אלאור אזריה בראיון לערוץ 20: "בוגי, הרמטכ״ל והמח״ט תקעו לי סכינים בגב" - 0404

אלאור אזריה בראיון לערוץ 20: "בוגי, הרמטכ״ל והמח״ט תקעו לי סכינים בגב"

לוחם כפיר המשוחרר, אלאור אזריה, דיבר הערב לראשונה בשידור חי ובלעדי בתכנית ״האולפן הפתוח״ עם בועז גולן בערוץ 20 וחשף פרטים נוספים מהתקופה הקשה שעבר. בין השאר אמר אזריה כי, ״בוגי, הרמטכ״ל והמח״ט תקעו לי סכינים בגב וסובבו אותן״.

אזריה סיפר גם כי קיבל פנייה להכנס לתכנית ״המירוץ למיליון״ והבהיר כי סירב לפנייה הזאת, שבאה מכלי תקשורת שבו עובדים עיתונאים שתקפו אותו לאורך כל התקופה.

אזריה: "תפסתי כוננות של קשר ושל חופ"ל, המ"פ צמצם בכוח אדם… בבוקר, הקשר השני צורח לי לקום. עליתי על ציוד ורצתי לחדר של המ"פ. רצתי לש"ג וראיתי חייל שאמר משהו על "נדקר". רצתי עם הציוד למטה, אני רואה את אחד החיילים עם שתי פציעות ויוצאים ממנו שפריצים של דם.

תוך כדי פינוי ראיתי מחבל שוכב על הרצפה ולא זז. התחילו צעקות בזירה שיש על המחבל מטען ושהוא יכול לקום עלינו. ברקע הייתה התראה על פיגוע מטען.. בירידה למטה זיהיתי עוד מחבל עם מעיל נפוח – באותו יום היה חם ממש – שמעתי את הצעקות על המטען ויחד עם כל המשתנים ראיתי שהמחבל זז. תוך כדי השתלשלות האירוע הרגשתי סכנה ממשית ומיידית וצעקתי זוזו. כולם זזו, זיהיתי את המקום החשוף שראיתי במחבל ויריתי. 

פרקתי את הנשק לבד והמשכתי באבטחה שוטפת במשך מספר שעות, כל זה לאחר הסבר למ"פ ולמפקדים האחראים למה יריתי".

ערוץ 20

אזריה ממשיך: "המ"פ אמר לי שהמג"ד קורא לי. הלכתי וסיפרתי לו על כל רצף האירועים… לפני שהוא שמע הכל הוא ישר אמר לי אתה שקרן, אתה שקרן. אם חשבת שהסכין קרובה – למה לא בעטת בה? אמרתי לו היה גם מטען והוא השיב – אתה שקרן. אתה תישפט אצל המח"ט.

בדרך חזרה למוצב חבר שאל מה קרה. ספרתי לו מה המג"ד אמר לי – הוא אמר אני לא מוכן להישאר פה וניסה להוריד את הנשק. לא נתתי לו לעשות את זה ואמרתי לו שיישאר במקום והכל בסדר. 

לקח אותי רכב לחטמ"ר עציון. המ"פ התקשר ואמר לי שאסביר בדיוק למח"ט על המטען, שלא ייכנס בי. המ"מ שלי לשעבר התקשר ושאל מה קרה, אמרתי לו שאחזור אליו אחרי המשפט. נכנסתי ללשכה. המח"ט שאל מה היה – הסברתי אותו דבר, סכנות והכל. והוא אמר לי שעל פי הסרטון זה לא נראה טוב. הוא הוציא אותי מהלשכה וחשבתי שהכל בסדר.

אחר כך אמרו לי שאני הולך להילקח לחקירה במצ"ח. שני בלשים וחייל מ"צ הגיעו לאסוף אותי. אחד הבלשים חטף לי את הפלאפון מהיד ולא נתן לי לדבר עם אבא שלי איתו הייתי בשיחה על הקו. הבלש חשב שזה מצחיק לצחוק על אבא שלי ושיקר לו שלוקחים אותי לענתות (שם אין משטרה צבאית). מחטמ"ר עציון נלקחתי לחטמ"ר יהודה.

התייחסו אליי כמו לאוייב. יושב באוטו בשיא החום ומבקש לשתות מים, אחרי עשרים דקות הוא חוזר עם כוס מים. נשכבתי קצת לאחור בגלל החום וחטפתי צעקות לשבת זקוף.

משם נלקחתי על ידי בלשים אחרים למחנה נתן. שם התחילה החקירה ב-18:30 בערב. הרמטכ"ל התראיין בוואלה ואמר שהוא ושר הביטחון לשעבר בוגי יצאו לתקשורת אחרי חקירת מצ"ח – זה היה ב-16:00 ופשוט לא הגיוני כי החקירה אפילו לא החלה. ברור ששניהם שקרנים".

ערוץ 20

אזריה ממשיך: "הרגשתי סכין בגב. זרקו אותי לכלבים. אף אחד לא יוכל להכנס לשיקול דעתי בתור לוחם. פעלתי לנטרול סכנה ממשית ומיידית כמו שהכשירו אותי – אם יש ספק אין ספק – ככה לימדו אותי מההתחלה".

אושרה אזריה (אמא של אלאור): "הרגשתי שמכים ומקללים את הילד שלי ואני לא יכולה לעזור לו. שתקתי כדי שלא יגרשו אותי. פגשתי ח"כ ממר"צ שאמר שאלאור ירה במחבל מנוטרל – הוא לא היה אזוק, מופשט או מת – הוא זז. זה מחבל שהיווה סכנה ואם חלילה היה מתפוצץ מטען, היו שואלים איפה החיילים? שבוע לאחר מכן נשפט קצין כי הוא לא ירה – מה אתם רוצים מהחיילים שלנו? הבטחתם לנו בטירונות שאתם האבא והאמא של החיילים. בתור אמא ואבא אני מצפה מכם שתשמרו על החיילים שלנו".

אלאור: "באותו הרגע של ההתבטאויות שהחלו בתקשורת הבנתי שמפקירים אותי. חשבתי שאני חוזר למוצב לאבטח את התושבים בחברון. הרמטכ"ל ושר הביטחון התראיינו בלי לדעת כלום ולא חיכו לחקירה אפילו. בוגי הסביר שאמר מה שאמר על מנת לא להבעיר את הערבים. הצד הערבי לא צריך סיבה לימי זעם. זאת לא סיבה לפתוח את הפה ולשקר עליי. 

העם תמך בי ובמשפחה ולא עזב לרגע. תמיד היו איתנו וחיזקו אותנו. אני יכול להגיד רק תודה רבה! עם ישראל חי".

ערוץ 20

צ'רלי אזריה: "חלק מהאנשים לא ידעו איך להביע את עצמם במכתב אז הם שלחו ציורים שתיארו את אלאור כגיבור. אני לא מדבר על עוכרי ישראל, גם שמאלנים באו וחיזקו. זה פשוט מדהים. פעם אחת אני ורעייתי חזרנו מדיון והיינו שפוכים. פתאום אני רואה בנאדם שיושב בכניסה לבית ואמר לנו 'באתי מנהריה בכדי לחבק אתכם'. זה הזוי, עשה לי צמרמורת, פשוט מדהים".

אלאור: "הייתי במעצר פתוח. מתחיל את היום בבוקר. בין 12:00-13:00 כבר הייתי חוזר לשהות בין ארבע קירות כשכל הבסיס כבר יצא הביתה. אתה אומר לעצמך למה אני פה ולמה אני יושב פה. זה לא מגיע לי. היה לי דיון ביום חמישי אחד ובקשתי לחזור עם אמא הביתה לישון הביתה כשאבא היה בשיקום. לא נתנו יותר מעד כניסת שבת. אמא לא ידעה עם מי לעשות את הקידוש, איתי במעצר או עם אבא בשיקום? אמרתי לה שתלך לאבא ואני בסדר. לא באמת הלכתי לחדר אוכל, נשארתי לבד. זה היה רגע קשה. כל החיים הכרתי קידוש עם משפחה ואנשים ופתאום אתה לבד עם עצמך".

אושרה אזריה: "בקשתי שישאירו אותו עד מוצאי שבת ושלא יקחו אותו. תשחררו לי את הילד. אני רוצה לקחת אותו שיהיה עם אבא שלו בבית החולים. זה היה רוע. התובעת חייכה לי בפנים למרות כל הכאב שהיה לי. אלאור לקח על עצמו את האירוע המוחי של צ'רלי ובתור אמא לא ידעתי מה לעשות".