רשות ההגבלים תוכל למנוע מיבואנים ישירים ויצרנים לסכל תחרות והורדת מחירים לצרכן - 0404
רשות ההגבלים תוכל למנוע מיבואנים ישירים ויצרנים לסכל תחרות והורדת מחירים לצרכן דוברות ועדת הכלכלה

רשות ההגבלים תוכל למנוע מיבואנים ישירים ויצרנים לסכל תחרות והורדת מחירים לצרכן

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, אישרה לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את חוק ההגבלים העסקיים על מנת לתת לממונה על הרשות סמכויות להגביל יבואן ישיר שפוגע בתחרות ומסכל או מצמצם יבוא מקביל. בישיבה קודמת שקיימה הוועדה בהצעה התייחס לכך היו"ר כבל ואמר כי פתיחת שווקים ליבוא, הגברת תחרות והורדת יוקר המחייה הם לחם חוקה של הוועדה.

הממונה על רשות ההגבלים, עו"ד מיכל הלפרין, הסבירה את ההצעה ואמרה כי ישראל היא כלכלה קטנה שנסמכת על יבוא, וההצעה נועדה לטפל בבעיות שמעוררים יבואנים רשמיים בחסימת יבוא מקביל. בענפים רבים במשק פועלים יבואנים העובדים ישירות מול יצרני המוצרים השונים, ובנוסף להם יבואנים נוספים המייבאים את אותו מוצר מגורמים אחרים. הצעת החוק נועדה למנוע מצב שבו היבואן הישיר, שלרוב יש לו הסדר עם היצרן, יפעל לסיכול או צמצום היבוא המקביל, דבר הפוגע בתחרות. לפי ההצעה שאושרה, הממונה על הרשות תוכל להורות ליבואן הישיר לבצע צעדים מעשיים על מנת למנוע פגיעה בתחרות. עוד מוצע לתת לממונה את הסמכויות בהוראת שעה לתקופה של שלוש שנים, כאשר שר הכלכלה, בהמלצת הממונה ובאישור ועדת הכלכלה, יוכל להאריך את מתן הסמכויות לתקופה נוספת שלא תעלה על שלוש שנים.

נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין, מתח ביקורת על ההצעה ואמר כי "זוהי פגיעה אנושה ביסודות המשפט בישראל, בערכי הדמוקרטיה וחופש העיסוק". לדבריו, ההצעה תעניק לרשות להגבלים עסקיים סמכויות המתאימות למשטרי עריצות ומהווה דוגמה לרדיפה סלקטיבית אחרי יבואנים ישירים. כמו כן מתח לין ביקורת על הנוסח לפי ההצעה תחול גם על יצרנים ישראלים שמיצרים תחת הסכם עם יצרן בחו"ל. "ממתי יצרן הוא יבואן, האם אפשר להגיד בחוק שחתול הוא כלב", שאל לין.

היועץ המשפטי של האיגוד, עו"ד שלומי לויה, הוסיף כי הצעת החוק הזו מעדיפה תחרות בין ספקים של אותו מותג (מקביל או ישיר) על פני תחרות כללית בשוק. "לא ברור לנו למה אפשר להטיל הוראות על יבואן ישיר של 'טומי הילפיגר', למשל, שפועל למנוע יבוא מקביל או אישי, אבל אי אפשר להטיל הוראות על היצרן 'גולף' אם הוא פועל למנוע תחרות כללית בשוק", אמר. עו"ד הלפרין השיבה כי ליבואנים הישירים יש יכולת רבה לצמצם יבוא מקביל ותחרות, וכי מצב התחרות המותגית בישראל הוא בכי רע. היו"ר כבל דחה את הטענות ואמר כי השאלה היא מה השורה התחתונה שתעודד את התחרות על כיסו של הצרכן.

בנוסף לכך החלה היום הוועדה להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לרפורמה בחוק ההגבלים העסקיים, לצורך חיזוק האכיפה והקלת נטל האסדרה (רגולציה). התיקון לחוק מבקש לשנות את שמה של הרשות כך שתיקרא "רשות התחרות הכלכלית", בהתאם לכך מוצר למקד את פעילותה בתחומים שטמון בהם נזק פוטנציאלי לתחרות, ומצד שני להקטין את הנטל הבירוקרטי והרגולטורי שמייצרים מנגנוני הפיקוח כיום. הממונה הלפרין אמרה כי עבור הרשות התחלת הדיונים ברפורמה זה יום חג. היא סקרה את ההתפתחויות במשק מאז חוקק החוק בשנת 1988, דרך הקמת הרשות ב-1994 והמחאה החברתית ב-2011, ואמרה כי "מאז המחאה החברתית השתנה הפוקוס של הרשות והחלו להיאכף פרקטיקות שלא נאכפו נגד מונופולים. היא ביקשה לקבל את הצעת החוק כמקשה אחת ואמרה: "יש בה בלמים ואיזונים. הגברת האכיפה לצד הקלה ברגולציה". תיקון ראשון אותו הציגה הלפרין נוגע לביטול תקרת העיצום הכספי שעומדת היום על 24 מיליון שקל, והשארתו בשיעור של 8% מההכנסות. "הרף פעל לטובת התאגידים הגדולים שאמורים להיות במרכז הפוקוס שלנו", אמרה. עוד ציינה הלפרין כי מוצע לשנות את מבנה הענישה, ולהאריך את משך הבדיקה של מיזוגים שמעוררים קשיים תחרותיים מ-30 יום לעד 120 יום. לצד זה ציינה הלפרין הקלות להעלאת הרף המצריך בקשה לאישור מיזוג ל-360 מיליון שקלים. "זה יצמצם בקשות למיזוג ב-30% ולא יאפשר לאף מיזוג שהתנגדנו אליו בשנים האחרונות לעבור מתחת לרדאר", אמרה.

היו"ר כבל אמר כי צריך להתאים את החוק למציאות כיום ולתת יותר כוח לממונה על רשות התחרות, על מנת שתוכל להסיר חסמים ולטפל בעיוותים בכלכלה. ח"כ איילת נחמיאס ורבין בירכה על ההצעה, אך הוסיפה כי היא "לא יכולה להגיד שאני תומכת בכל הפרטים ברפורמה, ולא משוכנעת שהסרת תקרת העיצום זה דבר נכון לעשות". ח"כ יעקב אשר אמר: "שינוי השם לבד לא יעזור, אבל עזרת השם תעזור". הוא הביע תמיכה בכוונה להוריד רגולציה במקום שלא צריך אותה, ולמקד אכיפה במקום שצריך. ח"כ עיסאווי פריג' אמר כי הוא לא מקבל את הגישה של הממונה לקבל את הצעת החוק כמו שהיא, ואמר כי כל שינוי צריך לבדוק לגופו של עניין. ח"כ דב חנין אמר כי צריך גוף מאוד חזק שיגן עלינו מפני מונופולים וקרטלים, וכי הכיוון המרכזי של המהלך הוא נכון אך הוא לא מתלהב ממנגנוני אישור מראש של עסקאות שמאפשרות לחברות להעריך את עצמן. עוד אמר ח"כ חנין כי הוא מודאג מהיכולת של תאגידים לגלגל את העיצומים הכספיים על הציבור.

נציגת לובי 99, מרב דוד, אמרה כי לוותר על אכיפה בעבירות של פגיעה בתחרות ולהוריד רף ענישה ל-3 שנות מאסר זה מסר לא נכון לשוק. לדבריה, הדבר ימנע אפשרות לשימוש בכלי של האזנות סתר וזה יכול להשפיע על טיפול במקרים הדומים לפרשת עלית-קדבורי. נציגת איגוד החברות הציבוריות, יונת פילצר סומך, אמרה מנגד כי לטענת האיגוד אין פה גם מקל וגם גזר אלא מקלות מאוד גדולים וגזרים גמדיים. לדבריה, "יש פה הצעת חוק שמעצימה בצורה בלתי פרופורציונלית את כוחו של רגולטור, בלי וסת ראוי. התחושה שלנו שיש פה ניסיון להסות רחשי לב ההמונים בצורה קצת פופוליסטית". גם היא התייחסה לנושא העיצומים הכספיים ואמרה כי אם לא יהיה להם גבול עליון הסכום יוכל להגיע למיליארדים. גם היועץ המשפטי של איגוד לשכות המסחר התייחס לכך ואמר: "הענישה צריכה להיות לפי חומרת העבירה ולא לפי עומק הכיס של מי שביצע אותה".

היו"ר כבל התייחס לכל הטענות ואמר: "הרבה מאוד פעמים מבלבלים רגולציה עם בירוקרטיה. מעניין מה היה קורה לשוק אם כל הרגולטורים היו מתאדים, או עושים לגמרי את עבודתם". הממונה הלפרין אמרה כי היה צפוי שכל קבוצת אינטרס ותרצה לברור מתוך החבילה את הפירות המתאימים לה. לדבריה, "השקענו מחשבה לייצר איזונים רלוונטיים כדי לשחרר את השוק מצד אחד, ומצד שני לפעול בצורה נחרצת בסיטואציות של הפרת החוק שפוגעת בתחרות. זה שאנחנו מקבלים ביקורת משני הכיוונים מראה שאולי עשינו משהו נכון". היו"ר כבל סיכם ואמר כי בישיבות הבאות תתמודד הוועדה עם הטענות שהועלו.