אני מבזבז משמע אני קיים? - 0404
אני מבזבז משמע אני קיים? pexels

אני מבזבז משמע אני קיים?

כשאומרים על מישהו שהוא בזבזן, למה הכוונה? לדוגמה, האם מישהו שקונה 3 זוגות נעליים בקנייה אחת אבל במחיר מבצע – הוא בזבזן? והאם מי שלוקחת הלוואה ומשתמשת בה כדי לרכוש את הרכב שהיא חולמת עליו כבר שנים – זו בזבזנות? בכתבה הבאה נוכיח שהנושא מורכב מכפי שחשבתם

בשיתוף לאומי

תופעת הבזבזנות היא עניין מורכב ומסובך שמושפע מגורמים פסיכולוגיים, חברתיים וכמובן כלכליים. בעוד כל אחד ואחת מאיתנו בוחרים להוציא את הכסף במקומות אחרים, כולנו ללא יוצא מן הכלל מעוניינים בשיפור איכות החיים. הבעיה היא שאנחנו תופסים את השיפור בצורה מעט שונה: לכן מה שנראה כמו בזבוז לאנשים מסוימים יכול להיתפס בתור הזדמנות לאנשים אחרים.

החדשות הטובות הן שאפילו בזבזנות במובן השלילי שלה היא לא מצב קבוע. יש למשל תקופות שבהן אנחנו מרגישים מבוססים יותר כלכלית ובהן נצא למסעדה, נעשה שופינג בקניון ונזמין אונליין. לעומת זאת, תקופות אחרות יגרמו לנו להרגיש שעדיף להדק את החגורה – בעיקר אם רק הרגע נאלצנו לספוג הוצאה כספית גבוהה ולא צפויה.

 

יותר כסף ויותר מקומות להוציא אותו

ראשית, כדאי להתחיל עם נתונים. לפי הסקר האחרון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ההוצאה הכספית הממוצעת למשק בית בישראל עומדת על כ-13.3 אלף ש"ח בחודש. ההכנסה הכספית היא 17.2 אלף ש"ח ואת רוב הכסף אנחנו מוציאים על דיור ואז על תחבורה, חינוך ותקשורת. על פניו, קיים פער חיובי בין ההכנסות וההוצאות ולכן השאלה היחידה היא מה עושים איתו.

כאן נכנס לתמונה הנושא של בזבזנות. זו כמובן לא תופעה חדשה, אך היא בהחלט מאפיינת את העידן המודרני הרבה יותר מאשר תקופות מסורתיות. בגלל אמצעי מימון זמינים ועלייה הדרגתית בתחושת הרווחה ורמת החיים, בעיקר במדינות המפותחות, יש לנו גם יותר כסף וגם יותר מקומות שבהם אפשר להשתמש בו. מכאן והלאה, יש להבחין בין מקרים שבהם זה סביר – לבין נסיבות שבהן זה כבר דורש טיפול.

 

כך תדעו איזה סוג של בזבזנים אתם

עד כה הבנו שהעניין של בזבזנות הוא סובייקטיבי לחלוטין. מי שמרוויח 50 אלף ש"ח בחודש וקונה בשמים במאות שקלים בשבוע לא ייחשב בזבזן, למרות שבמשקי בית עם משכורת ממוצעת זה לא ייחשב להתנהגות כלכלית נורמלית. בנוסף, יש נסיבות שבהן ההגדרה של בזבזנות משתנה – כמו למשל מבצע על 3 זוגות נעליים בקנייה אחת, שמאפשר דווקא לחסוך בהוצאות אם מסתכלים על זה לטווח הארוך.

אבל מה עם העניין הרגשי? כאן בזבזנות לכאורה משחקת תפקיד חשוב מאוד. בסופו של דבר, כסף הוא אמצעי. אז אם מישהי בוחרת להשוות בין *הלוואות לכל מטרה כי היא רוצה לקנות את רכב חלומותיה או לטוס ליעד אקזוטי בחו"ל, אפילו אם מבחינה כלכלית נטו היא שילמה על המוצר קצת יותר ממחיר המחירון, השימוש בכסף במקרה הזה מוכיח את עצמו ברמה הרגשית של סיפוק המאוויים.  

 מתי מדובר בבעיה?

הבעיה מתחילה כאשר את רוב ההחלטות הכלכליות אנחנו מקבלים מהרגש ולא מהשכל. לגיטימי לגמרי להשתמש באמוציות שלנו כדי לפזר את ההוצאות ולהרגיש שיש בשביל מה להתאמץ בעבודה, אבל כמו תמיד – לא צריך להגזים.

אם אין גיבוי יציב, כלכלי ואיתן לאופן שבו אנחנו מנסים לממן רמת חיים מסוימת, עלינו להרים דגל אדום. במקרים כאלה, אפשר גם להתחיל עם מעורבות קטנה של חברים ומשפחה ולהשוות את עצמנו לקבוצת החברים כדי לבדוק אולי הגיע הזמן לפנות לטיפול.

* כתבה זו אינו מהווה הצעה או התחייבות למתן הלוואה. אישור כל הלוואה, סכומה ותנאיה נתונים לשיקול דעתו הבלעדי של הבנק. אי עמידה בפירעון ההלוואה עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל.

 

אתר 0404 מכבד את זכויות היוצרים ועושה מאמצים לאיתור בעלי הזכויות ביצירות הכלולות בכתבות. אם זיהית יצירה שאתה בעל הזכויות בה ואתה מעוניין להסירה מהכתבה, אנא פנה אלינו למייל: [email protected]