לידיעת הקורא משה כחלון - איך להוריד את יוקר המחיה ב-4 צעדים - 0404
+
לידיעת הקורא משה כחלון – איך להוריד את יוקר המחיה ב-4 צעדים יונתן סינדל, פלאש 90

לידיעת הקורא משה כחלון – איך להוריד את יוקר המחיה ב-4 צעדים

גל עליות המחירים, לא פסח על שום מרכיב כמעט בחיינו. מחיר המים והחשמל יזנק בינואר. חברות המזון הגדולות (אסם, קוקה קולה, ויסוצקי ועוד) כבר הודיעו על העלאת מחירים קרובה. שחקני שוק החלב המקומי לוחצים על כחלון להעלות מחירים, מהלך שכחלון יאלץ להיכנע לו, ואם זה לא מספיק, אז במשרד הכלכלה מתכננים לנו העלאה במכס על הביגוד.

הגירעון באוצר דוחק את כחלון לפינה, ובמהלך נואש של קניית מצביעים חדשים הוא מרוקן את הקופה הריקה, ומחלק תקציבים בחוסר אחריות, לנכים, לשוטרים, לזקנים, ולכל מי שמסוגל, או שלא מסוגל לחסום את הכבישים. כמובן שזעקות הציבור מגיעות לפתחה של הממשלה, אך איזה פוליטיקאי ירצה לעמוד מול הציבור בשעת זעמו ולבצע מהלכים לא הכי פופולאריים ועוד בשנת בחירות?

כמענה לבעיית יוקר המחיה הקים השר כחלון וועדה שתבחן את הנושא ותמליץ על צעדים שיתנו מענה למצב הכלכלי הלא פשוט. הוועדה ברשות פרופ' ירון זליכה תדון ברפורמות, ייעול השירותים הממשלתיים, צמצום הביורוקרטיה והרגולציה והשקעה בחדשנות ובשיפור הפריון.

הקמת וועדות כמענה לביקורת ציבורית משמשת הרבה פעמים ככלי קלאסי למסמוס הביקורת וקניית זמן שקט עד יעבור זעם. אז במקום לחכות להמלצות שספק גדול אם ימומשו, הבאנו כאן ועכשיו רשימה של מהלכים שיזניקו את כלכלת ישראל, יורידו את יוקר המחיה, ויתנו אויר לנשימה לאזרח הקטן.

ביטול כל המכסים

לא הרבה יודעים, אבל כל מוצר שנכנס לארץ עובר ברשות המכס, והיבואן צריך לשלם עליו מס. מכלי חשמל ועד ביגוד, מירקות ופירות ועד שמפו ומשחת שיניים. כדוגמא קלאסית ניקח את האננס המפורסם הנמכר ביורו וחצי בכל מדינה באירופה, אך כאן, זהו מאכל של עשירים. הסיבה, אם שאלתם – מכס בגובה 45% על יבוא האננס. המכס על בצל נושק ל-300%, על רכבים מעל 100% ובדיקה קלה תעלה כי פתיחת שוק בשר הבקר הטרי ליבוא הביאה לירידת מחירים של 17%-7% בשנה האחרונה.

ביטול מכסים זהו צעד מוכח, זהו צעד נדרש בכלכלה גלובלית, שיביא להוזלה דרמטית במחירים, לשיפור באיכות המוצרים, להצמחת תעשיות עם יתרון יחסי, וסגירת תעשיות כושלות.

ביטול סיטונאי של רגולציות

צריך לזכור שהורדת יוקר המחיה תלוי גם ביכולת של האזרחים לייצר הכנסה בקלות. בישראל זה לא קל בכלל. ישראל נמצאת במקום ה-49 במדד קלות עשיית העסקים העולמי. בקזחסטן וברואנדה יותר קל לעשות עסקים מאשר בארץ, והגורמים המרכזיים הם פשוט רגולציה רגולציה, ועוד רגולציה. מדינת ישראל מרוגלצת עד מעל הראש, מה שגורם לאנשים להתייאש עוד לפני שפתחו עסק. 80% מהמסעדות בישראל לא שורדות 5 שנים.

הקלה בתנאי הרישוי לעסקים, שחרור קרקעות לבנייה, ביטול הרגולציה על תחבורת המונים (UBER) וכדו' תעודד את השוק העסקי, תוזיל את הנדל"ן, תייעל את התחבורה והתשתיות ותביא את ישראל לשורה הראשונה של כלכלות העולם.

הורדת מס החברות ומיסים על עסקים קטנים

עד אמצע שנות ה-80 עמד מס החברות על כ-61%, אך על רקע המשבר הכלכלי שהתפתח באותן השנים, החלו ממשלות ישראל להפחיתו בהדרגה כדי לאפשר לישראל להתחרות בשוק העולמי. רפורמות נוספות במשך השנים הביאו את המס למצבו הנוכחי והיום הוא עומד על 23%, לא מאוד גבוה יחסית לעולם, אך הורדה נוספת של מס החברות תגרום לנהירה בינלאומית של חברות למדינת ישראל. כל חברה, תומכת BDS גדולה ככל שתהיה, לא תוכל לעמוד בפיתוי והיא תביא איתה מקומות עבודה, משכורות גבוהות, צמיחה, ייצור מתקדם ועוד.

בנוגע לעסקים הקטנים, שיעור המס השולי האפקטיבי בישראל מגיע ל-64%-70%. המס השולי הממוצע במדינות OECD עומד על 40.6%. ישראל עומדת במקום גבוה, הראשון. המדינה למעשה דוחפת את בעלי העסקים הקטנים – אנשים שומרי חוק – לעבוד בצורה לא חוקית על מנת להתמודד עם תשלומי המיסים האסטרונומיים שחלים עליהם. צריך לזכור שהעסקים הקטנים הם אלו שמספקים מקומות עבודה ופרנסה, ועליהם בעצם יושבת כלכלת המדינה. אז למה להעניש אותם עם שיעור מיסוי גבוה?

שורה של הפרטות ברשות החשמל, מים, ביטוח לאומי, הנמלים (כולל רש"ת), והדואר

אם דיברנו על קיצוץ דרסטי בהכנסות הממשלה, אנחנו חייבים לדבר גם על קיצוץ דרסטי לא פחות בהוצאות שלה. את הנאום המכונן על האיש השמן שיושב על גבו של האיש הרזה כולנו מכירים. נושא הנאום, הלא הוא ראש ממשלתנו, כבר זנח מזמן את משרד האוצר, בו עשה עבודה לא רעה בכלל, והפקיר אותו לידיו של הפופוליזם מהסוג הנחות ביותר.

הדיאטה שעשה נתניהו לאיש השמן, בזמנו, חייבת לעבור חידוש. הביטוח הלאומי נמצא בגירעון אקטוארי של למעלה מ-300 מיליארד שקלים, ויפסיק לחלק קצבאות בעוד כ-15-25 שנים. לעובדים בנמלי הים די באיום שביתה על מנת להטיל מצור דה-פקטו על המדינה, כוח שאין לגרועים באויבי ישראל (צעדים טובים נעשו בכיוון אך יש עוד הרבה עבודה), וגם מונופול החשמל ממשיך בחגיגות השכר והנפוטיזם, תופעה אינהרנטית מוכרת במונופולים ממשלתיים, וכל זה, על חשבון משלם המיסים כמובן.

על מדינת ישראל להפריט ולמשוך את עצמה מהתהום הגירעוני הזה, ולפתוח את השוק למתחרים חדשים. צעדים בכיוון הזה יקטינו דרמטית את הוצאות הממשלה, ישאירו לאזרחים המון כסף בכיס, ישפרו את איכות השירותים, וישפרו את הנגישות לעסקים ולסחר חוץ.

 

זהו. עד כאן.

מובן שאפשר להוסיף עוד צעדים ומובן שתהליכים כאלו לא קורים ביום אחד. חלק מהצעדים אינם הכי פופולאריים וסקטורים מסוימים עשויים לנסות לשתק את המדינה, העיקר שלא יגעו להם בשמנת (מישהו אמר הסתדרות?), אך הצעדים שמניתי הינם צעדים קלאסיים שמומשו וממומשים בכל הכלכלות הכי מפותחות בעולם. ולישראל יש בהחלט את הפוטנציאל, למרות הקשיים הביטחוניים שלה ואחרים, לקטוף את המקום הראשון.