אזריה בבקשתו לחנינה מהנשיא: "למשפט צדק לא זכיתי - הירי היה טעות מבצעית" - 0404
אזריה בבקשתו לחנינה מהנשיא: "למשפט צדק לא זכיתי – הירי היה טעות מבצעית"

אזריה בבקשתו לחנינה מהנשיא: "למשפט צדק לא זכיתי – הירי היה טעות מבצעית"

החייל המשוחרר אלאור אזריה הגיש בקשת חנינה רשמית לנשיא המדינה.

אל הבקשה צירף אזריה המלצות מגורמים שונים, בהם קצינים בצה"ל בסדיר ובמילואים ובהם סא"ל אייל שלו, סא"ל זיו טרבלסי מפקד בסיס נחשונים, סרן ישראל אליצור, סמ"ר צח סוסנה, סא"ל מולא פטין, סמ"פ דניאל קומרוב, רס"מ ערן טובלי (רס"ר היחידה), רס"ל זאק סויסה (שליש מפאוג 340) ורס"ר שלומי כהן – קצין הגמ"ר שומרון.

אזריה כתב לרובי ריבלין: "בספר זכריה כתוך כך – "כה אמר ה' צבאות לאמר: משפט אמת שפטו וחסד ורחמים עשו איש את אחיו". משמע, אמת קשורה ומשפט אמת צריך להיות משפט צדק – וחסד קשור לרחמים. למשפט צדק, לצערי הרב, לא זכיתי – זו תחושתי ושום דבר לא יכול לשנות אותה. מכל מקום, את מידת החסד והרחמים, שהיא תמצית מוסד החנינה, מבקש אני מכבוד הנשיא בפנייה זו.

אני קורא ושומע את התגובות בקשר להחלטתי שלא להביע חרטה על הירי במחבל. זה לא מדויק: אילו הייתי יודע בוודאות, באותן שניות מתוחות בזירה, שהמחבל אינו ממולכד, לא הייתי יורה, חד וחלק. לכן, ובדיעבד בלבד, הירי במחבל היה טעות מבצעית"

עוד המשיך אזריה וכתב: "לעומת זאת, מלכתחילה, די להביט בסרטי הוידאו המתעדים את הרגעים הללו – לא הסרטים ה"אילמים" של ארגון בצלם, אלא התיעוד שהופץ בידי האזרחים, כדי לחוש את מה שאירע שם: זעקות של רבים כי המחבל ממולכד, חי ומהווה סכנה. ומה מצפים מלוחם בצה"ל, שאומן לנטרל סכנה? האם יש משמעות לדקות האחדות הבודדות שחלפו מרגע שהמחבלים הסתערו על הכוח ועד לרגע שבו הגעתי כחובש לסייע, כאשר האירוע מתמשך וגם ברגעים שבהם נכחתי בזירה נשמעו ללא הרף הצעקות, המזהירות מפני הסכנה הנשקפת מהמחבל? האם הייתי צריך לקחת את הסיכון כאשר הוא זז, על אף שהיה ירוי על הארץ – ולאפשר סכנה לכוח, לאזרחים? ואם, כפי שחשדתי וכפי שזעקו כולם, היה עליו מטען ואיש לא היה פועל וחלילה היינו קוברים מספר לא ידוע של לוחמים, כולל אותי – האם זו היתה תוצאה רצויה? האם אז לא היתה נשאלת השאלה מדוע אף חייל לא פעל כפי הנדרש ונטרל את הסכנה?

אבל המשפט מאחורינו, כבוד הנשיא. קיבלתי את הדין. אני יושב בכלא, רחוק מהמשפחה, מבודד מהעולם. האמן לי, אני יושב וחושב רבות על הנסיבות: חייל ישראלי שחירותי נשללה ממנו כי פעל נגד בני עוולה אשר באו לשפוך דם יהודי. גדלתי על ערכים נעלים – קדושת החיים וכיבוד כל אדם באשר הוא. גדלתי בעיר מעורבת. הייתי מעורב בפעולות רבות בהן היו מעורבים חפים מפשע – מעולם לא פגעתי באיש, זו לא דרכי, לא הדרך שלמדתי בבית אבא".

אזריה הוסיף: "אני מניח שכבוד הנשיא מודע למכה הקשה שספגה משפחתי מאז מעצרי, ביום הירי. אבי לקה בשבץ מוחי. אימי השילה עשרות ק"ג ממשקלה והפכה חלשה, עצובה, סובלת מהתמוטטויות לעיתים קרובות. חייהם של שתי אחיותיי ואחי לא כפי שהיו. לעניות דעתי, הסיקור התקשורתי הנרחב, שהיה ברובו שלילי לצערי ולא בצדק, החודשים שבהם נעדרתי מהבית, בשל המעצר, המשפט וההרשעה – כל אלה שינו את חיי לתמיד ושינו את חיי משפחתי. כבר לא נהיה לעולם אותה משפחת אזריה מרמלה. אני סבור כי עונש כבד נחת עלינו, גם מבלי שארצה את כל תקופת המאסר שנגזרה עליי. זו העת לרחמים. אני מבקש לשוב אל חיק משפחתי, לסייע באיחוי השברים, לסייע להוריי לשוב לחייהם הקודמים, לנסות לשקם את עצמי אחרי החוויה הקשה הזאת שנחתה עלינו, בשל החלטתי לשרת את ארצי-מולדתי בנאמנות.

אני חייב לשתף את כבוד הנשיא גם בכך: אני לא מצטער לרגע על החלטתי לתרום למולדת כמיטב יכולתי. אני גאה על כך ששירתתי כלוחם, חובש פלוגתי וגם קשר מ"פ בחטיבת כפיר ואף זכיתי לכך שציינו אותי כחייל מצטיין גדודי. לא בכדי קראתי לאחרונה לבני הנוער לא להסיק מסקנות ממה שקרה לי, לא לוותר על הזכות לשרת המולדת כמיטב יכולתם, להתגייס בחדווה, לשאוף להגיע הכי רחוק שרק אפשר, למען העם ולמען הארץ הקדושה, שזכינו לחיות בה. אני באמת מאמין בזה בכל ליבי. כאדם מאמין, אני גם סבור שהכל מאת ה' – זה מה שנגזר עליי משמיים.

אני מאמין שדי לי במה שעברנו משפחתי ואני, וכי כמילות התפילה של יום הכיפורים, הגיע עת "לקום מכיסא דין ולשבת על כיסא הרחמים". בכוחך, כבוד הנשיא, לחון אותי ואני מבקש, בכל לשון של בקשה, לשקול בכובד ראש ולקחת בחשבון את מכלול הנסיבות ולסיים את שהותי בכלא ולשוב אל חיק משפחתי. הקב"ה חנון ורחום ובצלמו נבראנו. הפעל נא את מידת החסד והרחמים, ראה נא לנגד עיניך את אימי ואבי, את אחיותיי ואחי, זכור נא את הנסיבות במלאון בבואך לקבל החלטה.

אני תקווה שתאפשר לי כבד עתה לזכות בחירותי, להיות אזרח נאמן ויעיל לטובת העם והארץ. אני תולה תקווה גרבה בשיקול דעתך, בחכמתך ובחמלה והאהבה שטבועים בך כלפי חיילי צה"ל".