נשיאת העליון: ״המדינה היא זו שגיבשה ההסדר שאינו מאפשר להרחיק מסתננים ללא הסכמתם״ - 0404
נשיאת העליון: ״המדינה היא זו שגיבשה ההסדר שאינו מאפשר להרחיק מסתננים ללא הסכמתם״ שלמה מור

נשיאת העליון: ״המדינה היא זו שגיבשה ההסדר שאינו מאפשר להרחיק מסתננים ללא הסכמתם״

נשיאת ביהמ"ש העליון, מרים נאור, התייחסה להחלטת העליון אתמול בעניין המסתננים וטענה כי המדינה היא זו שקבעה שלא ניתן להרחיקם הניגוד לרצונם.

מרים נאור: ״מאז ניתן אתמול פסק דיננו בעניין הרחקתם של מסתננים למדינה שלישית והחזקתם במשמורת לשם כך, נשמעות תגובות רבות בשיח הציבורי. חלקן הגדול ניתנו דקות לאחר מתן פסק הדין שאורכו 121 עמודים וחלקן לא שיקפו את האמור בו. על כן אני מבקשת להעמיד בקצרה מאוד דברים על דיוקם: כפי שציינו בפסק הדין, הדין בישראל והדין הבינלאומי מאפשרים כעיקרון להרחיק שוהים שלא כדין ללא הסכמתם ובניגוד לרצונם. זו מהותה של הרחקה להבדיל מיציאה מרצון. עם זאת, במקרה הנוכחי ההסדר הספציפי שהמדינה עצמה היא זו שגיבשה אותו עם המדינה השלישית הרלוונטית אינו מאפשר להרחיק מסתננים ללא הסכמתם״.

עוד הוסיפה נאור: ״במהלך דיון שנערך במעמד צד אחד ביום 9.10.2016 הצהיר נציג המדינה במפורש כי "מוחזק במשמורת שעומד על דעתו ואומר עד העלייה למטוס שאין הוא מוכן להיות מורחק… לא יגורש בכפייה". אלה דברי נציג המדינה וזו אינה קביעה שלנו. מאחר שנדרשת כאמור הסכמה, הסכמה שכזו נדרשת להיות מדעת, חופשית ומרצון – כפי שחזרנו ושנינו בשורה ארוכה של פסקי דין קודמים, הן בנוגע למסתננים הן בנוגע לתחומים אחרים. משזו ההסכמה הנדרשת, ברי כי לא ניתן להחזיק מסתננים במשמורת לצורך השגת ה"הסכמה" כביכול. אם היינו אומרים אחרת, היה בכך כדי לעקר את דרישת ההסכמה מתוכן״.

מבקר המדינה ביקר שרים וחברי כנסת על כוונתם לבצע תיקוני חקיקה כדי למנוע מבג״ץ להכריע בשאלות חשובות, כדוגמת סוגיית המסתננים. במהלך ועידת המשפט השישית, בה לקחו חלק נשיאת העליון מרים נאור, שרת המשפטים, היועמ״ש, פרקליט המדינה והפרקליט הצבאי הראשי, אמר המבקר יוסף שפירא: ״גישת מספר חברי כנסת הינה שמבקר המדינה יאמר את דברו – רק "בדיעבד", ורחוק ככל האפשר ממועד קרות האירועים. לגישת מחוקקים אלה, טוב גם שמבקר המדינה יאמר את דברו רק בתחומים בהם הוא לא מפריע.

לצערי הרב, ברצונם של אותם חברי כנסת אף לעגן גישה זו בחוק  וההצעה ברוח זו כבר הונחה על שולחן הכנסת. לפיכך, במושב הקרוב של הכנסת צפוי מוסד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור לעמוד תחת מתקפה של תיקוני חקיקה שכל מטרתם היא לצמצם את מותת כנפיה של ביקורת המדינה ולעקרה מתוכן. כמבקר המדינה אני קשוב מאוד לְביקורת, ובין היתר גם לזו שנמתחת מעת לעת על מוסד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור. דבר זה הינו הכרחי בין היתר משום שביקורת המדינה יונקת את עוצמתה ויכולתה לממש את ייעודה מאמונו של הציבור בה״.

המבקר הוסיף ואמר: ״פגיעה בבית המשפט העליון ובביקורת המדינה זו  פגיעה ביסודות הדמוקרטיים של מדינת ישראל, ולכך אין לתת יד… בבחינת נאה דורש נאה מקיים, קבעתי בתקופה האחרונה, שמוסד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור צריך להיות מגדלור של שקיפות – הן ביחס להליכי העבודה במשרד ותוצרי הביקורת, והן ביחס להתנהלות עובדיו כלפי המבוקרים. לשם כך נוספה באתר האינטרנט של משרד מבקר המדינה לשונית ששמה "שקיפות". בלשונית זו ישנו מידע רב הנוגע לעבודת המשרד: ראשית פרסמנו במסגרתה את הקוד האתי של משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור.

כן מפורסמות בו דוחות חופש המידע של המשרד, תקציב המשרד, רשימת כל הנסיעות לחו"ל של המבקר ועובדי המשרד במסגרת העבודה לרבות עלויות הנסיעות ומימונן, פרטים בתחום השכר ותנאי ההעסקה במשרד ומידע על הביקורת הפנימית במשרד והחלטות על פטור ממכרז, ובדרך זו אמשיך גם בנושאים נוספים. בנוסף פתחנו בפינה חדשה בעמוד הפייסבוק של המשרד תחת הכותרת "האשטאג פינת המעקב" בה אנו מדווחים לציבור במישרין על תוצאות תיקון הליקויים, כפי שמוסרים לנו הגופים המבוקרים בהתאם לחוק. עד היום דיווח זה לא היה שקוף לציבור. מטרה נוספת של פינה זו היא לקבל דיווח ופידבק מהציבור אם באמת תוקנו הליקויים, וזאת בהתאם למדיניותי לשתף את הציבור בשלבי הביקורת השונים; בדומה לסקר שנעשה לאחרונה ביחס לשירות של חברת דואר ישראל וכן בנושא "טיפול המדינה בקשישים סיעודיים בקהילה".

שפירא המשיך ואמר: ״אולם בל נטעה, מוסד מבקר המדינה הפך ליעד למתקפות דווקא בגלל שהוא ממלא את תפקידו באופן אפקטיבי ומיטבי. מוסד מבקר המדינה כיום הינו רלוונטי ומשפיע  גם על התהליכים בזמן אמת. כפועל יוצא מכך אף זינק בלמעלה מ- 100% מספר השימועים אותם מבקשים המבוקרים לאחר שטיוטת הדוח מגיעה לידיהם. ישנם הטועים לחשוב שביקורת בזמן אמת מפריעה לממשלה למשול ומפריעה למקבלי ההחלטות לממש את תפקידם. אולם – נהפוך הוא; ביקורת בזמן אמת איננה סטייה מהנורמות של ביקורת מדינה ומקצוע הביקורת בכלל. ביקורת בזמן אמת נגזרת מהחובה המוסרית של "לא תעמוד על דם רעך", וכך נוהג משרדנו עשרות שנים.

מבקר המדינה מצוי דרך קבע בגופים המבוקרים, וכאשר מתגלים ליקויים מהותיים בתהליך קבלת החלטות גורליות לגבי בטחון המדינה או כלכלתה, הוא איננו יכול להמתין עד התממשות הנזק, ולפרסם דוח בדיעבד, כאשר כבר לא ניתן להשיב את הגלגל לאחור והנזק לאזרחי המדינה כבר נגרם. ביקורת בזמן אמת, היא זו שמצביעה על כשלי שוק או תוכניות שלא ניתנות למימוש. בהקשר של ביקורת בזמן אמת ניתן לציין בין היתר את חשיפת הביקורת שישנו סכום כסף ניכר שאמור לשמש את השכבות החלשות ביותר – דיירי הדיור הציבורי, אולם נעשה ניסיון להסיטו למטרות זרות אחרות. התערבות הביקורת מנעה זאת. וכך גם לציין את מעורבות הביקורת בנוגע לתיעוד הביומטרי, בנוגע לשוק התקשורת ולתשתיות נוספות.

ביקורת בזמן אמת אף מסייעת למנוע מצב בו הממשלה מקבלת החלטות שאם טרם קבלתן היתה נעשית בחינה ממשית של החלופות היה ברור שהאפשרות שנבחרה איננה ישימה, כמו למשל באופן הטיפול במיכל האמוניה. מטבע הדברים גם בכובעי כנציב תלונות הציבור, אנו פועלים בזמן אמת, אף כאשר מדובר בתלונות בעלות השלכות רוחב הדומות במידת מה לתחום עיסוקה של הביקורת.

כך בדקתי תלונה על נפילת סלעים מהר הגלבוע שסיכנה חיי אדם וכל הגורמים הרלוונטיים לכך הטילו את האחריות זה על כתפיו של זה. עם קבלת התלונה טופל העניין ונמנעו אסונות; כך גם בתלונה על היעדר טיפול במפגע הכלבים המשוטטים בישובים הסמוכים לקו התפר, שהיווה מפגע וסכנת חיים, ובעקבות בדיקתנו טופל הנושא על ידי משרד החקלאות ויודגש שביקורת בזמן אמת וביקורת בנושאים העומדים על הפרק, איננה נעשית כלאחר יד, או בלחץ זמן, נהפוך הוא!״

המבקר פנה לשרה איילת שקד: ״גבירתי שרת המשפטים – אני סמוך ובטוח שלא תיתני את ידך לפגיעה במעמדו ותפקידיו של מוסד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור. אפי יקירי – במסגרת תיקון 38 קיבלה לשכה עוה"ד את הזכות לחוות את דעתה על הצעות חוק וחקיקת משנה. זכות זו מהווה גם חובה מוסרית למנוע פגיעה, בין היתר במוסד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, ואני בטוח שכך תנהגו, ולא ייחרת בדברי הימים שבקדנציה שלך נפגע מוסד מבקר המדינה והציבור בכללותו״.