פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת - 0404
+
פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת

פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת

סיפור קורותיו של יוסף מכיל בתוכו עליות ומורדות קיצוניים, כולל מעבר בין ישיבה בכלא המצרי על לא עוול בכפו ועלייה מטאורית לגדולה והפיכתו למשנה למלך מצרים. את המעבר החד הזה מתארת התורה במילה מקץ, כנאמר בתחילת פרשתנו (בראשית מא): ״ויהי מקץ שנתיים ימים״, שפירושה באופן פשוט סוף וסיום לתקופת ישיבתו של יוסף בכלא המצרי ותחילת עלייתו לגדולה.

אך את המילה מקץ, ניתן לבאר, לא רק במובן של סוף וסיום, אלא גם במובן של יקיצה – התעוררות פיזית ורוחנית, המלווה בקוצים – קשיים וסיבוכים רבים בשל שלבי הביניים שבתהליך ההתעוררות, עד ההתעוררות הסופית המתגלה בערנות שלמה והכרה שכלית מלאה.

מה משמעות הדברים?

היטיב לתאר את שלבי היקיצה הפיזית בהתעוררותו של אדם משנתו,הרב טוקצ׳ינסקי (לוח א״י התרס"ד, חצר רבינו יהודה החסיד): 

״מה זו התעוררות? אדם כי יקיץ משנתו, בתחילה ישובו איבריו להרגיש אך מעט, וייפתחו גבות העיניים כדי קבלת זהרורי האור וסוגר אותן וירדם, ובעוד שעה קלה יתנועע עוד, העיניים יפתחו שוב מסגוריהם, יביטו הבטה יותר רחבה, ישכב, יתעצל, יתחכך, עד כי יגביה ראשו וגופו ויקם על רגליו, ויחי! זוהי התעוררות של אדם ישן משנתו״.

הסבר – תהליך היקיצה הפיזי כאשר האדם מתעורר משנתו, כולל בתוכו התעוררות והירדמות, הכרה וחוסר הכרה, עצלות ומוכנות לקימה ופעולה לסירוגין.

היקיצה אמנם שמה קץ וסוף לשנתו של האדם, אך סדר הופעתה מלווה בקוצים רבים הנובעים מהתעוררותו החלקית והמעורפלת המתלווה למהלך יקיצתו בה חסר הוא את ההכרה השלמה והנכונה עם כל ההשלכות המעשיות הנובעות מכך, עד התעוררותו המלאה בהיותו בערנות מוחלטת ובהכרה מלאה לפעול ולעשות באופן הראוי והנכון.

דוגמה ליקיצה מעורפלת וחסרת בהירות מצויה בפרשתנו (בראשית מא) ביחס לחלומותיו של פרעה):

לאחר חלומו הראשון – חלום הפרות, נאמר: ״ויקץ פרעה״, פרעה הקיץ בבהלה אך לא התעורר עד כדי הכרה מלאה, כדבריו של הרב הירש – ״מראה הפרות הרעות הבהיל אותו עד שהתעורר, אך לא הגיע לידי הכרה ערה, אלא המשיך לישון ולחלום״.

גם לאחר החלום השני – חלום השיבולים, לא התעורר פרעה לגמרי כנאמר (שם מא,ד): ״ויקץ פרעה והנה חלום״.

רק בבוקר התעורר פרעה לחלוטין כנאמר: ״ויהי בבוקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטומי מצרים ואת כל חכמיה ויספר להם את חלומו ואין פותר אותם לפרעה״.

מתהליך היקיצה החומרי הפיזי הארוך והמסובך, ניתן ללמוד את מורכבות תהליך היקיצה הרוחני האלוקי העובר על האדם.

וכתהליך היקיצה החומרי והרוחני הפרטי, כן תהליך היקיצה הלאומי הכללי.

על-כן, תהליך יקיצתו של יוסף המופיע בפרשתנו, תהליך המלווה בקוצים רבים המתגלים בטלטלות וזעזועים שליליים וחיוביים שאותם עבר יוסף בחייו, הרמוזים במילה מקץ, הוא סימן ודוגמה לסדר היקיצה הלאומי החומרי והרוחני שלנו בגאולתנו בארצנו, הנקרא בפיהם של חז״ל ׳משיח בן יוסף׳, כמאמרם התמציתי (תנחומא בראשית מו,י): ״בוא וראה, כל צרות שאירע ליוסף אירע לציון״.

גם אנו כעם מתעוררים חלקית, ושוב נרדמים, מתעוררים עם הכרות מעורפלות ומטושטשות, אשר מצד אחר חסרות מאוד את האידיאל האלוקי-הרוחני הגדול, אך מצד שני מהוות תשתית להמשך הבניין החומרי והרוחני שיופיע מכוחן ועל גבן.

כהמשך דבריו של הרב טוקצ׳ינסקי: ״זוהי ההתעוררות של אדם ישן משנתו, וזוהי גם אתערותא דלתתא לתחיית היישוב הקדוש.

זמן ארוך היינו ישנים שנתנו, ואחרי עבור תקופה ארוכה התחלנו להתעורר ושוב נרדמנו, ונתעוררנו חליפות, ובכל פעם הקיצה יותר חזקה, עד כי הננו עומדים עתה בעזה״י בתקופת פתיחת עיניים רחבה.

אם יש מי שיחשוב כי לישוב בארץ הקודש סיבה כאחת הסיבות משאר עיר גדולה (כמו בארצות אחרות) אשר פתאום תתפתח בגלל עסק ומסילה חדשה (התפתחות חומרית וטכנולוגית) אינו יודע כלל קורות היישוב הנוכחי שבארץ-ישראל, ואם יש מי שיאמר כי פעולות מתיישבים הראשונים ז״ל, לא היו לתועלת אחרי שלא נתקיימו, אינו אלא טועה. כמו מי שלא יבין אשר התעוררות הראשונה של אדם ישן הועילה להקיצו משנתו, אחרי עוד נרדם מעט״.

לכך גם כיוונו חז״ל בדבריהם המובאים בגמרא: ״אמר רבי אבא, אין לךקץ מגולה מזה שנאמר – ׳ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא״, כבאים ללמדנו שתהליך יקיצתנו-גאולתנו יחל בתחייתנו הלאומית החומרית – קיבוץ גלויות, עלייה לארץ, ההתיישבות בה, הקמת המדינה, ביסוסה ופיתוחה החומרי, כחלק ראשון מתהליך היקיצה הכללי, שיוביל בהמשך להירדמות – חוסר הכרה אמיתית בערכים האלוקיים-הרוחניים העומדים בבסיסו וביסודו של הבניין הלאומי החומרי, חוסר הכרה שיוביל למשברים תרבותיים ומעשיים קשים, בדומה לאדם המתעורר משנתו כשהכרתו מעורפלת, רצונו מטושטש ופעולתו חלקית וחסרה, עד התעוררותו השלמה והמלאה אשר תופיע בהמשך.

לכן, איננו מופתעים, ובוודאי לא מבוהלים מכלל המשברים המאפיינים את תהליך גאולתנו, אלא עלינו מוטלת האחריות הכבדה להבין את אופיו של תהליך זה, ולפעול להשלמתו בתחומים השונים ככל הניתן, שהרי הדרך אל הקץ – הסוף השלם והמתוקן, מופיעה דרך תהליך יקיצה ארוך ומסובך – התעוררות חלקית הכוללת התקדמות ונסיגה המלווה בקוצים – קשיים רבים, עד גאולתנו השלמה בעז״ה במהרה.

החכמה היא לעשות את דברים לאט לאט עם המון סבלנות..

חכמה מקדם: פעם ראה הרב פתיה אדם שעישן סיגריה בשבת. שאל אותו חכם פתיה, ״כמה סיגריות אתה מעשן ביום?״ השיב לו האדם: ״עשר סיגריות״, ״הפחת בשבת הבאה שתי סיגריות, וחזור אלי״. שב האדם ואמר בשמחה, ״הרב! הצלחתי!״ השיב לו הרב, ״יפה, בשבת הבאה הפחת עוד שתי סיגריות!" וכך המשיך עוד ועוד, עד שנגמל מחטא זה.

כך גם נפסק להלכה – נרות חנוכה מתחילים בקטן ולאט לאט מוסיפים והולכים…

שמואל שלנו, הסתכל על החנוכיה של המשפחה ביום הראשון של חנוכה ונהיה עצוב, שאלתי אותו מה קרה? והוא עונה לי: אני רוצה הרבה נרות!!!