אושר לקריאה ראשונה: השעיית עובדים מגוף ציבורי לאחר 45 יום - רק באישור בי"ד לעבודה - 0404
אושר לקריאה ראשונה: השעיית עובדים מגוף ציבורי לאחר 45 יום – רק באישור בי"ד לעבודה הדס פרטוש, פלאש 90

אושר לקריאה ראשונה: השעיית עובדים מגוף ציבורי לאחר 45 יום – רק באישור בי"ד לעבודה

ועדת הפנים בראשות ח"כ יואב קיש אישרה היום (חמישי), לקריאה ראשונה את הצעת חוק מגבלות על השעיית עובדים בטרם הגשת כתב אישום, התשע"ז- 2017 – תיקוני חקיקה. על פי נוסח החוק שעבר בקריאה טרומית ייקבעו דיני משמעת אחידים על כל התאגידים הציבוריים והחברות הממשלתיות וכן השעיית עובדי המדינה תיעשה רק על ידי בית הדין למשמעת, ולא על ידי נציב שירות המדינה כפי הנעשה היום. הצעת החוק צומצמה היום בוועדה והיא מחילה את השינויים בחוק רק על עובדים מגוף ציבורי שאינם עובדי מדינה – קרי  עובדים מחברות ממשלתיות ותאגידים סטטוטוריים שלגבם טרם נקבע בחוק כל דיני השעיה ואלו נעשו בהתאם להסכמות של העובדים עם המעסיקים. כעת לאחר שיאושר החוק החדש, יוכלו המעסיקים להשעות רק לתקופה של 45 יום ולאחריה יחויבו באישור של בית הדין לעבודה.

יו"ר הוועדה ח"כ יואב קיש אמר בדיון: "הייתי רוצה לראות הסדרה מלאה של הנושא לגבי כל הסקטורים בשירות הציבורי בהקמת בית דין משמעתי שירכז את כל הנושא עבור כל הגופים הציבוריים. אבל במצב הנוכחי שלרשויות המקומיות יש בי"ד משמעתי ולעובדי המדינה קיימת הנציבות, צריך להתעסק במה שלא מוסדר עדיין.

חוק זה בא לתקן מצב שבו עובדים מוצאים את עצמם בסיטואציה שהעונש שלהם זה כבר התהליך. סופו של התהליך יכול להיות בלא כתב אישום אך אלו תקופות זמן ארוכות מאוד שבהן עובד שלא אשם נפגע מהשחרה של תדמיתו, ממאבק כלכלי וביכולת לשרוד".

עו"ד גיא דוד מנציבות שירות המדינה הציג בוועדה נתונים על תהליכי ההשעיה: "מתוך 80 אלף עובדי מדינה, מדווח לנו על פתיחה בחקירה פלילית של בין 350 ל 500 עובדים בשנה. מתוך כל זה, יש בשנה 200 הליכים של בקשות השעיה כאשר חלקם הם הליכים חוזרים של עובד שהושעה כבר בשנה הקודמת. ממוצע ההשעיה הוא של שנה וחצי אך קיים גם עובד ש10 שנים כבר מושהה כי טרם הסתיים ההליך הפלילי שלו. בחצי השנה הראשונה לזמן ההשעיה, עובד זכאי למחצית משכרו אך לאחר מכן הוא כבר מקבל שכר מלא".

ח"כ בני בגין תהה בוועדה על ההיגיון בהפחתת שכרו של העובד המושעה דווקא בתחילת השעייתו, "איך ייתכן שאדם שטרם נאשם ופעמים רבות כל ההליך זה על לא עוול בכפו, צריך לקבל מחצית משכרו?". 

עו"ד אבינועם סגל-אלעד ממשרד המשפטים: "נושא ההשעיה בנוגע לגופים ציבוריים אכן אינו אחיד ולא מוסדר אך בלי קשר להצעת החוק, בכוונתנו להציע פיילוט למנגנון השעיה שיופעל בגוף אחד ולאחמ"כ לשכפל אותו למקומות נוספים. אנו חוששים שהחוק המוצע יפגע בהעברת חומרי חקירה שעד היום נשקלת בכובד ראש ועתה דרך חוק זה הוא יאפשר לגופים רבים גישה רחבה ובלתי הגיונית למרשם הפלילי". עו"ד סגל-אלעד ביקש כי החוק החדש יכול לגבי השעיה בעקבות כל חקירה שהיא ולא דווקא חקירת משטרה.

אילה וינשטיין מהמשרד לביטחון פנים אמרה כי "בהצעת חוק זה נגרום לכך שחומרי חקירה יבואו לבית הדין לעבודה בזמן קרוב להליך פתיחת החקירה. חשיפת חומרי החקירה בשלב זה, יכול לפגוע בתהליך החקירה".

עו"ד איתמר הר אבן מרשות החברות: "ההחלטה להוציא מידי ההנהלות את תהליך ההשעיה, אינה נכונה. ההשעיה היא צעד ניהולי ולא שיפוטי ויש להשאיר אותה בידי המנהלות. החשש מכך שאין ביקורת שיפוטית להליך ההשעיה, לא קיימת שכן גם היום מתאפשר מסלול לטעון כנגד השעיית עובד ציבור דוגמת זה שעתר אלון חסן בבית הדין לעבודה".

עו"ד לירון אשל מהמועצה לשלום הילד הביעה בדיון חשש כי לאחר החוק החדש, מורים או גננות שהושעו בגלל חשד לגבי עבודתם עם ילדים, ישובו לעבודה בפרק הזמן שאחר 45 יום ועד שבי"ד לעבודה יכריע בעניינם.

יו"ר הוועדה ח"כ יואב קיש הודיע בוועדה כי לקראת קריאה שניה ושלישית, יוכנס בחוק כי הסמכות החדשה לגבי השעית עובדי ציבור מתאגידים וחברות ממשלתיות, לא תאפשר גישה חדשה למרשם הפלילי אודות המושעים. כמו כן, ככל שההליך בבית הדין לעבודה יתעכב, יוכלו המעסיקים להאריך את ההשעיה מעבר ל-45 יום עד שבית הדין יכריע.

החוק עבר בוועדה לקריאה ראשונה.