יקירי ירושלים לשנת תשע"ו - 0404
יקירי ירושלים לשנת תשע"ו

יקירי ירושלים לשנת תשע"ו

ראש העיר ירושלים ניר ברקת יעניק את עיטור יקיר ירושלים ל-12 האישים שנבחרו בסמוך ליום ירושלים הקרוב. ראש העיר ירושלים, ניר ברקת, יביא לאישור סופי של מועצת העיר ירושלים ביום ה' הקרוב את רשימת 12 האישים שנבחרו לקבל את עיטור יקיר ירושלים לשנת תשע"ו. העיטור המכובד יוענק בסמוך ליום ירושלים ע"י ראש העיר, ניר ברקת, לאישים אשר הקרינו מאישיותם על העיר ותרמו תרומה ייחודית לירושלים. אות יקיר ירושלים מוענק ע"י ראש העיר ירושלים מאז שנת 1967. עם כניסתו לתפקיד העביר ראש העיר ניר ברקת את הליך הבחירה לוועדת שיפוט בלתי תלויה, בראשות כבוד שופט בית המשפט העליון בדימוס יעקב טירקל, בה חברים הגב' עדינה בר שלום, הרב ד"ר בני לאו, הרב יצחק גולדקנופף והגב' אורה אחימאיר. השנה הוגשו 68 מועמדים לקבלת העיטור. הוועדה המקצועית דנה בכל המועמדים שהוצעו והעבירה המלצתה לוועדת השיפוט בראשות השופט טירקל. וועדת טירקל בחרה ב-12 המועמדים הסופיים להם יוענק עיטור יקיר ירושלים בתחומי התרבות, דת ומורשת ישראל, חינוך, קירוב לבבות וסובלנות, פעילות ציבורית ומחקר ואקדמיה. ראש העיר ניר ברקת הודה לשופט טירקל ולחברי הוועדות אשר בחרו את 12 מקבלי עיטור יקיר ירושלים וציין כי "העיר ירושלים ותושביה מכבדים ומוקירים את מי שתרמו ועודם תורמים לעיר במשך שנים רבות כחלק מעשייתם. לכבוד הוא לנו שיש בירושלים אישים שכאלו ואנו גאים להעניק להם אות כבוד על פועלם הייחודי לעיר". להלן רשימת 12 הזוכים: פרופ' רות גביזון – פרופסור אמריטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומחשובות החוקרות בתחומי המשפט והחברה בישראל. מחלוצות המאבק למען זכויות האזרח בישראל. הייתה חברה במכון ירושלים לחקר ישראל, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה ויו"ר הועדה האקדמית של מרכז מינרבה לזכויות אדם. ב- 2003 פרסמה, יחד עם הרב יעקב מדן, את אמנת גביזון-מדן, שמהווה ניסיון להגיע להבנות בנושאי דת ומדינה שיהיו מוסכמות גם על דתיים וגם על חילונים. האמנה יצרה שיח מקורי וייחודי בירושלים- של חילונים ודתיים. ב-2005 ייסדה את מרכז מציל"ה, למחשבה ציונית, יהודית, ליברלית והומניסטית אשר פועל לקידום הלגיטימציה של ישראל כמדינת לאום יהודית המחויבת לערכים דמוקרטיים וליברליים ולשמירה על זכויות האדם, והיא עומדת בראשו עד היום. גביזון שימשה כחברה בוועדות רבות ביניהן וועדת ווינוגרד ושמגר. על פועלה הציבורי והמדעי קיבלה גביזון מספר פרסים: פרס א.מ.ת , פרס צלטנר, פרס אבי חי , פרס התנועה לסובלנות ופרס ירושלים לסובלנות. היא זכתה בפרס דוקטור לשם כבוד מטעם הסמינר היהודי התאולוגי ומטעם אוניברסיטת בר-אילן ובפרס חשין למצוינות במחקר. ‏‏‏בשנת 2011 זכתה בפרס ישראל לחקר המשפט. מר יהושע מצא – נולד בשנת 1931, בשכונת "ימין משה", למשפחה ירושלמית ותיקה. למד ב"אליאנס" ובית חינוך. משנת 1944 פעל כנער בשורות הלח"י, כנגד השלטון הבריטי. במלחמת השחרור לחם בניסיונות הפריצה לעיר העתיקה, לשחרור הרובע היהודי. נפצע כלוחם מעל גג נוטר-דאם, בקרב בו נהרגו ארבעה חיילים. במסגרת שירותו בצה"ל שירת כקצין בחיל התותחנים, בדרגת סרן. בין השנים 1965-1979 כיהן כחבר מועצת עיריית ירושלים, מתוכם שימש כסגן ראש העירייה כ – 10 שנים. בנוסף היה אחראי על מחלקות שפ"ע והתברואה. במסגרת תפקידיו בעירייה פעל רבות לפיתוח העיר כחבר מועצה וכסגן רה"ע, וכיו"ר חברות-בת של העיריה: בניית שכונות, שיפור פני העיר, קידום פרויקטים חברתיים. כמו כן, היה חבר בוועדה לתכנון ובניה ושימש כיו"ר חב' "פרזות" וחבר דירקטוריון בחב' "קרתא". כיהן כיו"ר חב' שיכון ופיתוח בע"מ שבנתה בהיקף רחב בי-ם רבתי. נבחר לכנסת ברשימת הליכוד מטעם ירושלים והיה חבר בכנסות 11-15 (1984 – 2002) שם פעל בוועדת הכספים, וכיהן כיו"ר ועדת הפנים. פעל בוועדה בנושאי ירושלים וחיזוקה. בין השנים 1996 – 1999, כיהן כשר הבריאות. כשר בממשלה פעל במסגרת הלובי למען ירושלים, כיהן כיו"ר הפורום בכנסת למען י-ם, קידם חקיקה למען סגירת ה"אוריינט האוס" ומשרדים ממשלתיים של אש"ף בי-ם והן חקיקה למען העברת ערוצי הטלויזיה 10,11,12 לי-ם. בנוסף, פעל לתיקון חוק יסוד ירושלים למניעת פשרות בה ושימש כיו"ר וועדת הביטחון לירושלים (וועדת משנה של וועדת הפנים). בשנת 2002 התפטר ע"מ לשמש כנשיא הבונדס וכיהן בתפקיד זה עד 2012. כיום מכהן בתפקיד יו"ר קרן מורשת מנחם בגין. פרופ' רפאל קטן – מבכירי האונקולוגים בעולם ובעל שם עולמי, נולד בעיצומה של מלחמת העולם השנייה בצרפת ובהיותו תינוק, נאלצו הוריו לברוח איתו לשוויץ, שם שהה כילד במחנה פליטים. מיד לאחר הקמת המדינה, עלתה המשפחה ארצה כדי להשתתף במימוש חזון התקומה. רפאל גדל והתחנך בירושלים והשלים את לימודיו בבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית. קטן מילא את שירותו הצבאי כרופא צבאי בדרגת סרן ולקח חלק במלחמת ההתשה ויום הכיפורים. פרופ' קטן עבד שנים רבות בבתי חולים בעיר ומחוצה לה, אך ירושלים נשארה מקום מגוריו גם כשיצא לעבוד מחוץ לבירה. קטן חבר בוועדות רפואיות בינלאומיות ובעל ניסיון רב וידע שלא יסולא בפז בתחומי הטיפול בכאב וההתייחסות האישית בנוסף לטיפולים במחלה. תוצאות מחקרים שהוביל פורסמו בעשרות מאמרים בספרות המקצועית. מר יצחק קופ – נולד בעיר העתיקה בירושלים והצטרף לארגון ה"הגנה" בשנת 1946 והוא בן 16 וחצי בלבד. לחם בשורות המחתרות וצה"ל. במהלך שירותו הגיע לאזור גוש עציון הנצור, בשיירת נבי דניאל, והוצב במנזר הרוסי. במהלך שירותו נפצע קשה באחד מקרבות ההגנה על גוש עציון והתרסק עם מטוס הפינוי שהגיע לחלצו. עם נפילת הגוש, נשבה בידי הירדנים וישב בשבי כתשעה חודשים. לאחר שחרורו פתח מגדנייה בירושלים. מאז יצא לגמלאות מתנדב ב"אתר ההנצחה הממלכתי "גבעת התחמושת" וב"מוזיאון אסירי המחתרות", מנהל גמ"ח שייסד בעצמו ועוסק בכתיבה. עד היום, כתב חמישה ספרים על קרבות ירושלים ועל תקופת מלחמת העצמאות. פרופ' מרדכי אליאב – נולד בפולין ב 1920, ועלה ארצה בשנת 1934. בין השנים 1943 – 1947 שימש כמורה במספר ישובים בארץ והיה חבר בהנהלה הארצית של תנועת בני עקיבא ובין מקימי התנועה העולמית. בין השנים 1947 – 1949 שימש כשליח הוראה במחנות שארית הפליטה בגרמניה, סייע בעליית הנוער ארצה ולאחר מכן הדריך את עליית הנוער מתימן. פרופ' אליאב חי בירושלים מ 1949, למד באוניברסיטה העברית מקרא חינוך והיסטוריה יהודית. במקביל שירת בצה"ל בין השנים 1953-1951, היה בין מייסדי האגף הדתי של מחלקת הנוער בסוכנות היהודית והיה אחראי מטעמה על תנועות הנוער. בין השנים 1953 – 1958, המשיך בתפקידו בסוכנות היהודית וקיבל תואר דוקטור בירושלים. החל מ- 1958 עסק בעיקר בעבודה אקדמית במסגרתה עסק בחקר תולדות ישראל בעת החדשה וכיהן כראש המחלקה לתולדות עם ישראל וראש הקתדרה לציונות דתית באונ' בר אילן. בנוסף, פרסם ספרים ומאמרים רבים בנושאים העלייה לארץ והישוב בה, ירושלים והשואה ושימש כחוקר וחבר בצוות ההיגוי של "יד בן צבי". ב – 1970 קיבל תואר פרופסור. במסגרת פעילותו הציבורית היה חבר הנהלת "היכל שלמה" שנים רבות, פעיל במרכז הירושלמי לחקר יהדות הולנד, חבר ועדת ביקורת ברשות השידור בירושלים. במלחמת ששת הימים ובמלחמת יוה"כ שרת בהגנה אזרחית ירושלים. פרופ' אפרים חזן – עלה לארץ בשנת 1952 יחד עם הוריו והשתכן במעברת פרדס חנה. בשנות התיכון למד בישיבת הדרום שברחובות שם גם למד בסמינר למורים. לאחר סיום לימודיו ושירותו הצבאי למד באוניברסיטה העברית בחוג לספרות עברית ובחוג ללשון. את עבודת הדוקטורט שלו כתב בתחום שירת ימי הביניים אודות פיוטיו של רבי יהודה הלוי. ברבות השנים הוא הרחיב את מחקרו זה ובחן גם את מורשת הפואטיקה הספרדית בארצות המזרח במאות האחרונות. פעילותו של פרופ' חזן בתחום חקר השירה העברית בארצות המזרח בכלל, ובצפון אפריקה בפרט, הביאה לפריצת דרך בתחום בו לא עסק המחקר עד אז. במהלך השנים הוציא לאור מהדורות של פיוטי משוררים. חשיבות מיוחדת נודעת לספריו שניסו למפות את מכלול שירתם של משוררי צפון אפריקה, כגון האנתולוגיה 'השירה העברית בצפון אפריקה', והאנתולוגיה 'השירה העברית באלג'יריה'. פרופ' חזן הינו חבר האקדמיה ללשון העברית, כתב מאמרים על לשון-השירה והוציא לאור ספר מיוחד המוקדש ללשון השירה העברית בספרד. בנוסף, לימד שנים רבות במכללות להכשרת מורים וכן שימש כמפקח ארצי בתחום לימודי הספרות בבתי הספר היסודיים והעל-יסודיים בחינוך הממלכתי דתי, וכראש החוג לספרות עם ישראל וכדיקן הסטודנטים באוניברסיטת בר-אילן. חזן מעורב רבות בעשייה הירושלמית בתחום השירה והפיוט. כפעיל ציבור היה בין מקימי תנועת "ביחד" ועמותת "אלגריבה" מיסודם של יוצאי צפון אפריקה, אשר פועלות רבות להנחלת מורשת יהדות צפון אפריקה בישראל. מר עאדל דאהר מוחמד שרבאתי – גדל בירושלים במשפחה ברוכת ילדים לאב שהיה מגשר ובורר. החל משנות ה-70 התנדב בלשכת הרווחה במזרח ירושלים ובשנת 1987 נבחר לתפקיד "שופט חברתי" ע"י ועדה המורכבת מ-10 נציגים ממזרח ירושלים. משנת 2000 התנדב בשיטור הקהילתי והיה פעיל כחלק מועדת גישור שמטרתה לפעול בתוך מזרח העיר, לסייע בפתרון סכסוכים בקרב האוכלוסייה ולתת מענה לקורבנות הסכסוכים. החל משנת 2005 מר שרבאתי משמש כשופט-בורר בבית המשפט השרעי בגבעת שאול- ירושלים, ומשנת 2007 משמש כשופט- בורר בבית משפט השלום בירושלים. במסגרת תפקידו מגשר בין הציבור היהודי לערבי בעיר. בנוסף, הקים בביתו מקלט לנשים מוכות במזרח העיר. אשתו של מר שרבאתי נרתמה אף היא למשימה והיא מתנדבת בקליטת נשים אלו ומסייעת בפתרון בעיותיהן. מר שרבאתי הוא חתן פרס קרן ירושלים ע"ש טדי קולק. הגב' סוזן הוכשטיין – בעלת תואר שני במידענות ובלשנות, נשואה ואם לארבעה. מתגוררת בעיר משנת 1972 ופועלת מאז ללא לאות לקידום הפמיניזם הדתי בעיר. למדה תלמוד מפיה של הרבנית מלכה בינה ועם חברותיה לשיעורים ייסדה את ארגון "קולך" – פורום נשים דתיות, הנאבק למען שוויון זכויות וקידום מעמדן של נשים בחברה הדתית. בנוסף נמנת על מייסדות ארגון "מתן" – מכון ובית מדרש תורני לנשים בירושלים, המאפשר לימודי תורה, הלכה ותלמוד לנשים. נאבקה להקמת בית הספר היסודי לבנות "אוולינה דה-רוטשילד" והייתה בוועד המנהל של תיכון תורני לבנות "פלך" בירושלים, שניהם מוסדות חינוך חלוציים לנשים בירושלים. כיום היא חלק מהוועד המנהל של HOMIC בבי"ח הדסה, הפועל לשיפור שירותי הבריאות, המחקר וניהול בית החולים. כמו כן, עוסקת בפעילות פילנתרופית ותורמת מכספה למען ארגונים רבים בעיר. הרב איתן דב איזמן – ממקימי ביה"ס "נעם" הראשון בירושלים שהחל עם 7 בנות וכעשרה בנים. ביה"ס נעם- צביה גדל וצמח ובמשך השנים הפך לרשת נעם – צביה, המונה כיום כ-18 אלפי תלמידים ותלמידות ב-54 מוסדות ברחבי הארץ, מהם כ 3,624 בירושלים עצמה (10 מוסדות). כ-7 שנים כיהן הרב איזמן כמנכ"ל הרבנות הראשית לישראל, ניהל מוסדות ברשת נעם – צביה והיה ראש ישיבת ירושלים לצעירים ולאחר מכן כראש אולפנת צביה ירושלים. בשני העשורים האחרונים ניהל הרב איתן את כלל רשת נעם – צביה. כיום פרש הרב איזמן לגמלאות ומאז הוא חבר בעמותה המלווה את הרשת בכל עניין לימודי, חינוכי, תורני וחברתי. הרב איתן ייסד את תנועת הנוער "אריאל" שמונה כ15,000 חניכים ותפקידה הוא השלמה לחינוך התורני – ציוני הפורמלי ומאז הוא חבר בהנהלתה. בנוסף, מכהן כרב קהילת "ישראל הצעיר" בקרית משה. עם מותו של בנו הצעיר, בתאונת דרכים במסגרת פעילות צבאית, הרב איתן ואשתו מקדישים ימים כלילות בסיוע למשפחות שכולות בירושלים ובארץ כולה. הרב מנשה אייכלר – נולד ב1929 והוא דור רביעי בירושלים. בילדותו התחנך בתלמוד תורה "שומרי חומות" ובישיבת "תורת אמת". בתקופת השלטון הבריטי, הצטרף למחתרת לוחמי חרות ישראל (לח"י), שפעלה בירושלים. בכוח אישיותו החזקה, השפיע מנשה על אברכים נוספים והביא לידי כך שקבוצה שלמה של צעירים חרדים, הצטרפו לשורות הלח"י והיו ללוחמים שהצטיינו במספר רב של קרבות, וסייעו במיגור הפורעים הערבים שהתנכלו לשכונות היהודיות. בזמן מלחמת השחרור יצא לסייע לנזקקים בעיר הנצורה והקים יחד עם אחיו את ארגון "מתמידים" לתמיכה בבני נוער. הרב אייכלר לחם במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים. בנוסף, התנדב לרבנות הצבאית והיה אחראי על מלאכת זיהוי החללים והבאתם לקבורה בישראל. כמו כן, ייסד את אחת ממוסדותיה של "חברא קדישא" בעיר, ניהל אותה במשך שנים ארוכות והקדיש את חייו לשימור המקומות הקדושים ברחבי ישראל ובירושלים בפרט. הרב אייכלר הוא בעל עיטור על"ה (עיטור לוחמי המדינה). מר אהרון אפלפלד – מהסופרים החשובים בספרות העברית בדורות האחרונים וחתן פרס ישראל. נולד ברומניה בשנת 1932. במלחמת העולם ה-2 גורש יחד עם אביו מרומניה ולאחר שהפרידו ביניהם נדד אהרון לבדו ברחבי אוקראינה עד שעלה ארצה במסגרת עליית הנוער בשנת 1946. בצעירותו שימש כחונך בתנועת נוער, התגייס לצבא ולמד באוניברסיטה העברית ספרות עברית וספרות יידיש. שיריו הראשונים התפרסמו בעיתונות וסיפורו הראשון הופיע בכתבי העת "גזית" ו"דעות". רבות מיצירותיו משקפות את חוויותיו כנער בתקופת השואה או כצעיר ניצול שואה בישראל הצעירה. בשנת 1997 נבחר אהרון כחבר זר של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעים. בנוסף, שימש פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת בן גוריון בנגב, מחזיק בתארי דוקטור של כבוד מהאוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן גוריון, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת ברנדייס, בית המדרש לרבנים באמריקה, הסמינר התיאולוגי בניו-יורק, ישיבה יוניברסיטי וה"היברו יוניון קולג". כמו כן, מר אפלפלד חבר האקדמיה ללשון העברית. עם פרישתו מהוראה באוניברסיטת בן גוריון העביר אהרון את כתביו ועבודותיו לארכיון מיוחד שהוקם למענו באוניברסיטה. זכה פעמיים בפרס אנה פרנק, פרס היצירה מטעם ראש הממשלה, פרס ביאליק ובשורה של פרסים נוספים. היה ממקימי כנס "כיסופים" המתקיים במשכנות שאננים ושימש נשיא הכנס ואורח הכבוד בו במשך 3 כנסים. הוציא לאור כ-40 ספרים שראו אור בארץ ובתרגום לשפות רבות בכל העולם. הגב' רות חשין – נולדה בירושלים בשנת 1937 והיא דור שביעי למשפחה ירושלמית. בשנת 1965 סייעה חשין לראש עיריית ירושלים דאז, טדי קולק, להקים את מחלקת התיירות של העירייה. במשך כ-50 שנה הייתה הדמות המזוהה ביותר עם קרן ירושלים, בה החלה לעבוד משנת 1967 (שנה לאחר הקמתה) ואותה ניהלה עד שנת 2012. בין השנים 2000-2011 שימשה חשין גם כנשיאת הקרן. כיום, חשין היא נשיאה בדימוס ומייסדת-שותפה של הקרן. תחת הנהלתה גייסה הקרן כחמישה מיליארד ש"ח, והייתה גורם משמעותי מאד בתמיכה במפעלי התרבות העיקריים בעיר בפעילותה זאת סייעה הגב' חשין למיצובה של ירושלים כבירת ישראל אך גם כבירת יהדות העולם, אשר ראתה בעיר ירושלים מרכז מתחדש לתרבות ואמנות, למחקר וידע. בנוסף חשין חברה במועצת המנהלים של חברת טבע תעשיות פרמצבטיות