ה-OECD לישראל: לעצור את ההפקרות התקציבית - 0404
+
ה-OECD לישראל: לעצור את ההפקרות התקציבית אלכסי קודנקו, ויקיפדיה

ה-OECD לישראל: לעצור את ההפקרות התקציבית

ארגון ה-OECD בו חברה ישראל פרסם את הדו"ח המעודכן עבור כלכלת ישראל ובו המלצות לשיפור המערכת הכלכלית. על פי תחזית הארגון "הכלכלה הישראלית תצמח השנה ב־3.6%, ולאחר מכן הצמיחה תואט, ל־3.5% ב־2019, ול־3.3% ב־2020", והארגון קורא לממשלה לנקוט במדיניות של צמצום הוצאות והגדלת הכנסות כדי להתמודד עם הגירעונות התקציביים הגדולים שצפויים בשנים הקרובות.

בנוסף בחן הארגון את הכנסות המדינה ממסים, ודיווח כי על האוצר לשמור על מסגרת תקציב חסכנית ולא להתבסס על הכנסות חד פעמיות ממיסים על אקזיטים של חברות ישראליות דוגמת כפי שקרה עם מובילאיי השנה וכדומה. יש לציין, כי רק בשבוע שעבר פורסם כי האוצר לא עומד ביעד הגירעון השנתי ובחודשים ינואר-אוקטובר 2018 נמדד גירעון של 24.3 מיליארד שקל לעומת גירעון של 1.2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. השר כחלון ניסה להרגיע את הציבור ואמר כי נשאר עוד זמן עד תחילת השנה, אך לא ברור כיצד הפער יצטמצם בחודש הקרוב.

מדיניות השר זכתה לביקורות רבות ע"י לא מעט כלכלנים, ביניהם הכלכלן הראשי לשעבר באוצר מיכאל שראל שאמר בתחילת החודש "אני חושב שיש איזשהי הרגשה בקרב קובעי המדיניות שהציבור לא מבין שהוא זה שמשלם על כל ההטבות שהוא כביכול מקבל. נותנים הטבה מסוימת לקבוצה מסוימת באוכלוסייה ומציגים את זה כאילו שמשרד האוצר נותן את זה או הממשלה או שר האוצר. זה אף פעם לא נכון, תמיד הציבור משלם בעד ההטבות האלה בצורה עקיפה, או על ידי מיסים גבוהים יותר, או על ידי קיצוץ הוצאות, או על ידי הגדלת הגירעון – שזה מה שקורה עכשיו. מישהו בסוף ישלם על זה, או במיסים גבוהים יותר או בקיצוץ של הוצאות בריאות, רווחה, חינוך".

נראה כי "כלכלת הבחירות" של השר כחלון (כפי שכינה אותה הפרופ' עומר מואב) נותנת את אותותיה על הקופה הציבורית, וטוב תעשה מדינת ישראל אם תאמץ את מסקנותיה של וועדת ה-OECD על מנת להוביל את הכלכלה קדימה.