"קוראת לך רה״מ שתעשה משהו - אל תיתן לי לראות את הבית שלי נשרף לי מול העיניים" - 0404
"קוראת לך רה״מ שתעשה משהו – אל תיתן לי לראות את הבית שלי נשרף לי מול העיניים" דני בן דוד, יערן קק"ל

"קוראת לך רה״מ שתעשה משהו – אל תיתן לי לראות את הבית שלי נשרף לי מול העיניים"

שירה בן דוד המתגוררת ביישוב מעגלים במכתב מלב אל לב לראש הממשלה. בן דוד, רואה את השדות עולים באש בזה אחר זה ולא יכולה היתה לשתוק יותר.

שירה כתבה לראש הממשלה בנימין נתניהו: ״לא. אני לא רוצה לכתוב עכשיו מכתב רשמי, עם מילים גבוהות שמסוגננות היטב. אני רוצה לכתוב מכתב מלב אל לב.

קוראים לי שירה בן דוד, אני גרה בישוב מעגלים שבצפון מערב הנגב. אני רוצה לספר לך קצת על החודשים האחרונים שעוברים עליי ועל כל תושבי עוטף עזה.

בתקופה האחרונה אנחנו נתונים למתקפת טרור מסוג אחר, מסוג שאנחנו לא מכירים ועם הזמן, לצערינו, התחלנו כבר להתרגל (כמו כל דבר שהופך לשגרה). אבל אנחנו לא רוצים שזה יהפוך לשגרה! אני רוצה לספר לך מה זה עושה לי בכל פעם שאני רואה או שומעת על עוד ועוד שטחים שנשרפים לנו מול העיניים.

לא מזמן ראיתי את יער שוקדה עולה בלהבות, היער שבו הילדות שלי נמצאת. ילדות שבה אבא כל שנה היה לוקח אותנו לראות את הכלניות, את הפריחה המשגעת, דבר שהפך למסורת של ממש. הנגב בשבילי הוא מקום של שגשוג, של גאווה, אם זה ללמוד בצפון ובכל פעם ששואלים אותי איפה "החור" הזה בו אני גרה נמצא, אני עונה בהתלהות ובגאווה שהוא נמצא באזור הכי יפה של הארץ, בשדות האינסופיים של ירקות, פירות, חיטה ועוד. זה המקום בו הילדות שלי נמצאת, בו הלכנו בתור ילדות לקטוף גזרים, תותים, תפוחים ועוד… מקום משגשג ופורח!

אבל עכשיו, אני מרגישה שהכל נמחק, שהכל נשרף לי מול העיניים, שכל הילדות שלי עולה באש! אם זה לחזור בסופי שבוע מהשירות לאומי ולהריח את הריח השרוף שמתחילים להתקרב לבית ואם זה לראות את כל השדות שהיו כל גאוותי, שרופים וחרוכים לי מול העיניים.

התרגלתי להכל, לבומים בלילה, לאזעקות בכל שעה ביממה שמפתיעים אותך, לקפוץ מכל אמבולנס או אופנוע שעובר, להכל התרגלתי. אבל אני לא רוצה יותר להתרגל. אני לא רוצה יותר לקבל את הקוצים של ארץ ישראל. אני רוצה לראות פרחים, אני רוצה לראות את הטוב של הארץ, את הנגב הפורח, את הבית שלי! אני קוראת לך אדוני ראש הממשלה, שתעשה משהו, אל תיתן לי לראות את הבית שלי נשרף לי מול העיניים! אל תיתן לדבר הזה להפוך גם לשגרת חיי!.

אני אוהבת את הארץ הזאת כל-כך ולא מוכנה לראות אותה נמחקת לי מול העיניים. לא סתם נלחמנו על האדמה הקדושה הזאת, לא בשביל לראות אותה נשרפת מול עינינו מבלי לעשות דבר. שבענו מטראומות ילדות ומשגרת טרור, אנחנו לא רוצים להרגיש יותר לבד במערכה הזאת".