חשש: עשרות אלפים בישראל חולים בהפטיטיס C, רק אלפים בודדים מטופלים - 0404
חשש: עשרות אלפים בישראל חולים בהפטיטיס C, רק אלפים בודדים מטופלים יעקב ווינדאם, ויקיפדיה

חשש: עשרות אלפים בישראל חולים בהפטיטיס C, רק אלפים בודדים מטופלים

 בוועדת העלייה והקליטה נחשפו אתמול (שלישי) נתוני הטיפול בחולי מחלת הכבד הפטיטיס C. לדברי יו"ר הוועדה, אברהם נגוסה (הליכוד), כבר לפני כשנה הוערך בדיון בכנסת כי בישראל חיים כ-30,000 נשאי הפטיטיס C שאובחנו ויכולים לקבל טיפול, אך רק 10% מתוכם, כ-3,000 איש, באים לקבל טיפול שכזה.

מנתוני הפרופ' זיו בן ארי, מנהלת המרכז למחלות כבד במרכז הרפואי "שיבא" עולה כי שכיחות המחלה בארץ היא 1.96% כלומר, כ-140,000 איש בוגרים, אך רק 25% מהם מאובחנים במחלה, ומתוך המאובחנים – רק כ-20% מקבלים טיפול אנטי-נגיפי.

נגוסה ציין כי מדובר במחלה כרונית מתקדמת העלולה להביא אצל 30%-20% לכשל תפקוד הכבד, השתלות כבד וסרטן הכבד. בבדיקה פשוטה ניתן להציל את חייהם של הנשאים והחולים, אך אוכלוסיית העולים מחבר העמים ומאתיופיה חשופים למחלה זו, בגלל תנאים סניטריים ירודים בארץ המוצא. בעוד שכלל נשאי המחלה בארץ הם 2% מכלל האוכלוסייה, הרי שבאוכלוסיית העולים האחוזים מזנקים ל-6%-4%.

ח"כ יואל רזבוזוב (יש עתיד) יוזם הדיון, הדגיש כי אכן נעשו מהלכים שונים ע"י קופות החולים ומשרד הבריאות – אך לא די בהם. התקציב שהוקצה לנושא לא מנוצל עד תום. הוא קרא להעלות את הנושא בפגישה שבועית של מנהלי המחוזות בקופות החולים – כדי להירתם לעמידה ביעדים.

רוני בלנק, חוקר במרכז המחקר והמידע של הכנסת, הוסיף כי התכנית לאיבחון מוקדם של המחלה טרם יושמה, יותר מ-800 אלף ממבוטחי "כללית" "מכבי "ו"מאוחדת" נבדקו, ובארבע השנים האחרונות אותרו כ-3,000 חולים חדשים, בנוסף לכ-10,000 חולים ותיקים, אך לא ברור כמה מהם פעילים. 6,627 חולים החלו טיפול בתקופה זו, ובשנים האחרונות הורחבה הזכאות לטיפולים ותרופות במחלה בסל התרופות.

פרופ' זיו בן ארי, ציינה כי רבים מאד לא יודעים כי הם נושאים את הנגיף, ממשיכים להדביק את סביבתם, והיו יכולים להימנע מכך ע"י טיפול פשוט, ויעיל. איננו יכולים לטפל בכ-7,000 חולים בשנה, כך שלא נוכל לעמוד ביעדים עליהם התחייבה ישראל באמנות בינלאומיות בנושא. את החולים המוכרים לא מיידעים בדבר הטיפול האפשרי והיעיל. קופת החולים "מכבי" עוסקת כבר כשנתיים באיתור חולים "רדומים", וכבר נחשפו כ-800 כאלו והחלו טיפול.

לדברי פרופ' אלי צוקרמן, יו"ר החברה לחקר הכבד, רוב החסמים לטיפול הם חוסר-ידע של הרופא-המטפל הנובע מאי העברת מידע מהקופה המבטחת, חוסר-נגישות של החולים למרכזי הטיפול או תדמית מאיימת של הטיפול. צוקרמן מתח ביקורת על קצב הטיפול בנושא של משרד הבריאות. קרן שכטר, ראש מחוז הדרום ב"מכבי", ציינה כ-8,000 חולים בקופה אותרו מאז הוכנסו התרופות בנושא לסל התרופות, מהם טופלו כבר כ-3,000.

חוליו בורמן, ראש עמותת ח"ץ – ארגון לבריאות כבד, מתח ביקורת חריפה על שאר קופות החולים פרט ל"מכבי", והאשים את משרד הבריאות ב"מריחת" הטיפול בנושא. בתגובה אמרה הד"ר אמיליה אניס, מנהלת האגף לאפידמיולוגיה, כי רק השנה נכנס הטיפול במחלה לסל התרופות – ששינה את תמונת-המצב. המשרד אוסף עוד ועוד נתונים כדי להתגבר על החסמים שהועלו, ויבוצעו בדיקות-סקר בתחילת 2019, בהדרגתיות ע"פ אלגוריתם שיגדירו את קבוצות הסיכון.