לראשונה: משרד החינוך מפרסם את התמונה החינוכית הארצית - 0404
לראשונה: משרד החינוך מפרסם את התמונה החינוכית הארצית מיכל פתאל

לראשונה: משרד החינוך מפרסם את התמונה החינוכית הארצית

משרד החינוך מפרסם היום לראשונה, ב', את ה"תמונה החינוכית" המשקפת בצורה הולמת יותר את מגוון העשייה החינוכית בבתי הספר העל יסודיים – הישגים ערכיים, קהילתיים וחברתיים לצד הישגים לימודיים. כעת, עם פרסום התמונה החינוכית, הישגי בתי הספר משקפים לראשונה גם את שיעור המעורבות החברתית, שמירה על טוהר הבחינות, שיעור הנשירה ממוסדות החינוך, שיעור הקרבה והאכפתיות בין מורים ותלמידים ועוד. בעבר המדידה התייחסה לשיעור הזכאות לבגרות בלבד, דבר אשר יצר רושם מוטעה שהזכאות לבגרות היא חזות הכל – בעוד שעשייה חינוכית, ערכית ומשמעותית חשובה לאפחות. לאורך שנים רבות קידמו בתי הספר ערכים חינוכיים, קהילתיים וחברתיים אשר לא קיבלו ביטוי ראוי בפני הציבור, מאחר שעד היום בתי הספר נמדדו על פי שיעור הזכאות לבגרות בלבד. כמו כן, במסגרת רפורמת ה"למידה המשמעותית" הורחבו ומוסדו בתוך בתי הספר פעילויות חינוכיות ערכיות ושיטות הערכה ולמידה מגוונות, אשר מהוות כיום חלק בלתי נפרד מתעודת הבגרות של התלמיד. התמונה החינוכית כוללת ארבעה אשכולות: ערכים ואקלים חינוכי, נשירה והתמדה, הצוות החינוכי ולמידה והישגים (ראו בהמשך קישור למצגת המלאה). בכל אשכול למידה מוצגים הערכים הרלוונטיים לאשכול בראייה רב שנתית (למעט היגדים שהמדידה שלהם החלה בתשע"ה). התמונה החינוכית מאפשרת שקיפות מלאה של תוצאות המערכת – ברמה הארצית (המפורסמת היום), וכן ברמה הרשותית והבית ספרית (יפורסמו בהמשך). "התמונה החינוכית" היא כלי עבודה בידי מנהל בית הספר וצוותו, שכן היא תפרוס בפניהם תמונה רחבה של העשייה הבית ספרית, ותאפשר להם לקבוע יעדים לחיזוק, לשינוי ולשיפור. שר החינוך נפתלי בנט: ״בתי הספר הם לא מכונות של ציונים אלא חממות של ערכים. בית ספר שבודק את התלמידים רק לפי הציון – לא מעניק חינוך, אלא נותן מסר שלילי לתלמידים. הבטחתי למורים שפגשתי בשטח והיום אני מקיים – נמדוד בתי ספר לפי מדדי איכות, ערכים ומניעת נשירה לצד מדידת זכאות. אני מאמין ששינוי שיטת המדידה תביא לשינוי משמעותי במערכת החינוך. מדידה לא סותרת ערכים. היא כלי לצמיחה ולשיפור. השאלה האמתית היא מה מודדים. אם מודדים רק הצלחות וזכאות – מפספסים את הערכים, את ההתעקשות על כל תלמיד, את החינוך לעזרה לזולת, ואת זה אנחנו משנים היום״. מנכ"לית משרד החינוך, מיכל כהן: "מערכת החינוך יוצאת היום לדרך חדשה. דרך שתעצב שפה ושיח חינוכי אחר ושונה. דרך שתשקף את מגוון העשייה של המנהלים, המורים והתלמידים במוסדות החינוך ותביא לידי ביטוי את היכולות הרב גוניות של כל אחד ואחד. מהיום, מערכת החינוך תציג תמונה חינוכית שמעלה על נס את העשייה הערכית אשר כוללת, בין היתר, מעורבות חברתית, קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים, התמדה ונשירה. אלה יעמדו לצד העשייה הלימודית, שאף היא תכלול היבטים חדשים. לא רק הישגים לימודיים אלא גם סקרנות, מסוגלות ועניין בלמידה. כל אלה יחד יציגו תמונה אחת, מונגשת, שקופה ודינאמית. התמונה החינוכית גובשה בשיתוף עם השותפים לעשייה החינוכית – רשויות, מנהלים, מורים והורים. לשותפות הזו ערך עליון והיא מהווה רק חלק ממערך שלם של שותפויות שהמשרד מנהיג וימשיך להנהיג בשנים הבאות". המשרד מעודד שקיפות של העשייה החינוכית אך מתנגד מכל וכל ל"טבלאות ליגה" ולדירוג בתי הספר. כיוון שכך, המדדים לא משוקללים לציון אחד, אלא כל מדד עומד בפני עצמו, הן ברמה הארצית והן ברמה הרשותית והבית ספרית. כדי למנוע תחרות לא הוגנת בין מוסדות החינוך, התמונה מציגה את הישגי המוסד החינוכי לאורך השנים, ביחס לממוצע הארצי וביחס לבתי הספר הדומים לו – מבחינת גודל ומדד הטיפוח (לדוגמה: לא ניתן יהיה להשוות בין בית ספר במדד טיפוח נמוך לבין בית ספר במדד טיפוח גבוה). בעבר כלל בתי הספר התיכוניים נמדדו באותו האופן, דבר אשר פגע במוסדות מרקע חברתי – כלכלי נמוך. "התמונה החינוכית" גובשה בתום הליך היוועצות שכלל את כלל העוסקים במלאכת החינוך, בהם: מנהלים, מורים, מפקחים, הורים, תלמידים, נציגי הרשויות המקומיות, אנשי אקדמיה ועוד. אשכול ערכים ואקלים חינוכי o דיווח התלמידים על מאמצי ביה"ס לעידוד למעורבות חברתית – עליה של 13% (תשע"ה 54%, תשע"ד 41%) o דיווח התלמידים על מאמצי ביה"ס לקידום סובלנות כלפי האחר והשונה – תשע"ה 72% (המדידה החלה בתשע"ה) o מעורבות באירועי אלימות – שיפור של 1% (תשע"ה 7%, תשע"ד 8%) o קרבה ואכפתיות בין המורים לתלמידים – ירידה של 1% (תשע"ה 42%, תשע"ד 43%) o שיעור הגיוס לצה"ל/ שירות לאומי/ אזרחי – יפורסם בהמשך במסגרת פרסום הרמה הבית ספרית אשכול נשירה והתמדה התמדה בלימודים – עליה של 0.7% (תשע"ה 71.2%, תשע"ד 70.5%) * מדובר במעבר בין בתי ספר (ז' – יב') הנובע כתוצאה ממבנה בית הספר (חט"ב , שש שנתי) וצרכי התלמיד נשירה ממוסדות חינוך – עליה של 0.2% (תשע"ה 1.4%, תשע"ד 1.2%) אשכול הצוות החינוכי פיתוח וקידום מקצועי של מורים: 45% (המדידה החלה בתשע"ה) אשכול למידה והישגים שיעור הזכאים לתעודת בגרות מתוך שכבת הגיל – עליה של 3.3%: תשע"ה 56%, תשע"ד 52.7% שיעור הזכאים לתעודת בגרות מהלומדים בי"ב – עליה של 0.6%: תשע"ה 66.1%, תשע"ד 65.5% שיעור הזכאים לתעודת בגרות מצטיינת מהלומדים בי"ב – עליה של 0.6%: תשע"ה 7.1%, תשע"ד 6.5% דיווח התלמידים על מאמצי ביה"ס לקידום מסוגלות סקרנות ועניין בלמידה: תשע"ה 54% (המדידה החלה בתשע"ה) דיווח התלמידים על מאמצי ביה"ס לקידום פרקטיקות הוראה – למידה – הערכה: תשע"ה 52% (המדידה החלה בתשע"ה) טוהר בחינות – מחברות בחינה פסולות – עליה של 0.1%: תשע"ה 0.6%, תשע"ד 0.5% אירועים הנכללים בשק"ד – עליה של 0.2%: תשע"ה 1.7%, תשע"ד 1.5% * ארועי שק"ד – פער חריג בין ממוצע ציוני תלמידי בית הספר בבגרות לבין הממוצע במגנים תעודת בגרות עם מתמטיקה – 5 יח"ל – עליה של 0.9%: תשע"ה 10.4%, תשע"ד 9.5% תעודת בגרות עם אנגלית – 5 יח"ל – עליה של 1.3%: תשע"ה 31.9%, תשע"ד 30.6% תעודת בגרות עם מתמטיקה – 4 יח"ל – עליה של 0.8%: תשע"ה 17.6%, תשע"ד 16.8% תעודת בגרות עם אנגלית – 4 יח"ל – ירידה של 0.2%: תשע"ה 23.1%, תשע"ד 23.3%