עקיבא ואמנות אחזקת האופניים / הראל נוף על מצב הספורט בארצנו - 0404
עקיבא ואמנות אחזקת האופניים / הראל נוף על מצב הספורט בארצנו ויקיפדיה

עקיבא ואמנות אחזקת האופניים / הראל נוף על מצב הספורט בארצנו

על עקיבא רזניק שמעתם? רובכם כנראה תשיבו בשלילה, וחבל. כי אם שמו היה נישא בפי כל, מצבנו היה אחר. לגמרי אחר. עקיבא רזניק היה מאמנה האגדי של נבחרת ישראל ב…. אופניים. כן כן אופניים. ענף זנוח וכמעט חסר התעניינות בארץ, אבל בעולם מדובר בענף פופולרי ביותר, שמכניס לא מעט כסף והמון עניין ויוקרה. אני סוטה מן הנושא…היינו בעקיבא. ובכן…התמזל מזלי שבסוף חטיבת הביניים בואכה התיכון, בעפולה, עקיבא היה המורה שלי לספורט. עולה חדש יחסית, שמלמד ספורט בבית ספר על מנת להתקיים בכבוד. ולעקיבא היה כבוד. הוא היה מורה קפדן. בא ללמד ספורט. מי שאהב והשקיע, עקיבא אהב אותו בחזרה. לא כולם אהבו את עקיבא- חבר'ה ששיעורי הספורט לא היו אהבתם הגדולה, די סבלו ממנו אפילו. כי עקיבא דרש- והם לא רצו להידרש. אבל הספורטאים שבינינו אהבו אותו אהבה גדולה, והוא אהב אותם שבעתיים. אהב וגם טיפח. עקיבא הגיע מרוסיה, והעלה עמו ארצה תרבות של ספורט, ואהבה עצומה לתחום. עוד לא ידעו כאן להעריך אל נכון מקצוענים מסוגו. עוד לא הבינו…שמדינה שחפצה להגיע להישגים ספורטיביים, חייבת לשאת על נס אנשים כמותו. עקיבא הקים בעפולה קבוצת רוכבים, שהוותה הפתעה בקנה מידה ארצי. הוא אסף אותם מהתיכון בו לימד. עקב אחריהם, אחרי נתוניהם, ומי שהתאים לו מבחינת המבנה, האופי, היכולת, הסיבולת, הכושר, הרצון, ושאר פרמטרים שעינו הבוחנת סמנה, היה מזומן לנבחרת האופנים העירונית בראשותו. לימים אימן גם את נבחרת ישראל, ואף הוציא לחו"ל כמה רוכבים בולטים לקבוצות אירופאיות מקצועניות. אותי עקיבא סימן מוקדם. הוא היה משוגע עליי. שמעתי זאת בנעימת קולו. ולא פלא. הייתי ספורטאי מעולה. עם כל התכונות שמורה לספורט כמו עקיבא חיפש. הייתי בנבחרת האתלטיקה של ביה"ס, זוכה לא פעם בתחרויות אזוריות, רץ מהר, חזק פיזית, בעל כח סיבולת ועם נתונים טבעיים מעולים שירשתי מאבי. הייתי כדורסלן נהדר וכדורגלן מעולה והיה לי ניתור מטורף. לא מעט משיאיי הספורטיביים מימי התיכון עדיין קיימים ועומדים. בקיצור … חלום רטוב של כל מאמן. לא משהו שאחד כמו עקיבא יכול היה לוותר עליו. …והוא התחיל במסע השכנועים שלו עליי. לקח אותי עמו ברכב הפיקוד לתחרויות אופניים בכבישי הארץ. לימד אותי את התיאוריה של הספורט. מה חשוב. מה פחות. ואז התחיל ללחוץ שאבוא לנבחרת העירונית. או לפחות לחוג האופניים. אבל אני הייתי עסוק בכדורגל. התאמנתי בהפועל חיפה ולאחר מכן במכבי חיפה. נערים ונוער כמובן. אבל עקיבא לא הרפה. כמו בולדוג שמהדק לסתות. ערב אחד מצאתיו בביתי, יושב עם אבי ומנסה לשכנע אותו, שישכנע אותי. אבי סירב בתוקף. כבישי ארצנו מסוכנים, ומאחר שכל האימונים נעשים על הכבישים, הוא לא הסכים שאקח חלק בנבחרת. אבל עקיבא הגיע שוב ..ושוב.. חמוש בשכנועים חדשים להפגת חששותיו של אבי. אך ללא הועיל. אבי לא הסכים. אבל…אם נדמה לכם שבזה תם העניין, טעות בידיכם. עקיבא הגיע לאימון שלי בחיפה. לבדו, באוטובוס מעפולה. הגיע בכוחות עצמו למגרש, וניסה מבחוץ, מעבר לגדר התיל, ללכוד את תשומת לב המאמן, וכשזה התפנה אליו, לחץ עליו שיאמר לי שמקומי בעפולה בנבחרת האופניים, ולא בחיפה בקבוצת כדורגל. הריטואל הזה חזר על עצמו פעמיים. אמנם העניין לא עלה בידו, אבל לרגע אל תקלו ראש במאמץ של האיש. כך צריך לעבוד בספורט, וברוב המקרים ה"ציד" שלו דוקא הצליח. במקרה שלי כנראה תמיד חש החמצה. יכולנו להיות מעצמת ספורט בשבוע האחרון עקבתי בדריכות אחר האולימפיאדה. אני צופע בקביעות באליפויות העולם באתלטיקה. עוקב אחרי אליפויות בג'ודו. אגרוף. מונדיאל. ליגת אלופות. ספורט על כל גווניו, ובכל פעם, בכל שנה ושנה, ליבי נחמץ על מצב הספורט אצלנו ועל הרמה העולמית שאיננו מצליחים לגרד. בכדורגל העלוב והמאכזב, באתלטיקה שבקושי קיימת, בשחייה, ובכלל, כמעט בכל הענפים, למעט הישגים בודדים פה ושם, אנחנו די פארש. אני צופה במדינות קטנות מאיתנו, ההופכות תוך שנים בודדות למעצמות ספורט. בענפים שונים ומגוונים. זה פשוט מכאיב לראות. יש כאן כל כך הרבה כישרון, יצירתיות, מחשבה, חכמה, ועדיין אף אחד לא הבין, שהמפתח הוא בהשקעה, אך בעיקר באיתור מוקדם? איתור לפי כישרון. לפי מבנה גוף. לפי סיבולת. לפי מהירות. לפי נטייה ולפי פוטנציאל. את המוכשרים יש לאתר, ומוקדם, בבתי הספר. צריך להרשות ולארגן לכל מאמן נבחרת עירונית מחוזית וארצית להגיע לבתי ספר, ולאפשר לו גישה חופשית ,תקציב נאות, ואפשרות לבחון את התלמידים. מי שיימצא מתאים יזומן לנבחרות עירוניות, איזוריות וארציות לפי כשרונו ורצונו. כך בונים ספורט. כך בונים נבחרת. כך נהיים מעצמת ספורט. גם אם איננו עם של מיליונים. כבר הוכח שאפשר. (ראו מקרה ג'מייקה לדוגמא- אחת מני רבות). אבל לשם כך צריך ראשית להבין שאנשים כמו עקיבא צריכים לשאת כאן על כפיים. לא למרמר ולייאש את דרכם. הפכתי את הגוגל בכדי לצרף תמונה של עקיבא לכתבה. בכל זאת…מאמן נבחרת ישראל באופניים. אגדה בתחומו….אבל לא מצאתי דבר. עקיבא היום בקנדה…עד כמה שהגוגל יודע לספר לי. חבל…