בלוף "רפורמת דירוג האשראי" לטובת לקוחות המשכנתאות  - 0404
בלוף יח"צ

בלוף "רפורמת דירוג האשראי" לטובת לקוחות המשכנתאות 

בתחילת שנת 2019 כל הפרסומות בטלוויזיה בישרו על הרפורמה בשוק האשראי. אותיות ענק סיפרו שמעכשיו המידע הפיננסי של כל לקוח יהיה חשוף לכל הבנקים וכך הלקוחות יוכלו לקבל תנאים יותר טובים במשכנתאות ובאשראי. 

מה היה הרעיון הגדול?

המוצר שעליו דיברו הוא למעשה דוח נתוני אשראי הכולל את כל המידע הפיננסי על כל אדם בשנים האחרונות. אבל את כל המידע כולו. 

הדוח הזה הוא למעשה תמונת מראה פיננסית של כל מה שקרה לכם בשנים האחרונות. אבל הכול. הכוונה היא לכל דבר הכי קטן. אם לפני שלוש שנים הייתה לכם הוראת קבע שחזרה, הדבר הזה מופיע שחור על גבי לבן בדו"ח שלכם. זה למעשה מה שהופך את מבקשי המשכנתא למשהו אחר, מסורבי משכנתא, אם יש בעיות בדו"ח נתוני האשראי. 

חייבים לתת נקודת זכות לבנק ישראל, ההנפקה של הדוח היא דרך בנק ישראל, בטלפון או באינטרנט. ההתנהלות הרבה יותר פשוטה, להזמין את הדוח לוקח בדיוק 5 דקות, הכול חינם. לעומת מה שהיה פעם עם BDI יש שיפור משמעותי. שאפו גדול.

משרד האוצר שיזם את הדו"ח והשקיע הרבה מאוד כסף במערכת שמנפיקה את הדוחות, טען מלכתחילה שהמטרה של הדוח הזה היא להקל על האזרחים בכך שאם אתה לקוח טוב- כל הבנקים ידעו את זה ואתה תוכל לקיים תחרות בריאה בין הבנקים, מי יתן ללקוח הזה אשראי או משכנתא בריביות יותר זולות.

ומה בפועל?

המציאות היא בדיוק הפוכה. הבנקים לא ממש יודעים איך "לאכול" את הדוח נתוני אשראי, אז התוצאה היא שלא רק שלא מקבלים משכנתאות הרבה יותר בקלות, אלא בדיוק הפוך- עכשיו על כל דבר הכי קטן, שוללים זכאות למשכנתאות ולהלוואות. כלומר יצא בדיוק הפוך מה שהיה אמור להיות לפי הבטחות משרד האוצר.

במילים פשוטות: אם הדו"ח שלך הוא ללא רבב, אתה נחשב ללקוח "רגיל". אם הייתה לך בעיה כל שהיא בדוח, גם אם קטנה- אתה יורד ישר לרמת לקוח "לא טוב." מבחינת הלקוח זה לא שינה שום דבר, מבחינת הבנקים- זה עזר להם לבנות עוד מסננות בפני מתן משכנתאות ואשראי ללקוחות. 

לדוגמה:

נניח אדם מגיע לקחת משכנתא בבנק ובעבר הפיננסי שלו היו שתי הוראות קבע שחזרו לפני ארבעה חודשים, צק שחזר לפני שמונה חודשים ועוד צ'ק שחזר לפני שנה. עכשיו בואו גם נוסיף לזה שכל הסכומים היו עד 2000 שקלים למשל.

האם זה אומר שהאדם הזה מסוכן? לדעתי ולדעת הבדיקה הקודמת שהייתה התשובה היא לא. ולכן במקרה של בעיות בודדות וסכומים קטנים, הבדיקה הקודמת ( BDI ) הייתה יוצאת חיובית למרות הבעיות הקטנות. 

בדו"ח החדש– הדברים הם אחרים לחלוטין, כל דבר הכי קטן שלא יהיה- מופיע ישירות בדוח וגורם לבנקים לא לאשר משכנתאות לאנשים שהם בכלל לא מסוכנים. שוב, רווח לבנקים? אולי. רווח ללקוחות הבנקים, בטוח שלא!

אז מה יצא לנו מזה?

השאלה שאני מנסה לשאול את עצמי היא על מי באמת חשב משרד האוצר כאשר הציג לעולם את דוח נתוני האשראי? 

הרי להיטיב עם הלקוחות זה לא באמת יכול, מהסיבה הפשוטה שאין דירוג ביניים בין "טוב" ל"רע". אם הדוח שלך הוא נקי לחלוטין, אתה בערך באותו מצב שהיית בו קודם- אתה לקוח טוב. הרי תמיד היה מצב של לקוח טוב או רע. 

אם יש לך בעיה כל שהיא בדו"ח- אתה אוטומטית נהיה לקוח "רע". שזה גם מצב שכבר היה קיים לפני יציאת הדוח לאוויר העולם. 

אם רוצים שהדוח יהיה משהו יותר רציני ומשמעותי לציבור לקוחות הבנקים, רצוי שיהיו בו דירוגי ביניים. כלומר אדם שהיו לו קצת בעיות- יוכל עדיין לקבל משכנתא, גם אם פחות טובה. אדם עם יותר בעיות- יוכל לקבל משכנתא גרועה. אדם בקצה הרע של הדוח- לא יוכל לקבל משכנתא. 

אם הדוח יעבוד בצורה כזו, הוא יהיה דומה לדירוג האשראי האמריקאי ויוכל באמת להיות הטבה כל שהיא ללקוחות הבנקים ולא רק הבנקים עצמם. 

מרטין בוקסדורף הוא מומחה למסורבי משכנתא בנקים

מרטין- 0508116397

אתר 0404 מכבד את זכויות היוצרים ועושה מאמצים לאיתור בעלי הזכויות ביצירות הכלולות בכתבות. אם זיהית יצירה שאתה בעל הזכויות בה ואתה מעוניין להסירה מהכתבה, אנא פנה אלינו למייל: [email protected]