כך תממשו את הפוטנציאל של תלמידים עם צרכים מיוחדים - 0404
כך תממשו את הפוטנציאל של תלמידים עם צרכים מיוחדים צילום אלי זנתי

כך תממשו את הפוטנציאל של תלמידים עם צרכים מיוחדים

'פוטנציאל לא ממומש', הוא אולי המשפט הכי שגור בתעודות סיום השנה בבתי הספר. אבל מה בעצם עומד מאחוריו ועד כמה הוא משקף באמת את היכולות של התלמידים? תואר ראשון בחינוך מיוחד ותעודת התמחות בהעשרה אינסטרומנטלית באקדמית אחוה יבטיחו שכל ילד יקבל את ההזדמנות לממש את הפוטנציאל שלו

אי שם בשנות ה-40 של המאה הקודמת, הרב ראובן פוירשטיין, מורה ומחנך ומאוחר יותר פרופ' לפסיכולוגיה חינוכית, התחיל את צעדיו הראשונים בהוראת תלמידים עם מוגבלויות וצרכים מיוחדים. בהמשך, עבד כמורה בכפרי נוער בישראל עם עולים חדשים מצפון אפריקה ועם ילדים ניצולי שואה. לאורך כל שנות עבודתו הוא הבחין בפער העצום בין התוצאות הנמוכות שהוציאו התלמידים במבחני האינטליגנציה ובין החוכמה ויכולת ההישרדות שלהם. מציאות זו הובילה אותו לתפיסה שאינטליגנציה ניתנת למדידה. הוא ראה אותה כתכונה משתנה וחיפש דרך להוכיח שכל ילד הוא חכם בדרכו שלו. 

בהתאם לתפיסה חינוכית זו הוא האמין כי פיתוח כלי חשיבה על בסיס תיווך חברתי מותאם, הוא המפתח לסייע לכל אדם להתקדם, להשתנות ולפרוץ את הגבולות של עצמו. טענתו הייתה כי אינטליגנציה ומיומנויות חשיבה לא מוקנות לאדם רק בעזרת גנטיקה, אלא בהוראה מכוונת ומתווכת. לדבריו, אנשים רבים, כולל אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית, יכולים להגיע להישגים אינטלקטואלים גבוהים בהרבה מאלו שמרבית הפסיכולוגים ואנשי חינוך מצפים מהם, וזאת בעזרת תיווך נכון.

מתוך אמונה זו ביכולת השתנותו של האדם, פיתח פרופ' פוירשטיין שהתמחה בפסיכולוגיה חינוכית, את תיאוריית ההשתנות הקוגניטיבית ואת גישת התיווך המיוחד. כדי לאשש זאת הוא יצר מערכת אבחון דינמי, שמטרתה לזהות את יכולות החשיבה הריאליות וכיצד ניתן לשפר מיומנויות חשיבה אלה בעזרת תיווך ממוקד שניתן במהלך האבחון. האבחון הדינמי כולל שלושה שלבים עיקריים המשולבים במהלך האבחון באופן ספירלי: בשלב הראשון הנבחן מקבל סדרה של תרגילים ופותר אותם, בשלב השני, המתווך (המאבחן) ממקד את תהליך התיווך עבור הנבדק ומקנה אסטרטגיות למידה עיקריות, ובשלב השלישי הנבדק מקבל סדרת תרגילים באותו תחום תוכן אך ברמה קוגניטיבית גבוהה יותר. בשלב זה נבדק האם הנבחן מצליח לשפר את ביצועיו, לבצע העברה קוגניטיבית ולהיעזר בכלי החשיבה שלמד קודם לכן על מנת לפתור מטלות ברמה גבוהה יותר.

מאחורי האבחון עמדה השאלה שתמיד ליוותה את משנתו של פוירשטיין והיא – לא מה רמתם הנוכחית של הילדים, אלא לאן הם יכולים להגיע אחרי שיתנו להם את הכלים לחשוב? הוא פירק את תהליכי החשיבה לגורמים, בהם היכולת להבין ולפרש הנחיות, לאסוף ולמיין נתונים, לייצר תהליכי השוואה, להסיק מסקנות, לזהות בעיות ולפעול לפתרון. לכל אחד ממרכיבי החשיבה הוא חיבר סדרת תרגילים ולתוכנית זו קרא בשם 'העשרה אינסטרומנטלית' שנועדה לשפר את יכולת החשיבה על-ידי שיפור תהליכי החשיבה של הלומד.

במכללה האקדמית אחוה נלמדת שיטתו של פוירשטיין במטרה להעניק לסטודנטים לתואר ראשון בחינוך מיוחד כלים לאבחון וטיפול של ילדים עם צרכים מיוחדים במטרה לעזור להם לממש את הפוטנציאל הקיים בהם ולהשתלב בצורה מיטבית בחברה. במהלך הלימודים לתואר ראשון בחינוך מיוחד מקבלים הסטודנטים הכשרה ללימודי חינוך מיוחד והוראה במסגרות החינוך המיוחד השונות: מגן הילדים ועד לבית הספר התיכון, ובכל רמות השילוב – משילוב יחידני, שילוב בבית ספר רגיל והוראה במסגרות לחינוך מיוחד בבתי החולים. במסגרת התואר הראשון בחינוך מיוחד יוכלו הסטודנטים ללמוד גם תעודת התמחות בהעשרה אינסטרומנטלית עם מכון פוירשטיין. מדובר בשילוב ייחודי שהוא כלל אינו מובן מאליו במערכת החינוך.

במסגרת ההתמחות בהעשרה אינסטרומנטלית ותכנית ההכשרה לתואר ראשון בחינוך מיוחד מקבלים הסטודנטים מגוון כלים אקדמיים ומקצועיים שיעזרו להם לתכנן דרכי הוראת תלמידים עם צרכים מיוחדים, ובכלל זה הכרת דרכי אבחון תהליכי הלמידה המגוונות ותכנון אסטרטגיות הוראה המותאמות לקידום אוכלוסיות מיוחדות בתחומים שונים. זאת, במקביל, לפיתוח אישיותו של המורה כאדם ערכי, מחויב ובעל יכולת התבוננות פנימית התורם ממקצועיותו לשילוב אקדמי, חברתי ורגשי של תלמידים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך.

הסטודנטים לתואר ראשון בחינוך מיוחד יכולים לבחור בין שתי אפשרויות: מסלול גננות בחינוך המיוחד והרגיל המאפשרת לימודי חינוך מיוחד בגילאי הגן במסגרות החינוך המיוחד והחינוך הרגיל. או מסלול רב גילאי המכשיר את הסטודנטים להשתלב בכל מסגרות החינוך המיוחד בבתי הספר, מכיתה א' ועד יב', ובמסגרות ההמשך בהתאם לחוק החינוך המיוחד עד לגיל 21.

"אחד מיתרונות תיאוריית ההשתנות הקוגניטיבית של פרופ' פוירשטיין בא לידי ביטוי בכך שהוראה, בהתאם לעקרונות התיווך שהוא הגדיר, מעודדת את תהליכי ההשתנות הקוגניטיביים של השותפים ללמידה, שהם המורה (המתווך) והתלמיד (הלומד)", אומרת ד"ר היידי פלביאן ראש המחלקה לתואר ראשון בחינוך מיוחד באקדמית אחוה. "לפיכך, במסגרת תכנית הלימודים לתואר ראשון בחינוך מיוחד מושם אצלנו דגש על הגישה הייחודית לכל ילד מתוך ראייה הומנית-שיקומית וחשיבות שילובו בחברה. בעזרת הכלים שמקבלים הסטודנטים לחינוך מיוחד במסגרת לימודי התעודה בהעשרה אינסטרומנטלית הם רואים את התלמיד, מקדמים אותו על-פי הדרך המתאימה לו ומעוררים בו מוטיבציה ללמידה שמלווה אותו לאורך כל חייו".

 

אתר 0404 מכבד את זכויות היוצרים ועושה מאמצים לאיתור בעלי הזכויות ביצירות הכלולות בכתבות. אם זיהית יצירה שאתה בעל הזכויות בה ואתה מעוניין להסירה מהכתבה, אנא פנה אלינו למייל: [email protected]