הרפורמה בסד"א של שקד: הליך הוגן, קיצור זמנים, התייעלות, שקיפות ומענה לבלתי מיוצגים - 0404
הרפורמה בסד"א של שקד: הליך הוגן, קיצור זמנים, התייעלות, שקיפות ומענה לבלתי מיוצגים

הרפורמה בסד"א של שקד: הליך הוגן, קיצור זמנים, התייעלות, שקיפות ומענה לבלתי מיוצגים

אחרי עשרות שנים של קיבעון בתקנות סדר דין אזרחי (תקסד"א) ובניית עוד ועוד תקנות, טלאי על טלאי – שרת המשפטים איילת שקד חתמה היום (רביעי), על תקסד"א החדשות שיחליפו את התקנות המסורבלות הישנות. את התקנות הכין השופט בדימוס, משה גל, בסיוע משרד המשפטים והמחלקה המשפטית בהנהלת בתי המשפט.

במקום הליך שיפוטי שאורך כ-11.5 חודשים בבית משפט שלום וכ-16.5 חודשים בבית משפט המחוזי, הצפי הוא כי ההליכים יתקצרו בהרבה. את ההודעה על חתימת התקנות – שהעבודה עליהן החלה בשנת 2014 באמצעות השופט בדימוס משה גל – שרת המשפטים מסרה היום (רביעי) במסיבת עיתונאים בהשתתפות מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי.

מטרת התקנות היא הגעה לדין צדק תוך התמקדות בליבת המחלוקת, ייעול ופישוט ההליכים המשפטיים, קיצור זמנים, מקסימום שקיפות בין הצדדים, ומניעת ניצול לרעה של ההליך המשפטי בידי אחד מהצדדים – על מנת להגיע להגשמתו של הצדק במערכת המשפט. כל זאת, תוך התחשבות בשכבות מוחלשות ובמתדיינים בלתי מיוצגים, עבורם הותאמו כלים מיוחדים.

כחלק מהרפורמה, נקבעה דרך מרכזית אחת לפתוח תובענה, בוטלו הסדרים בלתי נדרשים (כדוגמת סדר דין מקוצר והמרצת פתיחה), מספר התקנות צומצם משמעותית (התקנות עצמן מכילות 180 סעיפים במקום 532 הקיימים היום), הפרקים והסעיפים סודרו באופן כרונולוגי התואם את סדר ההליך המשפטי, וכן נקבעה מסגרת אחידה של מועדים ובוטלו סרבולים וכפילויות של הליכים. פירוט השינויים בין התקנות החדשות לישנות – בטבלה מצורפת בסוף ההודעה.

זמנים וכמויות:
היום רווחת תופעה של היעדר התייחסות למועדים או של שימוש מרובה בניירת מעל ומעבר לנדרש, דבר המקשה על בית המשפט באיתור השאלות השנויות במחלוקת, מתיש שלא לצורך את הצד שכנגד וגורם לבזבוז זמן שיפוטי יקר. עמידה על כללי סדר הדין היא המאפשרת גישה אפקטיבית לבית המשפט,הכרחית למתן גישה אפקטיבית לכל המתדיינים, באופן הגון ותוך שימוש סביר במשאבי בית המשפט. גם בספרות המחקר גוברת ההכרה כי הצבת מחסומים דיוניים בפני הליכים למימוש זכויות אינה מנוגדת לתפיסת המעוניינת בהגשמתן של זכויות אלא דווקא מקדמת אותה. בעולם מכירים בכך שמימוש אפקטיבי של צדק הוא פונקציה של גישה שווה והוגנת לליטיגציה המשפטית. התקנות החדשות נותנות לכך מענה באמצעות מספר עקרונות חשובים שמלווים את

סעיפי התקנות:
• מדדי זמן והיקפים של כתבי טענות (הגבלת עמודים).
• פורמט אחיד של כתב טענות.
• נקבע עקרון חדש: "לא יקובל לרישום", לפיו ימונה מזכיר משפטי שימנע קבלת מסמך שאינו ממלא אחר הדרישות הקבועות בתקנות או שאינו ממלא אחר דרישות שנקבעו על ידי בית המשפט.
– העיקרון מתייחס גם לבעלי דין בלתי מיוצגים, תוך הבנה שפעמים רבות מדובר בשכבות מוחלשות שידם אינה משגת שכירת עורך דין. לכן התקנות מחייבות את המזכיר המשפטי להבהיר לבעל דין בלתי מיוצג כיצד לרפא את הפגם ובית המשפט רשאי להאריך את המועד להגשת כתב הגנה או תגובה לבקשה לסעד זמני.
• נקבעו הוראות בדבר הבניית תהליכים – ככלל יתקיימו עד שני "קדמי משפט" בבית משפט שלום ועד שלושה בבית משפט מחוזי.
• עוגן נוהל של נשיא בית המשפט העליון, השופט גרוניס, בנוגע לדחיית מועדי דיון: ככלל, מלבד חריגים, הליך יתקיים במועדו.
• ככלל, עדויות וסיכומים בעל פה ולא בכתב.

אקטיביות בהליך: התקנות החדשות מאפשרות לשופטים ליטול יוזמה ככל שנדרש. כך, למשל, לשופט הוקנתה סמכות לתחום את זמן הדיון (לרבות חקירות), בית המשפט נדרש לנהל את קדם המשפט בצורה אקטיבית: בקדם המשפט, השופט רשאי, למשל, לשמוע עדויות של כל הנוכחים באולם בית המשפט על עובדה שבמחלוקת ולקבל מענה לשאלות בעניינים הנוגעים לסכסוך נושא התובענה.

משחק בקלפים פתוחים, שקיפות מלאה וגילוי הדדי בין בעלי הדין והרחבת פגישות המהו"ת: אחת הבעיות הקיימות כיום היא שהכנת התיקים לקראת הדיון בבית המשפט נעשית באופן חלקי, אם בכלל, ולא אחת נתקל השופט בקדם המשפט בעובדה שהצדדים טרם שוחחו וליבנו ביניהם את המחלוקת עד לאותו שלב. בתקנות החדשות נקבע כי בעלי הדין יחויבו לנהל דיון מקדמי ללא מעורבות השופט, כדי שהם ייערכו היטב לקראת הדיון בתביעה וילבנו את יריעת המחלוקת תוך גילוי הדדי ושקיפות מלאה ביניהם, באופן שיאפשר להם להיות מוכנים כראוי לדיון. כמו כן, במהלך הדיון המקדמי עליהם לבחון את האפשרות לפתור את המחלוקת באמצעות מנגנון חלופי ליישוב הסכסוך. כדי למנוע ניצול לרעה של בלתי מיוצגים, ההסדר לא יחול עליהם.

עוד נקבע בתקנות כי בעלי הדין יידרשו להגיש את רשימת הבקשות עד לקדם המשפט במקום הגשת בקשות לאורך ההליך כולו; יצורפו מסמכים מהותיים לכתבי טענות וכן חוות דעת מומחים בנזקי גוף; תוגש רשימת עדים לפני קדם משפט ראשון, ובתביעה שעניינה נזק גוף יצורף לכתב התביעה תצהיר שיכלול מענה לשאלון נזקי גוף וכן כתב ויתור על סודיות רפואית.

חשוב לא פחות הוא הרחבת תכנית המהו"ת, הכוללת פגישות מידע, היכרות ותיאום לבחינת האפשרות ליישוב התובענה בגישור. במסגרת פיילוט שנערך בתשעה בתי משפט שלום, התבררה התכנית כמוצלחת ביותר. כעת, התכנית תורחב ותחול בכל בתי המשפט השלום בארץ באופן מיידי ובהדרגה ייכנסו גם לבתי משפט מחוזיים. כמו כן, הפגישות יורחבו ויוחלו על כל תביעה שסכומה או שווי נושאה עולה על 40,000 ש"ח (היום חלה רק על תביעות שסכומן עולה על 75,000 ש"ח).

עקרונות לקיומו של הליך ראוי והוגן כמורה דרך לבתי המשפט והצדדים: בתקנות החדשות הוסף פרק שתכליתו לשמש מורה דרך בכל הנוגע להתנהלות בהליכים אזרחיים; עקרונות היסוד שנקבעו בפתח התקנות כגון, קיום דיון על פי כללי הצדק הטבעי, הכרעה תוך זמן סביר על יסוד הטענת ההדדיות המובאות וניהול ההליך ופסיקה בו באופן שוויוני, מידתי ויעיל – ישמשו כלי פרשני בכל הנוגע להסדרים הדיוניים.

עוד נקבע כי חובת בעלי הדין ופרקליטיהם לסייע לבית המשפט, לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית, תוך שהם מסייעים במימוש התכלית הדיונית, לרבות העמדת הפלוגתאות האמיתיות שבמחלוקת בין הצדדים, מיקודן, בירורן והכרעה בהן; כמו כן, בכל מקרה שבו ניתן בתקנות שיקול דעת לבית המשפט, נדרש הוא לאזן, לפי הצורך, בין עניינם של בעלי הדין ובין העניין הציבורי שהוא כולל שיקולים של הנגשת מערכת המשפט לציבור, קיומו של דיון משפטי ראוי והוגן, חסכון במשאבי זמן והוצאות, מניעת הכרעות סותרות ושימוש לרעה בהליך השיפוטי.

שרת המשפטים איילת שקד: "משפט צדק הוא לא רק פסק הדין. הוא גם הליך הוגן, שמאפשר להגיע לתוצאה נכונה וצודקת תוך יעילות מרבית. זוהי חובתה הראשונה של מערכת המשפט לאזרחים. בהינתן שהעומס בבתי המשפט הוא כבד מנשוא וההליכים האזרחיים אינם מתנהלים באפקטיביות ראויה, נדרש לשקול את שינוי התובנות.
אני מודה לשרת המשפטים לשעבר ציפי לבני, לנשיאי בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס ומרים נאור, לנשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות, לשופט בדימוס משה גל, למחלקת יעוץ וחקיקה בראשות המשנה ליועמ"ש רז נזרי, ליו"ר לשכת עורכי הדין אפי נווה, וכן לעו"ד לירון בנית ששון על עבודה מאומצת של שנים בכתיבת התקנות".

תקנות סדר הדין האזרחי נכתבו לראשונה בשנת 1963 ועברו עדכון נוסח בשנת 1984. מאז תוקנו עוד מספר תיקונים נקודתיים ומערכת המשפט מתנהלת לפי אותן תקנות מיושנות, המונות כ- 530 סעיפים. לאחר מכן הותקנו מעת לעת תיקונים בתקנות, לעיתים של פרקים שלמים ולעיתים של תקנות בודדות, בלא שהתבצע תיקון קוהרנטי כולל של כל התקנות.
בשנת 2012, על רקע הימשכות ההליכים בבתי המשפט בישראל בהשוואה למדינות מתקדמות, נערכה על ידי חברת יעוץ אסטרטגי בשם "שלדור" עבודת מחקר רחבת היקף עבור הנהלת בתי המשפט בשיתוף משרד האוצר. במסגרת המחקר נבחנו, בין היתר, החסמים הגורמים להימשכות ההליכים וגובשה תכנית אסטרטגית לשיפור וייעול עבודתה של מערכת בתי המשפט.

בינואר 2014 מינתה שרת המשפטים לשעבר, ציפי לבני, בתיאום עם נשיא בית המשפט העליון דאז השופט אשר גרוניס, את השופט (בדימ') משה גל לבחינת הרפורמה בתקסד"א. השופט גל מינה צוות בראשותו, בו היו חברים השופטת מיכל הירשפלד, עו"ד שירי לנג, עו"ד חנית אברהם בכר, עו"ד לירון בנית ששון, עו"ד רלי לשם, עו"ד בוקי כצמן, פרופ' מיכאיל קרייני, השופט יצחק עמית, השופט טל חבקין, אורית קורן, מחלקת נוסח במשרד המשפטים, מימי אמסילי ומורן שניידר. כמו כן, סייעו בגיבוש נוסח טיוטת התקנות, שופטים שונים, עורכי דין פרטיים ואנשי אקדמיה.

מאז, במשך שלוש שנים התקבלו הערות רבות – חלק גדול מהן הוטמע בתקנות החדשות, לרבות הערותיו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אשר גרוניס. באופן זה ניתן, תוך איזון אינטרסים רבים, מענה לצרכי שחקנים שונים שתקסד"א הן בבחינת כלי עבודה יום יומי עבורם. כחלק מכך ריכז השופט יצחק עמית את הערות לשכת עורכי הדין והן הוטמעו בתקנות החדשות.

לאחר עבודה מאומצת ושיח של שרת המשפטים איילת שקד עם כל הגורמים, ובפרט נשיאת בית המשפט העליון, מנהל בתי המשפט, גורמי משרד המשפטים ולשכת עורכי הדין, הסתיימה המלאכה והבוקר חתמה השרה על התקנות שייכנסו לתוקף החל מעוד שנה. השרה שקד מתכוונת להקים ועדת מעקב שתלווה את יישומן של התקנות מרגע כניסתן לתוקף על מנת שניתן יהיה לעמוד על השפעת התקנות על ציבור המתדיינים והשופטים ובמידת הצורך לערוך שינויים מתבקשים.