קיצור הלכות שבעה עשר בתמוז ושלושת השבועות - 0404
קיצור הלכות שבעה עשר בתמוז ושלושת השבועות מאור נידם

קיצור הלכות שבעה עשר בתמוז ושלושת השבועות

אמרו חכמינו כי חמישה דברים אירעו את אבותינו ביום זה: נשתברו הלוחות. ובוטל התמיד. והובקעה העיר. ושרף אפוסטומוס את התורה. והעמיד/והועמד צלם בהיכל.

'אכילה ושתיה לפני הצום'

  • מי שרוצה לקום מוקדם ולאכול או לשתות, צריך לחשוב על כך בלבו לפני שילך לישון. ובדיעבד אם לא חשב על כך אסור לו לאכול, אבל לגבי שתייה אפשר לנהוג כדעת המקילים, משום שזהו דבר מקובל שאדם הקם לפני תחילת הצום שותה מעט, והרי הוא כמי שחשב על כך.

 

'תפילות בצום'

  • לדעת האשכנזים: היחיד אומר עננו בתפילת מנחה ושליח הציבור בשחרית ובמנחה. לדעת הספרדים: היחיד אומר עננו בכל התפילות.
  • היחיד אומר עננו בברכת שומע תפילה והחזן אומרו בחזרה ברכה בפני עצמה בין גואל לרופא.
  • מי שלא אמר אינו חוזר ויאמר בסיום התפילה אחר יהיו לרצון אמרי פי.
  • מי שאוכל מחמת חוליו אינו אומר עננו.
  • החזן אינו אומר עננו אלא אם כן יש ששה מתנים וכן להוציא ספר תורה לקרוא ויחל משה צריך ששה מתענים.
  • הכהנים נושאים את כפיהם במנחה של התענית חצי שעה או ארבעים דקות סמוך לשקיעה, ומשם 'החזון איש' הביאו שאפשר כבר מזמן מנחה גדולה וכהן שאינו מתענה לא ישא כפיו ויצא לחוץ קודם רצה.
  • למנהג האשכנזים: מפטירים במנחה של התענית בברכה. למנהג הספרדים: אינם מפטירים, וספרדי שהתפלל אצל בני אשכנז ועלה שלישי רשאי להפטיר בברכה.
  • מי שאינו מתענה לא יעלה לתורה ואפילו אם קראו לו בשמו.
  • נוהגים לתת צדקה לעניים בתפילת מנחה.

 

'תענית נדחה'

  • כשחל יום שבעה עשר בתמוז בשבת נדחה הצום ליום ראשון שלאחר השבת על כן אפשר להקל  בתענית נדחה בחיוב התענית למי שאינו חש בטוב יותר מתענית במועד המקורי. דיני בין המצרים כבר חלים בליל התענית שהוא ליל י"ח בתמוז

 

'דברים המותרים בצום'

  • בצום זה מותרים ברחיצה סיכה נעילת הסנדל ותשמיש המיטה.
  • מי שיש לו צער באם לא יצחצח שינים, רשאי לצחצח את שיניו אך יש להיזהר שלא יזובו מים לתוך הגרון.
  • טעה ובירך על מאכל בתענית יטעם משהו כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה ובאכילה פחות מככותבת לא מאבד תעניתו ורשאי גם לומר עננו.
  • מותר לאשה לטעום בצום את התבשיל ולפלוט מיד שטעימה אינה בכלל אכילה ושתייה.
  • מי שסובל מכאבי ראש בצום מותר לו לבלוע גלולה ללא מים, ואם אי אפשר לו בלי מים יבלע עם מעט מים ואם יכול יפגמם בדבר מר כגון תמצית תה וכדומה.
  • מותר לעשן סיגריות בתענית ורק בתשעה באב החמירו בזה וראוי להימנע מטעם "ונשמרתם מאד לנפשותיכם".

 

'הפטורים מהצום'

  • מעוברות ומניקות פטרות מלהתענות, ואסור להן להחמיר על עצמםן רק שימנעו מאכילת תענוגים.
  • יש אומרים שדין מינקת, הפטורה מהצומות הקלים, חל על כל מי שנמצאת בתוך עשרים וארבעה חודשים שאחר הלידה. לדעה זו אין הפטור תלוי בהנקה אלא במשבר הלידה, שההתאוששות ממנו אורכת עשרים וארבעה חודשים. למעשה, לדעת רוב הפוסקים כל אישה שפסקה להניק חייבת להתענות בצומות הקלים, וכן המנהג הרווח, אבל הרוצה להקל יש לה על מי לסמוך. וכן מי שחשה חולשה, אף שאינה נחשבת לחולה ממש – רשאית להקל.
  • זקנים וחולים שהרופא אומר שהתענית תזיק להם אינם צריכים להתענות ואינם צריכים התרה.
  • חום גוף למעלה מ-37.5 מעלות ונחלש, דינו כחולה.
  • קטנים פחות מגיל בר מצווה אינם מתענים ואפילו תענית שעות אינם מתענים.

 

'ברית מילה ופדיון הבן'

  • כשיש ברית מילה בבית הכנסת ביום התענית אומרים סליחות ווידוי ואין אומרים נפילת אפיים,
  • את כוס היין לדעת האשכנזים: קטן ישתה. לדעת הספרדים:  היולדת תשתה.
  • בעלי ברית והם אבי הבן, הסנדק והמוהל חייבים להתענות ולהשלים התענית.
  • ברית מילה ופדיון הבן ניתן לעשות ביום התענית. טוב לעשות את הברית או את פדיון הבן לקראת צאת הצום.

 

'שלושת השבועות'

  • שלושת השבועות שמתחילים מליל י"ז בתמוז ומסתיימים בט' באב שעליהם נאמר: "כל רדפיה הישגוה בין המצרים' יסודם הוא להרגיש חורבן בית המקדש ולהצטער עליו.

 

'נישואין'

  • למנהג האשכנזים לא נוהגים להינשא מי"ז בתמוז ואילך. למנהג עדות המזרח נוהגים לעשות נישואין עד ר"ח אב. אשכנזי יכול להשתתף בנישואין של ספרדי. כיון שהחתן עושה לפי מנהגו, יש שנהגו שירקוד פחות מהרגלו.
  • נוהגים שלא לשמוע שירה ונגינה בהופעה חיה, יש שהקילו לשמוע שירה וזמרה דרך מכשירים חשמליים. לשיר בפה מותר.

 

'תספורת'

  • למנהג האשכנזים וחלק מעדות המזרח נוהגים שלא להסתפר מי"ז בתמוז, ושאר בני עדות המזרח מחמירים רק בשבוע שבו חל תשעה באב. והשנה שתשעה באב חל בשבת אין לשבוע זה דין שבוע שחל בו תשעה באב. על כן מותרים מן הדין להסתפר עד שבת חזון.

אשה הצריכה להסתפר מדיני צניעות –  מותר.

'רחיצה ומקום סכנה'

מותר להתרחץ בים ובבריכה עד ר"ח אב, יש להיזהר בימים אלו מללכת למקום סכנה.

'ברכת שהחיינו'

טוב שלא לברך ברכת "שהחיינו" בימי "בין המצרים" על פרי או מלבוש, אבל מברכים על מצוות כגון: מילה ופדיון הבן. בשבת אין להחמיר בזה, ובר"ח אב הדין כמו בשבת פרי חדש שאי אפשר לשומרו עד שבת מפני שיתקלקל – אפשר לברך עליו "שהחיינו" ולאוכלו, חולה שזקוק לפרי חדש רשאי לאוכלו בלי לברך עליו "שהחיינו"

"אמר רבי שמעון בן יוחאי: משל למה הדבר דומה? לאחד שהיה מכה לבנו, ולא היה יודע הבן למה הוא מכה אותו. לאחר שהכהו אמר לו, לך עשה דבר פלוני שצויתיך היום כמה ימים ולא השגחת בו. כך, כל אותן אלפים שנפלו בימי דוד לא נפלו אלא שלא תבעו בנין בית המקדש" (מדרש תהילים)

פורום רבנים צבאיים במילואים