הזכות לחירות אינה 'בחירה חופשית' -על פרשת השבוע - 0404
הזכות לחירות אינה 'בחירה חופשית' -על פרשת השבוע 0404

הזכות לחירות אינה 'בחירה חופשית' -על פרשת השבוע

הרמב"ם כבר ניסח את עיקרון ה'בחירה החופשית'- " רשות לכל אדם, אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק…" . עיקרון זה מהווה תשתית ותנאי לקיומה ותקפותה של מערכת המצוות. האל אינו רק מעמיד בפנינו שתי דרכים אלא אף מצרף את 'המלצתו' לפנים משורת הדין- " ובחרת בחיים". בחירת האדם אינה יכולה לפי זה לנבוע מסיבה שקדמה לה כי אז זו אינה 'בחירה חופשית'. בשל כך ניתן לומר כי עקרון ה'בחירה החופשית' אינו כפוף לחוקי הבריאה, ואף מנוגד להם. 

תיאור זה מעמיד בפנינו שני קשיים מפורסמים וידועים: האחד, הבורא הכל יכול יודע את העתיד. כיצד זה מתיישב עם הבחירה החופשית, הלא ידיעתו של האל הינה 'מוכרחת' במציאות? אין אצל האל, 'כוח ופועל', 'פוטנציאל ומימוש', 'רצון ובחירה', שהרי כל אלו מעידים על חיסרון הנוגד את הגדרת הכוליות של האל. ידיעתו הינה המציאות עצמה!!

הקושי השני אף הוא מפורסם, מתייחס לעצם המושג. האמנם יש לאדם בחירה חופשית אמיתית? האם זו אינה אילוזיה? בסופו של דבר, האדם אינו בן חורין אמיתי והוא כפוף לדטרמניזם (=סיבתיות הכרחית) מכל הסוגים: סוציו-אקונומי, פיסיקלי, ביולוגי, פסיכו-אנליטי ואפילו חינוכי- חברתי!! אפילו רצונו של האדם נתפס כאשליה והוא הולך ומוסבר במדעי המוח באמצעות מעקב אחר תהליכים ביולוגיים, קוגנטיביים ונפשיים. חוסר השליטה של האדם על גורלו נוסח בתרבויות השונות במונחים של פאטליזם (=אמונה בגורל מוחלט וידוע מראש), כגון: קארמה, גורל, מוירה היווני והגזרה הסונית.
לדעתי, הפסוק הפותח את פרשתנו פותר את שני הקשיים: רְאֵ֗ה אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּ֑וֹם בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה: המילה היום (לכאורה מיותרת), מצביעה על רכיב הזמן ב'בחירה החופשית' כרכיב חיוני להבנת עיקרון העל הזה. הרכיב הדומיננטי בקושי הראשון מושתת על חשיבה שלפיה מציאות השם נתפסת על ידינו במונחים של זמן. זאת, משום ששכלו של האדם אינו יכול לתפוס מציאות החסרה את ממד הזמן. רק עקב גורם הזמן האנושי והאינטואיטיבי נוצרת 'סתירה' בין ידיעת האל לבין ה'בחירה החופשית'. ברם, זו טעות שהרי הזמן הוא אחד מחוקי האל או אחת מיצירותיו וחוק זה אינו חל עליו כמו שאר החוקים אותם הוא ברא. 'הבורא נמצא מחוץ לזמן והמקום', הינו משפט ששכלנו אינו תופס את משמעותו אלא את נכונותו. אנו יוצרים במו שכלנו המוגבל קושי ומתקשים למצוא לו פתרון עקב אותה הגבלה עצמה.

באשר לקושי השני, מדובר על כשל מושגי. 'בחירה חופשית' אין משמעה יכולות פעולה מוחלטים ובלתי מוגבלים כפי שיש לאל יתברך. גם אין מדובר על הזכות הדמוקרטית להיות 'בן חורין' שהינה ביסודה זכות משפטית. מדובר על חופש בחירה בתוך מערכת נתונה של חוקים ומציאות שלא אנו בראנו. לפני חופש הבחירה שלנו, עוד בטרם אנו נדרשים להחליט, הבורא קבע עבורנו את 'כללי המשחק' שבהם, ורק תחת קיומם ההכרחי אנו נדרשים להכריע הכרעה ב'בחירה חופשית'.

שתי הדרכים בהם אנו צועדים באופן מטאפורי קיימות טרם בחירתנו. את ההמלצה לבחירה לא אנחנו יצרנו או הגינו. באותה המידה יכול היה הבורא ליצור שלשה דרכים ואף לא להמליץ לפנים משורת הדין על אחת מהן. גם את זאת היינו מכנים- 'בחירה חופשית'. זוהי בחירה בתוך מערכת כללים וחוקים נוקשים.

באדיבות העיתון בשבתון.