיעה בעקרונות השוויון וההוגנות בתחום זה; לתנאי העסקתם של הפקידים הבכירים; ולפיקוח ולבקרה של הדירקטוריון בתחומים אלו.