דוח המבקר: "רשות המים נקטה בראייה קצרת טווח שהתבטאה בריקון מאגרי המים הטבעיים" - 0404
דוח המבקר: "רשות המים נקטה בראייה קצרת טווח שהתבטאה בריקון מאגרי המים הטבעיים" מרים אלסטר, פלאש 90

דוח המבקר: "רשות המים נקטה בראייה קצרת טווח שהתבטאה בריקון מאגרי המים הטבעיים"

מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, מפרסם היום (שני) את דוח מבקר המדינה השנתי 69 א'. דוח זה הוא החלק הראשון בדין וחשבון השנתי של מבקר המדינה על תוצאות הביקורות על הגופים המבוקרים לשנת 2018. דוח זה עוסק בעיקרו בביקורת על תחומי הכלכלה והתשתיות, אשר מהווים יסוד ובסיס לפיתוח המשק ושיפור איכות החיים במדינה. כמו כן, כלולים בו פרקי ביקורת על מערכת הביטחון אשר תורמת לחיזוק ביטחונה של מדינת ישראל.

מבקר המדינה הנחה לשים דגש מיוחד על ביצוע ביקורות בנושאים מערכתיים בעלי השפעות לאומיות רחבות, הנוגעים לכמה משרדי ממשלה ורשויות ציבוריות.

בהתאם לכך, הפרק הראשון בדוח זה הוא ביקורת מערכתית בנושא תכנון משק המים וניהולו. כידוע, משק המים בישראל נמצא זה יותר מארבעה עשורים במשבר מתמשך. ניהולו הלקוי בעבר אף הביא להקמת ועדות חקירה ממלכתיות. האחרונה שבהן הייתה ועדת ביין, שעיקרי מסקנותיה עוגנו בהחלטת ממשלה מאוקטובר 2010. אולם רשות המים לא יישמה את החלטת הממשלה, ולא מנעה את המשך הפגיעה במשק המים.

רשות המים נקטה בראייה קצרת טווח, שהתבטאה בריקון מאגרי המים הטבעיים כל אימת שהתמלאו, מבלי שפעלה לשומרם לטווח הארוך. לעיתים מבלי לנצל את מלוא פוטנציאל ההתפלה הקיים.

תכנון של משק המים היה אמור למנוע מחסור במים ואת המשך הפגיעה במאגרי המים הטבעיים, גם בהינתן רצף השנים השחונות שפקדו את הארץ בארבע השנים האחרונות.

שר האנרגייה ורשות המים לא פעלו להגשת תוכנית אב למשק המים לאישור הממשלה כנדרש בהחלטת הממשלה מאוקטובר 2010.

כבר בסוף שנת 2017, כמות המים השפירים לא הספיקה כדי לעמוד באספקה סדירה לכל הצרכים של משק המים. רשות המים לא פעלה במועד לקידום הקמת מתקני התפלה נוספים שיספקו את הביקוש הצפוי בטווח הארוך, ובכלל זה יאפשרו לשקם את מאגרי המים הטבעיים, ולא נקטה פעולות מספיקות לשימוש בפוטנציאל המים הטבעיים הזמינים באמצעות טיוב מים מזוהמים ובאמצעות פיתוח כלי הפקה נוספים.

משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את תפקודה של רשות המים, שהביאה את משק המים ואת מאגרי המים הטבעיים למצב משבר – זאת בתקופה שבה משק המים הישראלי ניצב בפני אתגרים רבים.

להלן כמה דוגמאות מורחבות על פרקי ביקורת בנושאי תשתיות לאומיות: היבטים בהתנהלות איגודי ערים לביוב, בפיקוח עליהם ובהסדרתם – בישראל פועלים שישה איגודי ערים לביוב. בשנת 2009 הועברו סמכויות האסדרה והפיקוח על איגודי הערים ממשרד הפנים לרשות המים והביוב.

אף שחלפו כתשע שנים לאחר שהועברו אליה סמכויות האסדרה והפיקוח, הרשות טרם קבעה אסדרה של נושאים רבים בעלי חשיבות הנוגעים לאיגודי ערים לביוב.

איגודי הערים איילון, דרום השרון המזרחי ושער הנגב שדרות אינם מטפלים בשפכים המגיעים אליהם באיכות הנדרשת על פי הדין. ביצוע מיזמי השידרוג וההרחבה באיגודים אלה נעשה תוך עיכובים גדולים.

אשר לאיגוד הערים דרום השרון המזרחי, בשנת 2017 הגיעה כמות השפכים שהאיגוד מקבל לכ-400% מהספיקה שהמתקן שלו תוכנן לטפל בה. השפכים עברו טיפול ירוד והוגלשו, באמצעות מאגרי החברה להשבת מי קולחין דרום השרון בע"מ, לנחל הירקון. בשנים 2014-2017 הגליש איגוד ערים דרום השרון המזרחי לנחל הירקון, באמצעות מאגרי חברת ההשבה, כ-12.65 מיליון מ"ק קולחים באיכות ירודה.

נוסף על כך, במשך חצי שנה לפחות – מדצמבר 2016 עד יוני 2017 – איגוד הערים דרום השרון המזרחי ביצע ויסות של השפכים המגיעים אליו, באופן שחלקם כלל לא הוזרמו לתוך המט"ש – מתקן לטיהור שפכים.

פיתוח רשת החשמל ותחזוקתהבהתאם לחוק משק החשמל, חברת חשמל לישראל-חח"י אחראית לתחזוקת רשת החשמל על כל מקטעיה, ולפיתוחה. רשות החשמל ומשרד האנרגיה אחראים, בין היתר, לפקח על פעילות משק החשמל. נכון לשנת 2016 היקף ההשקעות הנדרש ושטרם בוצע במקטעי הרשת עומד על כ-23 מיליארד ש"ח.

מאז תחילת העשור הנוכחי נבלמה מגמת השיפור באמינות אספקת החשמל ואף חלה בה הרעה. על פי תחשיב שמרני שערך משרד מבקר המדינה, העלות הישירה המצטברת בשנים 2016-2010 בשל העלייה בהיקף הפסקות חשמל ברשת המתח הגבוה בלבד, נאמדת ב-3.5-3.3 מיליארד ש"ח .

בעשור האחרון קיימת סטגנציה בהקמת קווי מתח-על חדשים. כאשר כפי שמראה התרשים בשנים 2016-2009 היה קצב הגידול בצריכת החשמל המשקית גבוה בהשוואה לקצב הגידול הכמותי בקווי ההולכה.

לנוכח תת-ההשקעות של חח"י ברשת החשמל, ולאור האתגרים העומדים לפני משק החשמל בעשור הבא, נראה שתידרש השקעה כספית ניכרת כדי להמשיך את פיתוח התחרות במשק החשמל וכדי לשפר את רשת החשמל כנדרש.

רשות החשמל העניקה לחח"י מקדמות, בהיקף מצטבר של כ-2.5 מיליארד ש"ח, לאור חובת החברה ליישם את תוכנית הפיתוח, במטרה להגדיל את רמת ההשקעות בה. בפועל, חח"י לא ניתבה את המקדמות להגדלת ההשקעות ברשת החשמל.

תהליך קבלת ההחלטות בנוגע לעתיד תחום לווייני התקשורת במדינת ישראל – מדינת ישראל נקלעה למשבר מתמשך בתחום החלל, בדגש על תחום לווייני התקשורת. משבר זה נגרם בין היתר בשל היעדר מדיניות חלל לאומית, בשל היעדר תוכנית עבודה רב-שנתית מגובה בתקציב הנגזרת ממדיניות זו והנותנת מענה לצרכים בתחום החלל; ובשל יישום חלקי בלבד, או היעדר יישום כלל, של המלצות גופים שונים שפעלו במדינה בנושא החלל משנת 2009. משבר זה מסכן את עתיד תחום החלל במדינת ישראל, בדגש על תחום לווייני התקשורת. על המטה לביטחון לאומי, משרד המדע והטכנולוגיה וגופים נוספים הנוגעים בדבר להפיק את הלקחים הנדרשים מדוח זה, לפעול בראייה ארוכת טווח, ולנקוט ללא דיחוי את הפעולות הנדרשות שיבטיחו את השימור והקידום של היכולות שנבנו במדינה בתחום זה.

התמודדות הממשלה עם הגידול במסחר המקוון – מסחר מקוון הוא ערוץ מתפתח שיכול לסייע בהגברת התחרות בשוק ריכוזי ומבודד כמו בישראל ולתרום להפחתת יוקר המחיה במדינה. בשנת 2017 הייתה ישראל בין 15 המדינות המובילות בעולם מבחינת כמות הקונים מחו"ל והמוכרים לחו"ל. בשנת 2020 צפוי שיעורו של המסחר המקוון לעמוד על כ-12% מהשוק הקמעונאי כולו לעומת שיעור של 6% בשנת 2016. על הממשלה לטפל בהבדלים בין האכיפה של משטר חוקיות היבוא על חברת הדואר ובין אכיפתו על חברות השילוח; לחזק את ההגנה על פרטיותו של הצרכן בעת ביצוע רכישות מקוונות, ולאכוף את הנגשת אתרי המסחר המקוון לאנשים עם מוגבלות. על הסוכנות לעסקים קטנים להמשיך לסייע לעסקים קטנים, בפרט בחברה הערבית, בהתאם לצורכיהם המשתנים. יש להתמודד עם הגידול במסחר המקוון, בייחוד בתחום היבוא האישי, תוך בחינה מלאה של כל השפעותיו, לרבות שיקולי תחרות, ההשפעה על הוצאות משקי הבית וההשפעה על התעשייה והמסחר המקומיים עקב שינוי תמהיל הצריכה. מינהל המכס אינו סורק את החבילות המגיעות באמצעות הדואר, ואין הוא יכול לאכוף את משטר חוקיות היבוא על רוב הטובין המגיעים לארץ ולגבות את המיסים הנדרשים בגינם. לכן, ייתכן ונכנסים לארץ טובין מסוכנים וכאלה האסורים ביבוא (כדוגמת אבקות שונות ואמצעי לחימה).

חברת דואר ישראל בע"מ – היבטים בניהולה של חברת בנק הדואר – הממשלה החליטה על הפרטה עתידית של חברת הדואר. לצורך זה גם תוקן חוק הדואר בשנת 2012.אולם אי-היישום של תיקון החוק במשך יותר מחמש שנים מעכב את פיתוחו ואת חיזוקו של בנק הדואר ובכך נמנעת העלייה הפוטנציאלית של ערכו, מניעה העלולה להפחית את תמורת ההפרטה העתידית שהממשלה החליטה עליה. על משרד האוצר ומשרד התקשורת לבחון את הסדרת מקורות המימון להון עצמי מזערי ולהסרת מגבלות רגולטוריות המונעות את התפתחותו של בנק הדואר. פעולות אלה יגדילו את מגוון הפעולות והשירותים של חברת בנק הדואר, ועשויות להגביר את יעילותה, לשפר את התנהלותה המקצועית ולתת מענה פיננסי הולם יותר לאוכלוסיות מוחלשות בחברה ואף להגביר את התחרות במערכת הבנקאית בישראל.

הטמעת המלצות הוועדה להפקת לקחים בעקבות פרשת רשות המסים – הפרשה שנחשפה בינואר 2007 העלתה מעורבות של גורמים בעלי עניין מחוץ לרשות במינויים, ובכללם מינויו של ראש הרשות דאז, שנאלץ לפרוש מתפקידו בעקבות חשיפת הפרשה. בין השאר הורשעו ארבעה מבכירי רשות המיסים, ובהם מנהל הרשות דאז וסמנכ"ל משאבי אנוש דאז. פרשת רשות המיסים פגעה קשות בתדמיתה של הרשות ובאמון הציבור בה.

הוועדה להפקת לקחים הוקמה על רקע פרשה קשה של פגיעה בטוהר המידות ברשות המיסים, ובמטרה למנוע הישנות של מקרים כאלה בעתיד ולהשיב לרשות המיסים את אמון הציבור בה. מצבור הליקויים שנחשפו בתפקוד הרשות בעת חקירת הפרשה זימן לקברניטי הרשות שעת כושר לערוך ברשות בדק בית אמיתי. מן הביקורת עולה, כי חלק ניכר מהמלצות הוועדה לא יושמו.

נציגויות משרד האוצר ובנק ישראל בחו"ל – על החשב הכללי ועל משרדי הממשלה הרלוונטיים, כל אחד בתחומו, להמשיך ולבחון בחינה כוללת את היעילות והמועילות של נציגויות הממשלה בחו"ל, ובכלל זה של משלחת משרד הביטחון בניו יורק ומשלחות מרכזיות אחרות.

נושאי ביקורת נוספים:

מינהל הרכש הממשלתי; ועדות מקצועיות ברשות המסים; המעבדה הלאומית לפיזיקה.

דוח זה כולל גם פרקי ביקורת בתחום הביטחון בנושאים הנוגעים לצה"ל, משרד הביטחון וארגון נכי צה"ל.

יחידת מודיעין מרכזית בצה"ל – יחידה 9900 – ביקורת ייחודית ביחידה מבצעית של אמ"ן, המבצעת פעילות חשובה בתחום המודיעין החזותי ובתחום המיפוי. נמצאו ליקויים, בין היתר, בתחומים שלהלן: במוכנות לחירום של היחידה ושל יחידות המשנה שלה, בכתיבת תפיסות, תורות ופקודות, ובפיקוח ובבקרה על תהליכי הכשרת היסוד ועל תהליכי הסמכה לתפקידי פענוח וכן בהסדרת תחום הגיאולוגיה הצבאית.

הפיתוח והייצור של טנקי המרכבה ורכבי קרב משוריינים (רק"ם) על ידי מערכת הביטחון – הפיתוח והייצור בתחומים אלה חורגים מהפיתוח והייצור של אמצעי לחימה אחרים בצה"ל. גורמים במערכת הביטחון ובראשם מנכ"ל משרד הביטחון לקו בתהליך קבלת ההחלטה לשמר את המצב הקיים ולהמשיך ולפתח ולייצר רק"ם במערכת הביטחון. זאת בלי שנבחנה, כראוי ולעומק, האפשרות לאזרח פעילויות אלה. נוכח הליקויים שהעלתה הביקורת קיים ספק באשר לנכונות ההחלטה. כמו כן, נמצא כי תהליך קבלת ההחלטות להעתיק את מרכז שיקום ואחזקה – מש”א ממרכז הארץ לאזור התעשייה ב"ציפורית" בעלות של מיליארדי ש"ח היה לקוי. מנכ"ל משרד הביטחון החליט מראש להעתיקה ל"ציפורית", עוד בטרם קיים דיון עם גורמי משרד הביטחון וצה"ל על החלופות למיקום המש"א, ולא נימק את הבחירה בחלופה זו, למרות שדורגה בצה"ל כחלופה בעדיפות הנמוכה ביותר. ראוי כי שר הביטחון ינחה על בדיקה מחודשת של החלופות לפיתוח וייצור של כלי רק"ם, לרבות חלופת אזרוח פעילויות אלה.

ניהול תוכניות המחקר והפיתוח (מו"פ) במערכת הביטחון – מדובר במרכיב משמעותי בבניית עוצמתו של צה"ל ומושקעים בו מידי שנה מיליארדי ש"ח. נמצאו ליקויים מהותיים באופן ניהול תחום המו"פ בעיקר בנוגע לתוכנית הפיתוח הביטחוני הכוללת, ולתקציב המו"פ המרכזי הכולל. על אף החשיבות של קשרי הגומלין בין מפא"ת לצה"ל נמצא כי הממשק בין מפא"ת לגורמים בצה"ל, נקבע בעיקר על פי שיקול דעתם ורצונם הטוב של גורמים אלה. נמצאו ליקויים בבקרה ובפיקוח על תחום המו"פ במערכת הביטחון, בין היתר, באשר למעורבות המטכ"ל בגיבוש התכניות ובבקרה עליהן. ליקויים שיש בהם כדי לפגוע באפקטיביות המו"פ במערכת הביטחון, להביא לבזבוז משאבים ואף לחוסר יעילות בתהליכי בניין הכוח של צה"ל.

היבטים בפעילות ארגון נכי צה"ל – דוח מעקב – משרד מבקר המדינה שם דגש מיוחד על מעקב אחר תיקון הליקויים המועלים בדוחותיו. גם בביקורת זו נמצא כי חלק מהליקויים טרם תוקנו ואף נמצאו ליקויים נוספים. שנים רבות הארגון פועל על רקע סכסוכים פנימיים מתמשכים הגורמים לפגיעה בו ובתדמיתו.