75 שנים להירצחו של האדמו"ר מפיסצ'נה - הקאוצ'ר היהודי הראשון - 0404
+
75 שנים להירצחו של האדמו"ר מפיסצ'נה – הקאוצ'ר היהודי הראשון מכון "שם עולם"

75 שנים להירצחו של האדמו"ר מפיסצ'נה – הקאוצ'ר היהודי הראשון

ביום חמישי הקרוב יקיים מכון "שם עולם" ערב לימוד והתוועדות לציון 75 שנים להירצחו של האדמו"ר רבי קלונימוס קלמיש מפיאסצ'נה.

יו"ר המכון הרב אברהם קריגר: "זכות גדולה להמשיך את דרכו של האדמו"ר שגם בתופת ובזוועות השואה, המשיך להנחיל את משנתו ואת הרוח היהודית בגטו".

האדמו"ר מפיאסצ'נה נולד בשנת 1889 בגרודזיסק מזובייצקי שבפולין, הוא בנו של רבי אלימלך שפירא מגרודזיסק, מצאצאי המגיד מקוז'ניץ ורבי אלימלך מליז'נסק.

האדמו"ר התעמק בתורת החסידות והיה בין הדמויות הראשונות בעולם התורני שחקרו את תורת החינוך. ספרו המוכר ביותר בתחום הוא "חובת התלמידים" שהיה פורץ דרך ותקדימי בעולם התורני. בספרו הוא מתייחס לגישות חינוך שונות לבני נוער מנקודת מבטם של המחנכים והנערים. משנתו החינוכית נכתבה ונלמדת עד היום על ידי מחנכים ותלמידים, בעיקר בני ישיבות, בארץ. משנתו החינוכית התמקדה בנפשו של הנער, היחס לתלמידים, דרך החינוך הנכונה לגשת לליבו של כל ילד והחשיבות בהתאמה חינוכית אישית לכל נער. משנתו משמשת עד היום אלפי מחנכים בארץ ובעולם כמבוא לגישה חינוכית חדשנית.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נלכד הרב שפירא בוורשה, המכותרת על ידי הגרמנים. בהפגזות נהרגו בנו, כלתו ודודתו, וזמן קצר לאחר תחילת הכיבוש הגרמני מתה גם אמו. למרות האסון האישי, ולמרות הצרה הכללית, סירב האדמו"ר להצעות בריחה שונות שהופנו אליו והעדיף להישאר עם חסידיו בגטו וורשה עד הסוף.

האדמו"ר עשה מאמצים רבים בגטו לשמור על מסגרת החיים הדתיים. כך, למשל, עשה מאמץ עליון לאפשר גישה של נשים למקווה טהרה, לקיים את מסגרת החגים ולקיים באדיקות את השיעורים והדרשות ליהודים בגטו. כמו כן האדמו"ר הקים בגטו מסגרות של עזרה הדדית אם ע"י מטבח ציבורי למורעבים ואם בסיוע בתחום הרפואה ובתחומים נוספים.

לאחר מרד גטו ורשה באפריל 1943 גורש הרבי עם היהודים שנותרו בחיים למחנה הריכוז טרווניקי, ליד לובלין. האדמו"ר נרצח בנובמבר 1943 באחד ממחנות האזור (כנראה מיידן טאטרסקי) יחד עם שאר יהודי המחנה, במסגרת רצח המוני שביצע האס אס במהלכו הוצאו להורג כ-18,000 יהודים ביום אחד הידוע גם כ"חג הקציר". תאריך פטירתו אינו ידוע בדיוק ונקבע לתאריך ד' בחשוון.

את הדרשות והשיעורים שהעביר בגטו, הקפיד לכתוב בכתב ידו. במהלך שנות כתיבתו טרח והיגה את כתביו תוך שילוב קטעים המוסיפים את ההידרדרות במצב מאז כתיבתו הקודמת. הכתבים הוטמנו בכדי חלב באדמה יחד עם ארכיון עונג שבת ונמצאו לאחר המלחמה. בכך זכו להמשכיות גם לאחר מותו, הם רוכזו והפכו לספר המוכר ביותר של האדמו"ר – "אש הקודש".

ביום חמישי הקרוב (11.10) יקיים מכון "שם עולם" שעוסק בחקר השואה והנחלתו, ערב לימוד לזכר האדמו"ר. הערב יתקיים בבית המדרש בישיבת חורב בירושלים. לבית המדרש צפויים להגיע מאות תלמידי ישיבות מכל הארץ, מורים ואנשי חינוך שלומדים עד היום את משנתו של האדמו"ר לערב של הרצאות, לימוד והתוועדות.

הרב אברהם קריגר, יו"ר מכון "שם עולם" שיזם וארגן את הערב: "החלטנו ליזום את ערב הלימוד הזה בחיל ורעדה לזכרו של האדמו"ר שגם 75 שנים לאחר הסתלקותו, משנתו וכתביו ממשיכים להיות מורה דרך עבור תלמידים ואנשי חינוך. האדמו"ר הוא אחת הדמויות שהובילו בגבורה ואצילות את חיי היהודים בגטו והקפיד לשמור על רוח יהודית, שיעורי תורה, חגים ושבתות כדי להפיח רוח של תקווה בשורדים". 

מכון "שם עולם"