הרשעה וקנס 6 מיליון ש"ח בפרשת הבניה הלא חוקית בקרית מלאכי - 0404
הרשעה וקנס 6 מיליון ש"ח בפרשת הבניה הלא חוקית בקרית מלאכי Anneli Salo

הרשעה וקנס 6 מיליון ש"ח בפרשת הבניה הלא חוקית בקרית מלאכי

בית משפט השלום באשקלון (כב' השופט כפכפי) הרשיע את חברת ש.י. שפץ וקנין קבלני בנין בע"מ ואת שמעון וקנין, מנהל ובעל מניות בחברה, בפרשת בניה לא חוקית בקרית מלאכי. החברה ווקנין הורשעו בביצוע עבודות ושימושים במקרקעין הטעונים היתר, ללא היתר כדין ובסטייה מהיתרים, אי קיום צו הפסקה מנהלי, אי קיום צו הפסקה שיפוטי ומסירת מידע כוזב או מטעה לפי חוק התכנון והבניה. ביהמ"ש גזר על החברה ועל וקנין קנס כולל בסך 6 מיליון ש"ח, המתחלק באופן שעל החברה הוטל קנס בסך 4 מיליון ש"ח ועל שמעון וקנין הוטל קנס של 2 מיליון ש"ח. זאת, בנוסף לעונש מאסר על תנאי שנגזר על וקנין. בנוסף, הורה בית המשפט על הריסת כל חריגות הבניה, בתוך שנתיים, ובכלל זה 3.5 קומות עליונות בבניין השלישי, בן 10 קומות, משטח חניה שנבנה תוך פלישה לשטח ציבורי פתוח והריסת חומות וגדרות.

על פי כתב האישום המתוקן, בו הודו הנאשמים במסגרת הסדר טיעון, חברת שפץ בנתה פרויקט מגורים בשם "לב הפארק" על בסיס היתרים לא חוקיים שניתנו על ידי הוועדה המקומית. במסגרת הפרויקט בנתה החברה שלושה בניינים במקום שני בניינים שהתכנית התירה, נמנעה מלבנות חניון תת קרקעי ובנתה דירות בקומות הקרקע שאמורות היו להיות מפולשות, ואף הוסיפה ובנתה 3.5 קומות ו- 20 יחידות דיור נוספות מעבר למה שהותר בהיתרים הבלתי חוקיים.

ביהמ"ש קבע כי "..בחינת העונש הכולל מלמדת כי המאשימה עמדה על ענישה משמעותית המשקפת את הפגיעה החמורה בערכים המוגנים על ידי חוק התכנון והבנייה. לאור טיב העבירות והיקפן קשה למצוא מתחמי עונש לעבירות דומות והעונש המוסכם הינו בין העונשים הגבוהים שנגזרו במדינת ישראל בגין עבירות בנייה, ולכן חזקה כי המאשימה נתנה ביטוי מספק לאינטרס הציבורי." (עמוד 44 בפסק הדין של שפץ ווקנין)

במסגרת תיק זה הורשעו גם האדריכל מיכאל בורדמן שטיפל עבור החברה בהליכי הרישוי מול הועדה המקומית וכן המהנדס רפי אחוון שהיה מתכנן השלד והאחראי לביקורות על עבודות השלד מטעם החברה, בעבירות של ביצוע עבודות ושימושים במקרקעין ללא היתר ובסטייה מתכנית. בית המשפט אימץ בהקשר זה את עמדת המדינה כי יש להרשיעם, בהדגישו את החשיבות בהרשעתם של בעלי המקצוע בעבירות תכנון ובניה, וקבע כדלקמן:

"סעיף 208(א)(8) לחוק מטיל אחריות מפורשת על בעלי מקצוע כדוגמת הנאשמים. לכן קשה לקבל טענתם כי מאחר ואחריותם נובעת מעבודה שביצעו עבור המזמין, יש להתחשב בהם ובפגיעה האפשרית במשלח ידם. המחוקק צפה פגיעה מעין זו עת כלל את בעלי המקצוע כאחראים לעבירה של ביצוע עבודה או שימוש, לאור הרצון להרחיב את מעגל האחראיים ולהטיל אחריות על מי שיכול למנוע את ביצוע העבירות. אכן מדובר בשומרי סף מאחר ולא ניתן לבנות ללא אדריכל ומהנדס, ודאי לא פרויקט בהיקף הנדון. על בעלי המקצוע להאיר את עיני בעל הנכס ולהנחותם לבל יפעלו שלא כדין". (עמוד 14 בהכרעת הדין של בורדמן ואחוון)

על בורדמן הטיל בית המשפט קנס של 50,000 ש"ח ועל אחוון הטיל בית המשפט קנס של 35,000 ש"ח. בנוסף קבע בית המשפט, כי מהנדס הועדה המקומית, האדריכל יצחק נבט, אחראי לביצוע עבירות של מתן מספר היתרי בניה לחברה בניגוד לדין, ויבצע שירות לתועלת הציבור (ללא הרשעתו). 

עוד במסגרת ההסדר ולאחר הליך גישור, נמחק כתב האישום בעניינם של הנאשמים יוסי וקנין, יורי רחמן ויוסי חדד.

התיק נוהל על ידי המחלקה להנחיית התובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות המדינה, באמצעות עו"ד שגב פלץ.