נתניהו: "היכל הזיכרון - אחד מסמליה של תקומת ישראל". הורה שכול התפרץ לדבריו - 0404
+
נתניהו: "היכל הזיכרון – אחד מסמליה של תקומת ישראל". הורה שכול התפרץ לדבריו עמוס בן גרשום, לע"מ

נתניהו: "היכל הזיכרון – אחד מסמליה של תקומת ישראל". הורה שכול התפרץ לדבריו

ראש הממשלה בנימין נתניהו נשא דברים בטקס חנוכת היכל הזיכרון בהר הרצל.

נתניהו: יקיריי, יקירינו בני המשפחות השכולות, שחונכים איתנו ועם כל העם היום את היכל הזיכרון, היכל היגון, הגאווה והגבורה.

היכל הזיכרון הזה הופך מהיום לאחד מסמליה של תקומת ישראל. מסד הבניין הוא המסירות לעם ולארץ. קירותיו – עוז-רוח. כיפתו – גבורה והקרבה. ובין כל אלה נוסף מֶלֶט מְחַבֵּר – הזיכרון. זכר מאורעות הֶעָבָר צרור בתרמילו של עמנו. כל אחד מאיתנו נושא על גבו דורות רבים שהיו לפניו – וצועד איתם קדימה.

חודשיים אחרי הקמת המדינה נפלה בירושלים טוראית מרים פריד, לוחמת לח"י וחיל הרגלים. בת 18 הייתה במותה. יום לפני שנגדעו חייה הצעירים – מרים כתבה ביומנה על לוחמי ישראל: "אִם אַנִי פֹּה נוֹפֵל בְּשַׁדְמוֹת יְהוּדָה, נוֹפֵל וְהַנֶשֶק מִיָדִּי לֹא הוּרְפָּה – יִתְעַרֵב נָא דַמִי הַטָהוֹר בְּדַמְךָ, הַלוֹחֵם הַעִבְרִי מִלִפְנֵי אַלְפָּיִים שָנָה".

כמעט אלפיים שנים חיכינו להופעתו המחודשת של הלוחם העברי. הלפיד שהוּצַת במודיעין ובְּתֵל עֲזֵקָה, ביודפת ובגמלא, ּבְבֵּיתָר ובירושלים וכן, אני מוסיף גם בגטו ורשה וגם במחנות ההשמד – הלפיד הזה לא כבה. הוא עבר לארגוני השמירה, לגדודים העבריים, ללוחמי המחתרות, לאנשי הבריגדה, לחיילי צה"ל ולכל זרועות הביטחון. חידשנו את רצף הגבורה היהודית, שנראה היה שנקטע במשך הדורות. חידשנו את מורשת ההגנה העיקשת על הבית ועל המולדת.

עמוס בן גרשום, לע"מ

עמוס בן גרשום, לע"מ

הקול הפנימי שהביא את יקירינו לקחת אחריות ולהוביל את ההגנה על ביתם, על משפחותיהם, על עמם – הקול הזה הניע אותם לעשות את אשר עשו. זה מה שהניע ניצולי שואה לרדת מן האנייה, ליטול נשק בידם ולהתייצב לדגל במלחמת הקוממיות. זה מה שמניע היום חיילים בודדים שמשאירים משפחה מאחור, מצטרפים לילידי הארץ, משרתים ביחידות החוד.

התעוזה והגבורה אינן נקטעות גם בנפול הבנים והבנות. "מותי לא יהיה לחינם" – כתב סֵגֶן חיים דוּבְּקִין מסיירת 'גולני', שנפל במלחמת שלום הגליל; "מותי יהיה בהגנה על ארצנו ומולדתנו, ואז תדעו שאני לא מתתי. אני חי ומלווה אתכם תמיד בכל חייכם, כי אתם מגשימים את מה שאני שאפתי להגשים בחיי".

לא פחות משאנו זוכרים את חללי מערכות ישראל – הם אלה שמזכירים לנו מי אנחנו ומהי תכלית עשייתנו. אהבת מולדת, גבורה ומסירות, אחדות-גורל, נר תמיד שלא יִכְבֶּה. גם כשלא תהיינה משפחות, גם כשלא יהיה אדם פרטי שיזכור את הנופלים ואת הנופלות – יידלק ביום נפילתם כאן נר זיכרון מיוחד להם. המפעל הזה משלב בצורה מופלאה זיכרון אישי וזיכרון לאומי, והוא מבטיח שזכר הנופלים יישאר לעד נצור בלב עמנו.

יקירינו פעלו יחד – שכם אל שכם – באחווה, ברֵעוּת, בערבות הדדית; יהודים ולא-יהודים – דרוזים, מוסלמים, בדואים, נוצרים וצ'רקסים. כולם אחים לַנֶשֶק, כולם מוכנים למסור עצמם עד כְּלוֹת – כדי להבטיח את חייה של מדינתנו. בזכותם קמנו ובזכותם אנו חיים. נזכור את כולם לעולם".

במהלך נאומו התפרץ הורה שכול שצעק: ״לא נשכח את דמעות לאה גולדין״.

עמוס בן גרשום, לע"מ

עמוס בן גרשום, לע"מ