הרמטכ"ל: "המציאות ממשיכה להתערער, אנו מוסיפים להיערך ליום שנידרש להגן על ביתנו" - 0404
הרמטכ"ל: "המציאות ממשיכה להתערער, אנו מוסיפים להיערך ליום שנידרש להגן על ביתנו" ערוץ 20

הרמטכ"ל: "המציאות ממשיכה להתערער, אנו מוסיפים להיערך ליום שנידרש להגן על ביתנו"

הרמטכ"ל, רב אלוף גדי איזנקוט, נשא דברים בטקס יום הזיכרון בכותל המערבי ואמר כי צה"ל ממשיך להתאמן כדי להיות ערוך ליום פקודה – ליום שיידרש להגן על הבית.

נאום הרמטכ"ל המלא:

"כְּבוֹד נְשִׂיא הַמְדִינַה וְהַגְבֶרֶת רִיבלִין, מְכוּבַּדַיי כּוּלְכֶם, וְהַיְקַרִים מִכּוֹל – בְּנֶי הַמִשפַּחוֹת הַשַכּוּלוֹת,

עִם הישָמָע הצפירה, מתכנס עם ישראל בְּעצמו. כּוֹל אדם בִּכְֿאֶבוֹ. אומה שלמה נושׂאת בְּעצב וּבְֿגאון את זֶכֶר היָקירים לה, מוקירה את תרומת גיבּוריה הנופלים וּמרכּינה ראשה.

עָם ישראל מרכּין ראשו לְזכר מפקדיו וְחייליו שמסרוּ נפשם על הגנת המוֹלדת. אנו מרכּינים רֹאשנו לְזכר לוחָמינו שיָצאו לִמשימותיהם מִתוך מחויבות אישית וּלאוּמית לְחייהם של אזרֶחי ישראל; שפָּעלו בְּתוּשייה, בְּקור רוח וּבִֿגבורה עילָאית – וְקיפּחוּ חייהם למעננו. נרכּין ראש וְנזכּוֹר את בניו וּבְֿנותיו של עָם ישראל, שפּעלו בְּאומץ לב וּבִֿמסירוּת-אֵין-קץ עד כְּלוֹת כוחותיהם.

כאן, בִּרְחָבָה זו אל מול הכותל, רָבּים מהם עמדו, הֵישִירוּ מבט אל עֶבֶר אָבנֵי הנֶצח, מוֹרֶשֶת העם היהודי וְצעקו בִּמְלוֹא גְרוֹנָם את שבועת צה"ל: "הִנְנִי נשְבָּע וּמתחייב בְּהֶן צִדקִי לשמור אֶמוּנים לִמדינת ישראל, לְחוקיה וּלְשלטונותיה המוּסמכים, לקבל על עצמי ללא תנאי וּללא סְייָג עוֹל מִשמָעָתוֹ של צְבא הָהגנה לישראל, לציית לְכֿוֹל הפְּקודות וְההוראות הניתָנות על-ידי המפקדים המוסמכים וּלְהקדיש כּוֹל כּוֹחוֹתיי וְאף לְהָקריב את חיי לָהגנת המולדת וּלְחֶירות ישראל".

במעמד זה, בָּמקום ההיסטורי וְהֶחשוב הזה שבִּירושלים הבירה, על רְחָבָה זו שבָּה מהדהדים צער וְשׂמחה, קולות מלחמה וּקריאות ניצחון – כאן נִקשָר גורָלָם יחד: צָבָא אחד – שבועה אחת – משימה אחת.

כפי שעשׂו הנופלים בִּשבועתם, וּכְֿפי שעושׂים זאת בְּכֿוֹל שנה מיטב בָּנינו וּבְֿנותינו בְּאָחד הרגעים המכֿוֹננים בְּחייהם – גם אנו מוּכרָחים לְהָרים ראשנו וּלְהֵישִיר מבט.

נביט קדימה בְּגָאָווה וְנִצעָד לְאור המוֹרשת שהִניחוּ לנו הנופלים – מורשת של רֶעוּת לוחָמים וְהקרבה עצומה; של רוח לחימה, אומץ לב וּגְבוּרה. בְּמלחָמות ישראל, בְּמִבצָעים וּבִפְעוּלות חשאיות – המוֹרשת של מדינת ישראל וְשל צה"ל נכתבה בִּידי לוחָמים אמיצים שהסתערו, שהִמשִיכוּ לְהילחם גם בְּמצָבים בלתי-אפשריים; שעמדו יְחידים מול רָבּים כְּנגד כּוֹל הסיכּוּיים – מורשת של דְבֶקוּת בָּמטרה וְשל לחימה בלתי-מתפשרת עד השלמת המשימה.

כשנָרים את רֹאשֶנוּ נִראֶה את חוֹמת המָגן הבְּצורה של עָמֶנוּ – צה"ל, צְבָאוֹ של עָם לוֹחֶם, חזק וּמנצח, שמפקדיו וְחייליו עומדים על המשמר גם בִּרְגעים אלה. שְׂדֶה הקרב היום שוֹנֶה מִבֶּעבר, האיומים אינם אותם איומים, אולם רוחו של הלוחם הישרֶאֶלי לדוֹרוֹתיו עוֹדֶנָה מְפָעֶמֶת בְּחָייָלינו. בְּעת שהמציאוּת בָּמזרח התיכון ממשיכה להתערער וּלְהשתנות, אנו מוסיפים לְהֶיערך לִשעת פקודה וּלהתאמן לְיום שנידרש לְהָגן על בֶּיתֶנוּ בְּאחריות, בְּתוּשייה, בִּנחישוּת – וּבִֿגבורה.

מכובּדיי,

היום, בִּשתיקתֶנוּ הכּואבת, נָרים את הראש וְנראֶה את כּוּלָנוּ מחזקים זה את זה, מאוּחדים כעם אחד, שֶאֶת רוחו לא ניתן לשבּור. יום הזיכרון הוא יום של חשבון נפש על הצורך לְהמשיך בְּדרך הנופלים לְחיזוק עוצמתו וְרוחו של צה"ל.

בני המשפָּחות השָכּולות היקרים,

היום אנו מְרימים ראשנו וְנושאים עינינוּ אָליכם, אתם המתמודדים מִדי יום עם האובדן וְעם הֶחלל. תָעָצוּמות הנפש שאתם מפגינים הן מוּשָׂא הערכה, וּמעניקות לנו כּוח רב. הקשר שלכם עם צה"ל הוא מימוש ההבטחה שלנו לְרֶעֶינוּ הנופלים – להתייצב לצדכם תמיד. אנחנו, שצעדנו איתם בָּרגעים הקשים ביותר, מרגישים בְּחסרונם, וְהלב נצבּט מֶהמחשבה על מי שיָכלוּ להיות היום, וְעל הגְבָהים שיכלו להגיע אליהם. למענם אנו ממשיכים לשׂאת את הלפיד, ללחום בְּעוז וּלְהָגן בִּנחישוּת, כי במותם ציוו לנו אֶת החיים. אנו מְרימים רֹאשנו אל הָאָרץ הזאת, שעל שְלוֹמה אנו אָמוּנים, בְּבִיטָחון, בְּגָאָוות השֵירוּת, מִתוך עוז וְעָנָווָה וּתחושת אחריות. אנחנו מקווים כי נִהיֶה רְאויים לְזִכרם וּלְקוֹרְבָּנָם, ומתפללים: "וְנָתַתָּ שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וְשִׂמְחַת עוֹלָם לְיוֹשְׁבֶיהָ".

אני מבקש לשׂאת היום, כִּבְכוֹל יְמוֹת השנה, תפילת החלמה לִפְצוּעינו, וּלְהבטיח לְהמשיך לְלָווֹת אותם לְאורֶך המסע המאתגר שהם צועדים בו. נבטיח כִּי נוסיף לפעול למען נֶעֶדָרינו, וּלְהשיבָם הביתה. זוהי חובָתנו כִּצְבא הָעָם, צְבא הָהגנה לְישראל. מחר יונפו בְּגאון רִבבוֹת דגלים לכבוד יום העצמָאות למדינה שעליה מָסרוּ יָקירנו את נפשם.

אומנם שִׁירָת חייהם נִגְדְעָה בְּאִיבָּה, אך הוֹדות להם, נוּכל לְהגיד מחר בְּלב שלם וּבְראש מוּרם: מנגינתו של עם ישראל לא תיפָּסֶק, עם ישראל חי".