דיון בבג"ץ בנוגע לפעילת ה-BDS: "ההחלטה למנוע כניסה מפעילי ה-BDS היא הגיונית" - 0404
דיון בבג"ץ בנוגע לפעילת ה-BDS: "ההחלטה למנוע כניסה מפעילי ה-BDS היא הגיונית"

דיון בבג"ץ בנוגע לפעילת ה-BDS: "ההחלטה למנוע כניסה מפעילי ה-BDS היא הגיונית"

בג"ץ דן הבוקר (רביעי), בעניינה של פעילת BDS הקיצונית לארה אלקסאם אליו הצטרפה תנועת "אם תרצו" כמשיבה ציבורית. בראש ההרכב שדן עמד השופט ניל הנדל ואליו הצטרפו השופטים עוזי פוגלמן וענת ברון. כזכור, לארה אלקסאם הגיעה לישראל על מנת ללמוד תואר שני באוניברסיטה העברית וקיבלה זה מכבר אשרת סטודנט, אולם כאשר נחתה בנתב"ג היא נעצרה בעקבות פעילותה בארגון BDS קיצוני, בעל סממנים אנטישמיים.

אלקסאם הייתה נשיאת ארגון ה-BDS הקיצוני, הפועל בקמפוסים בארצות הברית להחרמת מדינת ישראל, אשר רודף ומסית נגד סטודנטים פרו ישראליים.

השופט עוזי פוגלמן אמר: "אנחנו לא ניכנס לשאלת החוקיות. יש דוקטרינת של ביקורת שיפוטית. אנחנו כאן דנים על שיקול הדעת. יש פה מישהי שמצהירה שהיא לא פעילה. איך דבר זה מקדם את תכלית החוק. השאלה היא האם החוק חל על מישהו שפעילותו בארגונים הסתיימה".

השופט ניל הנדל אמר: "בשנת 2018 היא אומרת שהיא לא תומכת בBDS אבל אתה לא מתייחס למה שהיא פעלה קודם. הדיון הזה הוא קונקרטי. אנחנו לא ניכנס לדקטורינות של חופש ביטוי. לשר יש סמכות ואין נוסחא מחייבת."

השופטת ענת ברון אמרה: "השאלה היא אם לא צריל להתייחס לפרשנות המרחיבה של שר הפנים. יש מקרים שבהם צריך להגביל על פי חוק החרם. אם אדם היה פעיל בארגון ונמצא היום במקום אחר למה זנמנע זאת ממנו. אלקסאם מצטרפת לאונברסיטה שמוחרמת על ידי מדינת ישראל".

עו"ד יותם בן הלל שעבד שנים רבות בארגון "המוקד להגנת הפרט" שמגן בין השאר על מחבלים ומשפחותיהם בבתי משפט מייצג את פעילת ה-BDS הקיצונית. הוא פתח את דבריו באומרו כי: "צריכים לזכור כי מדובר במישהי בת 22. בהפעלת הסמכות צריך בדיקה של שכל ישר. היא כתבה במפורש שאם היא תיכנס לישראל היא לא תקרא לשום חרם והיא מודעת לסנקציות שיוטלו עליה. אנחנו מקווים כי אלקסאם תלמד באונברסיטה העברית שנמצאת תמיד בעין החרם."

עו"ד פפי יקירביץ המייצגת את האונברסיטה העברית אמרה כי: "חוק שללא ספק מגביל את חופש הביטוי צריך לפרש אותו באופן מצומצם. האונברסיטה בחרה להצטרף בצעד חריג בגלל החשיבות שהיא מייצגת לעמדתם של חוקרים זרים באונברסיטה האקדמיה צריכה קשרים בינ"ל. החרם ניזון מבורות ומהצגה לא נכונה של מה שקורה בארץ. אנחנו סבורים כי אם אנשים יבואו ויחיו פה הם יראו שאנחנו מדינה נפלאה ודמוקרטית. עצם זה שאזרחית זרה יכולה להגיע לדרג הכי גבוה תוך שבועיים זה מעיד על חוזק הדמוקרטיה. אנחנו לא מסתכלים על מה שעשתה בעבר. זה יעזור לנו להיאבק בחרם האקדמאי. כאן צריך לפעול לאפשר את כניסתה. את חופש הביטוי יש לפרש בצמצום. במקרה הזה אפשר להתיר את כניסתה".

עו"ד יונתן ברמן שייציג המדינה אמר כי: "אין עילה להתערבות של ערכאה שלישית בשאלות אלה. לב השאלה פה היא סמכותו של שר הפנים לתת אישור כניסה בישראל לאנשים זרים. מדובר על אשרה ללימודים למשך שנה. הסמכות הייתה אפשרית כבר קודם. ההחלטה למנוע כניסה ממי שהיה פעיל בתנועת ה-BDS היא הגיונית. זהו סייג שמגביל את שר הפנים. יש פה הגבלה על סמכות שר הפנים אך הדבר הזה לא ימנע משר הפנים לפעול . תכליתו של סעיף 2 ד' היא לא לכבול את ידיו של שר הפנים. פעילותה של אלקסאם הייתה בארגון שנמצא בארגוני התוקפים את מדינת ישראל. מחיקת הפרופיל האישי של אלקסאם ברשתות החברתיות לקראת בואה פה מעוררת תהייה. מדובר במישהי שהייתה נשיאת ארגון BDS ופעילה בו רבות גם ברשתות החברתיות".

יועצה המשפטי של תנועת "אם תרצו" עו"ד בן ציון אדורם יחד עם ראש האגף המשפטי של התנועה עו"ד יעקב כהן אמרו כי: "האוניברסיטה העברית, שמדיניותה הגלויה היא להימנע בכל מחיר ממקרים שעשויים להוביל למתחים ואלימות בקמפוס, נלחמת בימים אלו באופן תמוה ביותר להתיר את כניסתה לארץ ולאוניברסיטה של אחת מן המנהיגות הבולטות של ארגון ה- SJP, המשתמש בשיטות של הפחדה והסתה נגד סטודנטים יהודים ופרו ישראלים.

עו"ד אדורם וכהן הדגישו עוד, "שוב נראה לכאורה כי ראשי האוניברסיטה העברית שכחו שהם פועלים בשירות מדינת ישראל ולא בשירותם של אויביה. באנו להשמיע את טענותינו נגד ראשי האוניברסיטה העברית שבחרו לתמוך במי שמקדמת דה לגיטימציה של מדינת ישראל – המדינה שבה יושבת האוניברסיטה, שממנה באים הסטודנטים שלה ומתקצבת אותה".