הנטיעות של גב ההר - 0404
+
הנטיעות של גב ההר

הנטיעות של גב ההר

סמלי החג העיקריים בט"ו בשבט הם הנטיעות, החיבור לאדמה ולפירות הארץ. עם השנים נראה שהחיבור הפיזי לאדמה הולך ומטשטש, כשאת מקומם של הפרדסים בשרון תפסו הבניינים הגבוהים והשירים על החקלאים שמחכים לגשם נראים שייכים לעבר של חלוצי היישוב היהודי בארץ.

ולמרות זאת, יישוב אחד בגב ההר מתעקש להמשיך את העשייה החקלאית ולהוות דוגמא לחלוציות בימים אלו – גם בהתיישבות וגם בעבודת האדמה. היישוב איתמר יחגוג השנה  34 להיווסדו, כשהוא מהווה יותר מאי פעם מקום לחקלאות ולעבודת הארץ. במרחבי השטח מסביב ליישוב ניתן לראות מטעי זיתים רבים, כרמים ועצי פרי, כשאת כל אלו מגדלים תושבים מסורים עם חיבור לאדמה ואמונה חזקה בשליחות החלוצית של ההתיישבות בגב ההר.

ברק מלט, נשוי לשרה'לה ותושב איתמר מזה עשרי וחמש שנים. למשפחת מלט משק חקלאי מעורב שמפיק שמן זית, קמחים מכל הסוגים וכן מגדל עצי פרי רבים ומגוונים. מלט מספר כי כבר לפני 25 שנים חיפשו הוא ואשתו יישוב עם פוטנציאל חקלאי.

"הגעתי מרקע חקלאי. לאבי יש משק חקלאי במושבה יקנעם וחקלאות תמיד עניינה אותי", מספר ברק. "למדתי במכון מאיר ובעטר כוהנים ולאחר החתונה חיפשנו מגורים ביישוב עם פוטנציאל חקלאי. באותם הימים היישובים העיקריים שהיו בתחום הזה אלו כוכב השחר ואיתמר. היישוב איתמר מצא חן בעינינו מיד. החלטנו לגור כאן  ולאט לאט התגלגלנו לחקלאות".

חוץ מגידולי הפרי מייצר ברק גם לדרים לשיווק וכן מפעיל בית בד קטן שנותן שירות למשפחות, לנוער וכן לפנסיונרים. אנשים רבים מגיעים לבית הבד עם זיתים שמסקו ומפיקים מהם שמן זית זך. "כל מי ש'משוגע' על הנושא מגיע ומתמכר לזה", מעיד ברק. למשפחת מלט בוסתן עצי פרי גדול מסביב לבית, ובו הם מגדלים ענבים, אגוזים, שסק, פיסטוק וזני עצים נוספים.

חוץ מגידולי פירות, יש ביישוב גם מי שנוטע עצים למטרה אחרת לגמרי: מרדכי שדה, נשוי להילה ומתגורר ביישוב מזה שמונה שנים, מגדל כוורות דבורים ומפיק דבש ייחודי, נוטע עצים בסביבת הכוורות בכדי לייצר צוף לדבורים בכוורת.

"תחום גידול הדבורים בהר הוא קשה", מספר מרדכי. "יש כאן קור, שזה דבר שדבורים לא אוהבות. ואין הרבה מזון לדבורים בסביבה, אבל הטעם של הדבש שמופק כאן הוא מדהים ומיוחד מאוד". מידי שנה שותל מרדכי עצים שמפיקים צוף לדבורים ומחלק שתילים לחקלאים נוספים באזור, בכדי להגביר את כמות הצוף. "הקושי העיקרי שאנחנו מתמודדים איתו כאן הוא הקור – כוורות דבורים אסור לפתוח במזג אוויר קר, ולשם ההשוואה – אם היום מזג האוויר בפתח תקווה הוא 17 מעלות,וניתן לפתוח את הכוורת – אצלנו מזג האוויר עומד על 9 מעלות ונצטרך להמתין בסבלנות לזמן המתאים. אבל עם כל הקושי – הטעם של הדבש שמופק כאן הוא ייחודי מאוד וזה שווה את זה".  

מרדכי מספר ששטחי הפריחה שמהן מפיקות הדבורים את הצוף אינם מרוססים, עובדה שמשפיעה על נקיות הדבש.  

חוץ מכוורות הדבש מטפל מרדכי במטע זיתים וכן מגדל כרם אורגני לייצור יין. "הטיפול במטע הזיתים הוא אידיאולוגי בעיקר", הוא מספר. "לקחנו מטעים שאילולא היינו מטפלים בהם – הערבים מהסביבה היו משתלטים עליהם"

מרדכי מעיד מעולם לא ריסס את כרם הגפנים שבבעלותו, ואפילו לא בריסוסים "אורגניים". "עשבים מזיקים אנחנו מוציאים בידיים. ונכון, יש מחיר לגידול ללא ריסוסים – כמו נזקים שונים לחלק מהגפנים, אבל זה מחיר שאנחנו יכולים לחיות איתו. הזנים שגדלים כרע בכרם הם קברנה סוביניון ומרלו. אולי בהמשך ניטע זנים נוספים".

גם במקרה של משפחת שדה נראה שהגן החקלאי עבר בתורשה: לסביו של מרדכי היה משק גדול בסביבות שנת 1920 במושבה חדרה, בו גידל מגוון גדול צמחים ועצי הדרים. "הדבש זה חלום מאוד ישן שלי, בעקבות סבא שלי. אני נוטע עצים לצוף דבורים כבר 15 שנה. ידעתי שאני הולך לגדל דבורים ושתלתי עצים".

גידול נוסף ולא שגרתי בנוף הוא גידול שיחי הפטל של בני זגרון. בני מתגורר ביישוב מזה כ- 28 שנים ומעיד על עצמו כאחד שאוהב לגדל דברים מיוחדים ולא שגרתיים. בנוסף מגדל בני גם סברסים ומשווק את הפרי לחנויות.

באופן מפתיע – או שלא, גם רב היישוב נמנה על עובדי האדמה ביישוב ומגדל בעצמו מטע זיתים.

הרב נתן חי, נשוי לנורית ואב לשמונה, מגיע מידי שבוע ביום שישי למטע הזיתים שמגדל סמוך לגבעה המזרחית באיתמר ומוסק זיתים. הזיתים שמוסק הרב מגיעים לבית הבד ביישוב, שם מתקבל שמן זית משובח. בד"כ משמש השמן למשפחה בלבד, אך בשנים שהיה יבול רב גם נמכרו חלק מהבקבוקים.

הרב נתן חי מספר כי תפקיד רב ביישוב כמו איתמר הוא שונה וייחודי בפני עצמו, כשהוא נדרש לשאלות רבות ומגוונות בנושאי חקלאות, שבשונה מרבנים אחרים – נדרש לדון בהן באופן מעשי למדיי, כמו שאלות בענייני כלאיים, שמיטה, עורלת פירות, ואפילו רעיית צאן.

"אני רואה חשיבות רבה בחיבור הפיזי לארץ", מסכם הרב נתן. "שטח היישוב איתמר, כולל הגבעות, הוא כגודל העיר נתניה. היישוב איתמר הוא אחד ממוקדי ההתיישבות העיקריים בארץ ישראל על גב ההר. נאמר 'שכון בארץ אשר אומר אליך' – והפירוש לכך הוא – עשה שכונה: הווה זורע, הווה מציב. וכן, לשכן את השכינה. זוהי תמצית העשייה ההתיישבותית".