דוח המבקר: ליקויים רבים במוכנות לרעידות אדמה - סכנת מחסור במים, חשמל ודלק - 0404
דוח המבקר: ליקויים רבים במוכנות לרעידות אדמה – סכנת מחסור במים, חשמל ודלק דוברות משרד החוץ

דוח המבקר: ליקויים רבים במוכנות לרעידות אדמה – סכנת מחסור במים, חשמל ודלק

מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, פרסם היום (ד'), את הדוח "מוכנות המדינה לרעידת אדמה – תשתיות לאומיות ומבנים". המבקר הנחה לזרז את השלמת הדוח ולהקדים פרסומו בכמה חודשים וזאת עקב רצף רעידות האדמה שאירעו לאחרונה באזור הכנרת.

מדובר בדוח מתכלל, שמציג תמונת מצב עדכנית לגבי הליקויים בהערכות לרעידות אדמה. הוא נוסף לדוחות קודמים שפורסמו בשנים האחרונות בנושא מוכנות לאירועי חירום, שבהם התריע משרד מבקר המדינה, בין היתר, על הצורך בהיערכות מתאימה לרעידות אדמה.

הדוח נועד לסייע לכל הגורמים במדינה המופקדים על הנושא. השקעת משאבים בהיערכותם של משרדי ממשלה, של הרשויות המקומיות ושל חברות התשתית לצד גופים פרטיים והציבור כולו, תתרום ללא ספק לצמצום האבידות בנפש ונזקי הרכוש . ו"יפה שעה אחת קודם".

מומחים בתחום סבורים כי התרחשותה של רעידת אדמה חזקה, על כל השלכותיה הקשות היא כמעט ודאית. השפעתה על אזורים שונים במדינה תהיה עצומה. בהתאם למסגרת להיערכות שאושרה על ידי הממשלה, יש להיערך ל-7,000 חללים, 8,600 פצועים קשה, 37,000 פצועים קל, 9,500 לכודים בהריסות בניינים ו-170,000 חסרי קורת גג.

בחודשים יולי 2017 עד פברואר 2018 בדק משרד מבקר המדינה את היערכותם של גופי התשתית במדינה לרעידות אדמה. בדיקות השלמה נערכו עד מאי 2018. הביקורת התמקדה בשלב ההיערכות טרם התרחשותה של רעידת אדמה.

בין השאר נבדקו פעולותיהם של רח"ל – רשות חירום לאומית, ועדת ההיגוי, משרד התשתיות האנרגיה והמים לרבות רשות הגז הטבעי, הרשות הממשלתית למים וביוב, רשות החשמל, משרד התחבורה, משרד האוצר לרבות אגף תקציבים, רשות שוק ההון ,אגף החשב הכללי ומינהל התכנון, משרד החינוך, משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון ,משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, משרד התיירות, המכון הגיאולוגי ,חברת חשמל, מקורות, רשות שדות התעופה, רשות הספנות והנמלים ,חברת נמלי ישראל , נמל אשדוד, נמל חיפה, חברת נתיבי ישראל, רכבת ישראל, חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל, חברת תשתיות נפט ואנרגיה, מכון התקנים, חברת הביטוח ענבל, הקרן הפנימית לביטוחי הממשלה, עיריות צפת, חיפה, בית שאן, טבריה וירושלים, ותאגידי מים.

בדיקות השלמה נערכו במשרד הביטחון, פיקוד העורף ובמינהל האזרחי ,במשרד לביטחון פנים, רשות הכבאות, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים . וברשויות המקומיות: נצרת, עפולה, מועצה אזורית עמק יזרעאל, קריית טבעון, מגדל העמק, מועצה אזורית עמק המעיינות, אילת, מועצה אזורית מגילות-ים המלח, מועצה אזורית תמר, אשקלון, אשדוד, קריית אתא, מועצה אזורית זבולון, חצור הגלילית.

להלן הרחבה לגבי כמה מהליקויים העיקריים:
סמכויות מוגבלות של ועדת ההיגוי – ועדת השרים למוכנות העורף לחירום ולרעידת אדמה, הטילה על ועדת היגוי לקדם את היערכותה של המדינה לרעידת אדמה. מדובר בגוף מטה מייעץ לוועדת השרים. אולם הממשלה לא העניקה לוועדת ההיגוי סמכויות לביצוע המטרה לשמה הוקמה ואין לה סמכות חוקית לחייב להיערך לרעידת אדמה.

משק הגז הטבעי – קיים חשש שצינור הגז הימי היחיד שמוביל גז לישראל ייפגע. עיכובים בחיבורם של מאגרי גז טבעי נוספים באמצעות צינור נוסף ,מעמידים את משק החשמל, המבוסס ברובו על גז טבעי, בסכנת שיבושים כבדים .
העדר חיבור תשתיות חיוניות למערכת הולכת דלק בשעת חירום – צפויים קשיים באספקת דלקים חלופיים לגז הטבעי לתשתיות חיוניות למשק, אשר אינן מחוברות למערכת הולכת הדלקים. תמ"א 37/3 שמקדם משרד האנרגיה לשם פתרון בעיה זו, עדיין אינה נותנת מענה לכל הצרכנים הזקוקים לדלק כגיבוי לגז טבעי.

מידע חלקי לגבי פריסת צוברי גז בישול – משרד האנרגיה טרם העביר לרשות הכבאות מיפוי של כלל הצוברים, ובכלל זה על הצוברים שלא הותקנו בהם התקני סגירה אוטומטית בעת רעידת אדמה. בכך יש פגיעה קשה ביכולתה של רשות הכבאות לתת מענה מיטבי לאוכלוסייה שעלולה להיפגע.

משק המים – רשות המים שבמשרד האנרגיה אינה מנחה את תאגידי המים וספקי מים אחרים לגבי בחינת עמידותם של תשתיות מים ברעידות אדמה. יחידת המים של המינהל האזרחי אינה מפקחת על עמידותן של תשתיות המים באיו"ש. פריצות בצנרת הביוב ברעידת אדמה עלולות להביא להתפרצות מחלות ולחלחול מי הביוב למי תהום ולמקורות מים אחרים.

נמלי הים ברעידת אדמה – רציף הדלק בנמל חיפה המצוי בסמוך לשבר יגור נבנה בתקופת המנדט ולא בהתאם לתקן עמידות ברעידות אדמה. למרות שעבר תיקונים וחיזוקים, לא מן הנמנע כי בעת רעידת אדמה תהיה פגיעה ממשית באספקת הדלקים לצריכת המשק, זיהום האזור הסמוך ומי הים.

נמלי אוויר – משרד הביטחון ומשרד התחבורה טרם הסדירו את אופן תפעולו של שדה התעופה נבטים שלפני שנים החלט כי ישמש כשדה חלופי בשעת חירום. עיכוב זה פוגע קשות גם במוכנות המדינה לקליטת סיוע בינלאומי בעת רעידת אדמה קשה שתשבש את פעילות נתב"ג.

תשתיות תחבורה יבשתית – מתוך יותר מ-70 גשרים ברמות סיכון סיסמי גבוהות, חוזקו עד מועד סיום הביקורת 3 גשרים בלבד. למשרד התחבורה אין מיפוי שלם ומקיף של תשתיות התחבורה. דבר שעלול לסכן חיי אדם ולפגוע ברציפות התפקודית ובאפשרות התנועה אל מוסדות חיוניים או אל מוקדי אסון.

חיזוק חלקי של מבני חינוך – במועד סיום הביקורת חוזקו 50 בתי ספר בלבד וכ-200 מצויים בתהליכי תכנון, מתוך כ-1,600 המיועדים לחיזוק (סה"כ יש 2400 מבני חינוך שנבנו לפני 1980. מאז בונים בתקן מתאים לרעידות אדמה). לא נמצא פתרון לחיזוקם של בתי ספר השוכנים במבנים טרומיים. כמו כן ישנם אלפי תלמידים בישראל הלומדים במבנים פרטיים שאינם בבעלות הרשות המקומית ושלא נבחנה עמידותם ברעידת אדמה.

חיזוק חלקי של בתי חולים ומוסדות בריאות – חרף החלטת ממשלה משנת 2008 על חיזוק מבני הציבור, לרבות בתי החולים, עד למועד סיום הביקורת לא קודם חיזוק בתי החולים אלא באופן חלקי. זאת ועוד, למשרד הבריאות אין מידע על מצבם הפיזי ועל מידת עמידתם של המוסדות הגריאטריים והסיעודיים, שמטופלים בהם אלפי אזרחים במחלקות סיעודיות, שיקומיות ובמחלקות לתשושי נפש.

עמידות מבני תחנות כבאות – לתחנות הכבאות תפקיד קריטי כבר בשלב המענה הראשון לאוכלוסייה שתיפגע ברעידת אדמה, הן בכיבוי השריפות הן בחילוץ. עד למועד סיום הביקורת לא היה בידי רשות הכבאות והמשרד לביטחון פנים מידע מקיף על התחנות העלולות להיפגע בעצמן ברעידת אדמה. בנוסף, כ-185 תחנות משטרה, תחנות כיבוי אש ומד"א ומתקני שב"ס נבנו לפני 1980.

מבני תיירות – מלונות רבים קרובים לקו הבקע וקיימת הסתברות גבוהה שייפגעו ברעידה חזקה. למרות זאת אין בידי משרד התיירות מיפוי של בתי המלון בארץ ועמידותם ברעידת אדמה. אין לו כלים לחייב אותם לשתף עמו מידע בנושא, ואין הוא יכול לחייבם לבצע חיזוק מפני רעידות אדמה.

פיקוח חסר על מבני תעשייה וחומרים מסוכנים – אם ייפגעו ברעידת אדמה מפעלים המחזיקים חומרים מסוכנים, הדבר עלול לסכן את האוכלוסייה ואת הסביבה ויחייב הקצאת משאבים נכבדים לטיפול במפגע. למרות זאת האסדרה והפיקוח של המשרד להגנת הסביבה אינם מספקים. עד סוף 2017 מתוך 300 מפעלים המחזיקים חומרים מסוכנים רק כ-100 קיבלו הנחיות בנושא.

עיכובים בחיזוק מבני מגורים – עד סוף שנת 2015, עשר שנים ויותר ממועד אישורה של תמ"א 38, אושר חיזוקם של 2,780 מבני מגורים בלבד. באזורי הפריפריה, הקרובים לקווי הבקע המועדים לרעידות אדמה ולנזקים כבדים בעטיין, תמ"א 38 כמעט שאינה מיושמת. בהיעדר תמריץ, ספק אם במתכונת הנוכחית יחוזקו מבנים אלה בעתיד בידי גורם כלשהו, פרטי או ממשלתי.

תקני בנייה – הבטון הוא רכיב חשוב מאוד בחוזקו של מבנה ובעמידותו ברעידות אדמה. טרם אומצה תקינה בינלאומית של הבטון. שימוש בבטון שאינו עומד בתקן הבין-לאומי עלול להשפיע לרעה על יציבותם של מבנים בעת רעידת אדמה עזה.

עיכובים בפעילות מערך ההתרעה – טרם הושלמה הקמת מערכת לאומית לזיהוי רעידות אדמה ומתן התרעה עליהן. (חיישנים לאורך קו השבר). התקציב שהקצתה הממשלה לרכישת "כרוזיות" (המספקות התרעה קולית) אינו מספיק להיקף הרכישה כפי שקבעה הממשלה. חרף החלטת ממשלה מ-2009 טרם הוקמה היחידה הסייסמולוגית במכון הגיאולוגי, האמורה לפעול 24/7.

ליקויים בהיערכות פיננסית וביטוחית – מדובר בליקויים של ממש בכיסויי הביטוחי של האזרחים והתושבים מפני רעידות אדמה. למשל: בהיעדר פוליסות לביטוח רכוש משותף בבנייני מגורים, ברוב המקרים יתקשו הדיירים בשיקום הבניין לאחר רעידת אדמה. שיעור הבתים המשותפים שביטחו את הרכוש המשותף מפני סיכוני רעידת אדמה נמוך מאחוז אחד.

ביטוח עבור ערך הקרקע נוסף על ביטוח מבנה מאפשר למבוטח לרכוש דירה אחרת תחת דירתו שנהרסה, במקום לשקם את הדירה שנפגעה. לביטוח זה חשיבות במיוחד באזורים שערך הקרקע בהם גבוה. שיעור המבוטחים שרכשו ביטוח עבור ערך הקרקע הוא נמוך, שיעור המבוטחים שרכשו ביטוח בשיעור 200% או 300% לפחות מסכום ביטוח הדירה הנקוב בפוליסה נמוך מאוד.

עוד דוגמה, חוק לימוד חובה, קובע כי התלמידים יבוטחו בביטוח תאונות אישיות, אולם בפוליסה לביטוח התלמידים ישנה החרגה הקובעת כי הביטוח אינו מכסה רעידת אדמה או תאונה שאירעה בעטיה.

ניסיונן של מדינות אחרות מלמד כי להיערכות מקדימה לרעידות אדמה יש השפעה מכרעת. ככל שהמבנים והתשתיות עמידים יותר ברעידות אדמה, כן יקטן היקף הנזק בהם, ויפחתו המשאבים שיידרשו להצלת חיי אדם ולטיפול בתשתיות שנפגעו.

מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא מציין כי בשנים האחרונות נעשים צעדים להגברת המודעות לסיכוני רעידת אדמה והדרך שבה יש להיערך לקראתה. משרדי הממשלה וגופי התשתית השונים הרחיבו בשנים אלה את הפעולות לחיזוק התשתיות לשם צמצום הנזק שייגרם בעטיה. עם זאת, בביקורת נמצא כי המדינה אינה ערוכה כנדרש לאירוע של רעידת אדמה קשה. (בתמונה: משלחת פיקוד העורף בזמן רעידת האדמה במקסיקו).