ישראל שנייה בדירוג ה-OECD בשיפור שכר המורים, הצפיפות בכיתות גדולה יותר - 0404
ישראל שנייה בדירוג ה-OECD בשיפור שכר המורים, הצפיפות בכיתות גדולה יותר neatoday

ישראל שנייה בדירוג ה-OECD בשיפור שכר המורים, הצפיפות בכיתות גדולה יותר

ארגון ה OECD פרסם את הדו״ח השנתי של הEducation at a Glance) EAG), אשר משווה בין מערכות החינוך החברות בארגון.

מרבית נתוני הדוח מתייחסים לשנת 2015, כאשר חלקם האחר מתייחס לשנת 2014, כמו ההוצאה לאומית לחינוך. נתוני ההשכלה הגבוהה ותוכנית הלימודים מתייחסים לנתוני 2016 ו-2017. כמוכן, הדוח מתייחס להשפעות של יישום הרפורמות "אופק חדש" ו"עוז לתמורה". בשנת 2015 "אופק חדש" הוחל על כל הגנים, בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים, ואילו יישום הרפורמה "עוז לתמורה" הוחלה רק על 41% מהמורים.

נתוני הדוח מתייחסים לשורה של תחומים, בהם: השפעת הרפורמות "אופק חדש" ו"עוז לתמורה" על שכר המורים והנוכחות שלהם בבית הספר, שכר מורים בפועל לעומת שכר בעלי השכלה דומה במשק הישראלי, ההוצאה הלאומית לתלמיד, שעות הוראה, צפיפות בכיתות, גיל המורים, השיעור המגדרי של המורות והמורים ותחום ההשכלה התיכונית והגבוהה.

מהנתונים עולה כי ישראל השתפרה בחלק מהמדדים, כאשר המדד הבולט ביותר הינו השיפור בשכר המורה. בעניין זה מציין הדוח כי מבין מדינות ה– OECD  ישראל דורגה במקום השני בשיעור השיפור של השכר בגני הילדים וביסודי ודורגה במקום הראשון בחט"ב ובמקום הרביעי בחטיבה העליונה. בשלב החינוך הקדם יסודי חל שיפור של 38% בישראל לעומת 7% ב– OECD, ביסודי: 25% בישראל לעומת 4% ב–  OECD, בחטיבת הביניים 36% בישראל לעומת ה– OECD ובחטיבה העליונה 15% בישראל לעומת 2% ב– OECD. עוד עולה מהדו"ח כי מורה בישראל מרוויח יותר לשעת עבודה מאשר מורה ממוצע בOECD : בין 12% ל-45% יותר (במונחים של דולרים PPP). בגני הילדים הממוצע בישראל עומד על 30.1 לעומת 24.4 ב– OECD, ביסודי 23.5 לעומת 26.6  ב– OECD ובחטיבת הביניים 27.8 לעומת 27.3 ב– OECD. לעומת זאת בחטיבה העליונה השכר לשעת עבודה ממוצעת עומד בישראל על 27.3 בעוד ב– OECD הוא עומד על 28.8. לצד זהשכר המורים בישראל ביחס לבעלי השכלה דומה מכלל המקצועות לרוב גבוה יותר. הסיבה לכך נעוצה במספר שעות העבודה להן מורה מחוייב בישראל. מדובר בהיקף  נמוך ממספר השעות למשרת מורה ב– OECD.

הדוח מציין כי ההוצאה הלאומית עבור חינוך ביחס לתוצר הלאומי הינו  6.6% לעומת 5.8% בממוצע ה–  OECD. עוד עולה כי ישראל דורגה במקום השני עם שיעור הגידול הגבוה ביותר על ההוצאה לחינוך, 26% לעומת 4% בממוצע ה– OECD. עם זאת, יחס ההוצאה הדולרית לתלמיד נמוכה מזו של הOECD, כ– 7,800 לעומת כ– 10,800 בOECD.

בהשוואה לשנים קודמות, משנת 2008 חלה עלייה בשעות העבודה ובשכרם של המורים בחינוך היסודי ובחטיבת הביניים, בעיקר כתוצאה מיישום רפורמת "אופק חדש" מ– 981 שעות נוכחות ביסודי (בשנת 2008) ל– 1,263 שעות (בשנת 2015), ובחטיבת הביניים מ– 783 שעות נוכחות (בשנת 2008) ל– 1,169 שעות (בשנת 2015). בין השנים 2015-2011, כתוצאה מיישום "עוז לתמורה", גדל מספר שעות הנוכחות בחטיבה העליונה מ– 700 ל– 990 בשנה.

צפיפות התלמידים בכיתה גדולה יותר בישראל 26.8 תלמידים בכיתה לעומת 21.1 תלמידים בממוצע הOECD. בעניין זה יצויין כי הנתונים מתייחסים לשנת 2015 וכי אין הם כוללים את ההחלה של הרפורמה צמצום מספר תלמידים בכיתה, אשר מוחלת השנה על כיתות א, ב וג וצפויה בשנה הבאה להתרחב לכיתות ד. על פי הרפורמה המספר המקסימלי של תלמידים בכיתה נע בין 32-34 (בהתאם למדרג הכלכליחברתי של בית הספר) בעוד שלפני הרפורמה מספרם עמד על 40. לעומת זאת בחטיבות הביניים ישראל מצמצמת את מספר התלמידים בכיתהבחטיבות הביניים בישראל מספר התלמידים בכיתה ירד משמעותית בשנים האחרונות מ– 32.2 תלמידים לכיתה ב– 2009 ל– 28  תלמידים ב– 2015.

 

בישראל אחוז שעות הלימוד המוקדשות למקצועות: קריאה, מתמטיקה מדעים ושפות זרות  גבוה יותר מזה שב– OECD בחטיבת הביניים: 62% בישראל מול 54% ב– OECD. בחינוך היסודי, אחוז זה בישראל דומה לזה שבOECD. בשני שלבי החינוך בישראל לומדים יותר שעות במקצועות הנ"ל בהשוואה לOECD (בחינוך היסודי, 555 שעות בישראל מול 450 בOECD  ובחט"ב 613 שעות בישראל מול 490 ב(OECD .

 

בישראל, המורים צעירים יותר: כ– 50% מהמורים הם עד גיל 39 לעומת כ– 40% ב– OECD. בשנת 2015, בכל שלבי החינוך המורים בישראל צעירים יותר מאשר ממוצע ה– OECD. הגיל הממוצע של מורה ביסודי עומד בישראל על 40.6 לעומת 43.2  בOECD, בחטיבת הביניים 42.8 בישראל לעומת 44.3 בOECD ובחטיבה העליונה 44.5 בישראל לעומת 45.8 ב– OECD.

מתוך מדינות ההשוואה המורים בחינוך היסודי בישראל הם הצעירים ביותר אחרי מורי קוריאה. בחטיבת ביניים ובחטיבה העליונה הם הצעירים ביותר אחרי המורים בקוריאה ובארה"ב.

 

ישראל היא מדינה עתירת השכלה. אחוז בעלי ההשכלה השלישונית (השכלה גבוהה) גבוה בהרבה מממוצע מדינות הOECD (%49.9 לעומת 35.5%) וכן למול כל אחת מארצות ההשוואה כחצי מבני 25-64 בישראל בעלי השכלה שלישונית. כמוכן, 87% מהאוכלוסייה בישראל השלימו השכלה תיכונית, מעל לממוצע OECD העומד על 78%.

 

אחוז המורות בישראל הינו גבוה משמעותית בכל שלבי החינוך בפרט בגני הילדים (מעל 99%) ובחינוך היסודי (מעל 85%). תופעה זו קיימת במרבית מדינות הOECD  . אחוז המורים הגברים הולך וגדל בשלבי החינוך הגבוהים יותר, קרי בחטיבה העליונה. בקדםיסודי שיעור הגברים הוא 0.6%, כ– 15% ביסודי, כ-21% בחט"ב וכ-30% בחט"ע. תנועה זאת קיימת כמעט בכל המדינות וביפן כ– 70% מהמורים בחטיבה העליונה  הינם גברים.

 

המדינות אשר נבחרו להשוואה הן ארצות הברית וה– OECD, מדינות מופת מבחינת השירותים החברתיים –  דנמרק ופינלנד, מדינות בעלות תמ"ג לנפש הדומה לזה של ישראלקוריאה וספרד, מדינות בעלות נתוני התפתחות מעניינים בתחום החינוך וברי השוואה לישראלסלובניה, סלובקיה, צ'כיה ופורטוגל ומדינות מפותחות ממערב אירופה בעלות ותק רב שנים בארגון הOECD – איטליה, צרפת וגרמניה.