היועמ"ש על חקירות ראש הממשלה: "רעשים למיניהם לא השפיעו, לא משפיעים, ולא ישפיעו עלינו" - 0404
היועמ"ש על חקירות ראש הממשלה: "רעשים למיניהם לא השפיעו, לא משפיעים, ולא ישפיעו עלינו" משרד המשפטים

היועמ"ש על חקירות ראש הממשלה: "רעשים למיניהם לא השפיעו, לא משפיעים, ולא ישפיעו עלינו"

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט התייחס הבוקר (רביעי), בועדת החוקה בכנסת לתיקי החקירה של ראש הממשלה בנימין נתניהו ואמר כי "אני נשאל בכל הזדמנות לגבי התהליך של חקירת ראש הממשלה. מטבע הדברים, אני לא יכול להתייחס לתוכן של החקירה, אבל זו הזדמנות לעשות סדר בדברים. לגבי חקירת ראש הממשלה, בחודש דצמבר 2016, כעשרה חודשים אחרי שהתחלתי לכהן כיועץ המשפטי לממשלה, ומספר חודשים לאחר שנבדקה בדיקה בנושא, החלטתי שיש בסיס ראייתי לחקור את ראש הממשלה כחשוד בעבירות פליליות מתחום טוהר המידות, בשני תיקי חקירה שונים. המשמעות היא שהגעתי למסקנה כי היה קיים חשד סביר לביצוע מעשי עבירה מצד ראש הממשלה.

התיק הראשון הוא זה המכונה 1000, שעניינו בעיקר ביחסים בין רה"מ לאיש העסקים ארנון מילצ'ן והתיק השני הוא זה המכונה 2000, שעניינו בעיקר ביחסים בן רוה"מ לבעלים של עיתון "ידיעות אחרונות", נוני מוזס. באותו זמן עדיין לא בא לעולם תיק החקירה המכונה 4000, תיק בזק, שגם בו, כשנה מאוחר יותר, החלטתי שיש בסיס ראייתי לחקור את ראש הממשלה כחשוד. אתייחס כמובן בהמשך דבריי גם לתיק חקירה זה.

היום אנו נמצאים כשנה וחצי אחרי היום שבו נפתחה החקירה בעניינו של ראש הממשלה. אני מדגיש שנה וחצי מהיום בו פתחנו בחקירה, משום שאומרים לי שיש לעיתים תחושה בציבור שהחקירה מתנהלת כבר שנים רבות. אתייחס למהלכים שחלפו בשנה וחצי האחרונות, ואנסה, ככל שניתן במגבלות הנובעות מהחקירות שעודן מתנהלות, להסביר כיצד אנו עובדים. מה עשינו עד כה, ומה עוד צפוי לנו. אך לפני הכול אעמוד על העיקרון היסודי שאנו פועלים לאורו. לחקירה פלילית יש מטרה אחת ויחידה – גילוי האמת.

עיקרון יסודי זה הוא המפתח להבנת עבודת מערכת אכיפת החוק, והוא מלווה אותנו בכל חקירה וחקירה. הוא נכון ביחס לכל חשוד. תהיה זהותו אשר תהיה, ויהיה מעמדו אשר יהיה. אשוב ואדגיש – חקירה נועדה לצורך גילוי האמת. לשם כך על חוקרי המשטרה לעשות כל שלאל ידם לברר את החשדות נושא החקירה.

עיקרון יסודי זה בו אנו פועלים בכל תיק ותיק, הוא גם זה שמנחה אותנו בחקירות נגד ראש הממשלה. עיקרון זה משמעו שטובת החקירה, דהיינו – גילוי האמת – היא מעל לכל שיקול אחר. החקירות נגד ראש הממשלה, כמו גם חקירות רגישות אחרות שמתנהלות בימים אלה, מבוצעות על ידי מיטב חוקרי משטרת ישראל. בראש צוות החקירה של התיקים 1000 ו-2000 עומד מפקד היחידה הארצית לחקירות הונאה, תת-ניצב כורש ברנור, ומפקחים מקרוב, מפקד יחידת לה"ב 433, ניצב יגאל בן שלום, וכמובן ראש אגף חקירות ומודיעין של משטרת ישראל, ניצב גדי סיסו, שהחליף בתפקיד חשוב ורגיש זה לפני מספר חודשים את ניצב מני יצחקי.

בנוסף, כנהוג בתיקים אלה, החקירה מתבצעת תוך ליווי צמוד של צוות פרקליטים. ראש צוות הפרקליטים היא פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), ליאת בן-ארי. וכמובן יש פיקוח הדוק של גורמי המטה בפרקליטות המדינה ובייעוץ המשפטי לממשלה, של פרקליט המדינה, שי ניצן, ושלי – היועץ המשפטי לממשלה. צריך להבין – חקירה פלילית, בוודאי מסוג זה, היא דבר מורכב ומסועף. עד מוביל לעד. חקירת מחשב מובילה למסמכים והקלטות. תמלולי המסמכים מובילים לעדים. ושוב עדים מובילים לעדים נוספים, וחוזר חלילה.

בנוסף, כפי ששמעתם בעבר, למשל מאת מפכ"ל המשטרה ופרקליט המדינה שהתייחסו לכך, החקירות של תיקים 1000, ו-2000 הן חקירות גדולות מאוד, מבחינת ההיקף של פעולות החקירה וחומרי החקירה, מורכבות וממש לא פשוטות, הן בהיבט העובדתי והן בהיבט המשפטי. אמת. בתיק 1000 יש לנו עדויות על מתן טובין לראש הממשלה, ובתיק 2000 יש קלטות בה נשמע שיח בין ראש הממשלה לבעלים של העיתון "ידיעות אחרונות". אולם, טועה מי שסבור כי ראיות אלה הן התיק כולו, חזות הכול, והיתר הוא "בגדר עוללות".

כל מי שיודע משפטים מבין כי ראיות אלה הן אכן ראיות חשובות מאוד, אך הן אינן ראיות שמסיימות חקירה. ההפך. אלה הן למעשה היו ראיות שרק התחילו את החקירה. על בסיס ראיות מוכרות אלה פנו חוקרי המשטרה לברר את מכלול התמונה העובדתית: מה בדיוק ארע? מה הרקע לאירוע? מה קדם לו ומה נעשה לאחריו? מהם האינטרסים שעומדים בבסיס התנהלות החשודים? אלה הן שאלות לא פשוטות לבירור שניצבו במרכז החקירות. אלה הן שאלות שדרושה להן תשובה מפורטת ומדויקת מאוד. 

בירורן היה הכרחי, ואנו עדיין עושים כל שניתן כדי להשלים את בירורן. הדבר נעשה כמובן מתוך מודעות לאחריות הציבורית המוטלת על כתפי כל העוסקים במלאכה הזו, ולצורך למצות את בירור האמת, בפרק זמן הקצר ביותר האפשרי, ותוך הבנת המשמעות של הדברים ביחס לאמון הציבור במערכת אכיפת החוק. אבל – חקירה פלילית היא לא אוסף של ספקולציות ותחושות וגם לא עניין של רכילויות. במשפט פלילי לא ניתן להוכיח מעשים על בסיס השערות. יש צורך בתצריף ראייתי איתן, אמין ומדויק.

בשל כך, חוקרי המשטרה לא יכולים להרשות לעצמם לדלג על שלבים בדרך לברור האמת. מטעם זה, חוקרי המשטרה עושים לילות כימים לברור החשדות, והופכים כל אבן ואבן בשביל לברר את האמת בנושאים שנכון לבדוק בכלים פליליים. כאשר אנו נתקלים בפעולות חקירה או בכיווני חקירה שלהבנתנו לא יובילו לאפיקים מעשיים, אנו מוותרים עליהן, וקוטעים אותן כבר בשלב מוקדם, על מנת לא לבזבז משאבים וזמן מיותר. עשינו את זה גם בתיקים הללו, לעיתים גם במחיר של ביקורת ציבורית, שאיננה מוצדקת בעיניי. אי אפשר לטעון מצד אחד שהחקירות נמשכות זמן רב מדיי, ובו בזמן לטעון – מהצד השני – שאנחנו צריכים לחקור כל בדל של כיוון חקירה, גם אם אין לדבר כל תוחלת מעשית. זה פשוט לא רציני.ואני רוצה להסביר מה משמעות של ליווי החקירות על ידי צוות הפרקליטים והפיקוח של בכירי המערכת?
החוקרים מבררים חשדות. הם גובים עדויות ותופסים מסמכים. כך אירע למשל כבר בחודשים הראשונים של חקירת שני התיקים הראשונים – תיק 1000, ותיק 2000. משטרת ישראל גבתה עשרות רבות של עדויות, חלקן מעבר הים. היא תפסה מאות רבות של מסמכים, ובתוכם גם חומר רב בקבצי מחשב.

צוות החוקרים מעבד את ממצאי החקירה, נדרש לסוגיות שמתעוררות ממנו, ומנסה למקד את הדברים בעיקר. זאת בשיתוף צוות הפרקליטות המלווה. צוות החוקרים מגיע לישיבות סטטוס עיתיות עם כלל הגורמים במערכת הרלוונטיים לקבלת ההחלטות. בתיקי 1000 ו-2000 הישיבות הללו החלו עוד בטרם ההחלטה על פתיחה בבדיקה, בחודש יולי 2016, והן נמשכות למעשה עד היום, בתדירות גבוהה, על מנת לוודא שפעולות החקירה מבוצעות כל הזמן, ובקצב משביע רצון.

בישיבות אלה חוקרי המשטרה מציגים את ממצאי החקירה שבצעו, וממליצים על פעולות חקירה נוספות הנובעות מפעולות החקירה שהסתיימו. אנו בוחנים יחד את ממצאים החקירה שהתקיימה, ואת הפעולות המבוקשות. ברוב המכריע של המקרים אנו מאשרים את פעולות החקירה הנוספות שצוות החוקרים מבקש. נכון. זה מאריך את החקירה. אך מדובר בצוות חקירה שהמלצותיו מקצועיות. זו הדרך הנכונה לברור האמת, ואנו חייבים ללכת בה. פעולות חקירה נוספות עליהן ממליצה משטרת ישראל לוקחות עוד זמן ומאריכות את התהליך, אך האם נכון לוותר על ביצוע פעולות חקירה מהותיות שהמשטרה מבקשת רק משום שהן לוקחות זמן ומאריכות את החקירה? תשובתי לכך היא חד משמעית – ממש לא.

כמו שאמרתי, עיקרון ברור האמת, ומתוך כך המקצועיות שלנו היא מעל לכל. נכון, גם מהירות היא חשובה, אך טובת החקירה חשובה יותר. המחיר הפוטנציאלי של ויתור על ראיות חשובות, עולה באופן משמעותי יותר על המחיר הנובע מעיכוב מסוים בהשלמת החקירה.

נחזור רגע לתיאור הכרונולוגי – בשנת 2017 אנחנו נמצאים בעיצומה של החקירה המשטרתית, המלווה ע"י הפרקליטות. בתקופה זו צוות החוקרים גייס גם עד מדינה בתיקי 1000 ו-2000, ואיני מחדש, הדבר פורסם. כריתת הסכם עד מדינה משמעה מתן טובות הנאה לחשוד בביצוע עבירות. זו אינה החלטה פשוטה, אך שוב – לשם ברור האמת ובשים לב לאינטרס הציבורי בתיקים משמעותיים אלה, כשנבדק חשד כלפי ראש הממשלה, אנו מוכנים לשלם את המחיר. מדובר בכלי חשוב ואפקטיבי במאבק בשחיתות, וההיסטוריה בהקשר הזה מדברת בעד עצמה.

אני ער לניסיון לעשות "דה-לגיטימציה" למוסד של עד המדינה. לצערי, לעיתים הדבר נעשה מתוך מטרות פוליטיות. זהו גם חלק מקמפיין רחב יותר, שמכוון נגד רשויות אכיפת החוק והתביעה הכללית, על רקע חקירות מתנהלות. אני דוחה בכל תוקף את הטענות המועלות במסגרת הקמפיין הזה, כאילו גורם כלשהו או חלילה אפילו מערכת אכיפת החוק בכללותה, עוסקים ב"רדיפה" של אנשים. התפקיד שלנו הוא להבטיח את שלטון החוק. כשיש חשד סביר לביצוע עבירה – אין ברירה, נפתחת חקירה ובחקירה, משתמשים בכל הכלים החוקיים והלגיטימיים לשם בירור האמת. כפי שתיארתי הדבר, כולל – במידת הצורך – גיוס עדי מדינה, שתרומתם לבירור האמת מאוד משמעותית. הדבר נעשה בעבר, והוא נעשה גם היום, בכל תיק שיש חשיבות לעשות את זה, על פי אותם כללים ואותן אמות מידה, שנועדו לוודא כי מדובר בעדות אמינה ומשמעותית.

כל הניסיונות לעשות "דה-לגיטימציה" לכלי החיוני של עד המדינה, הם למעשה ניסיונות למנוע הגעה לחקר האמת. בהקשר זה, חשוב להבין שכריתת הסכם עד מדינה משמעה, ברוב המקרים, גם עיכוב נוסף בחקירה. כאשר כורתים הסכם עם עד מדינה, זה לא עד רגיל, חוקרי המשטרה מתחילים עם העד תהליך של מסירת עדות מפורטת במיוחד, המכונה גם "עדות ניקיון". לאחריה, צוות החוקרים הולך לבדוק את טיבה של העדות. הם מנסים לאמת כל נקודה ונקודה שנמסרה בעדות. לוודא שהדברים הם דברי אמת. לאחר מכן, מטבע הדברים, פונים לעדים נוספים רלוונטיים שמעורבותם נלמדה מעדות עד המדינה, ולבסוף גם חוקרים את החשודים על הדברים.

האם נוותר על כריתת הסכם עד מדינה, שיכול לשפוך אור ולתרום לברור האמת, משום שהדבר לוקח זמן ומאריך את החקירה? גם כאן תשובתי היא חד משמעית – ממש לא. ברור האמת מעל לכל. המקצועיות מעל לכל. מצד שני, על חוקרי המשטרה לברר גם את טענות ההגנה שמעלים החשודים בחקירתם. גם בירור טענות ההגנה הוא חלק מבירור האמת. משמעות הדבר שעל חוקרי המשטרה לבחון גם תרחישים נוספים אפשריים, ולחקור גם נושאים שמעלה החשוד. ואכן כך עושים חוקרי המשטרה. הם עושים כל שניתן כדי לספק בידנו תמונה מלאה, המוציאה אמת לאור.

כפי שעולה מדבריי, שנת 2017 הייתה שנה אינטנסיבית מאוד של חקירות בתיקים אלה. חקירות אלו נמשכו לחודשים הראשונים של שנת 2018. לפני כארבעה חודשים, המשטרה העבירה אלינו את המלצותיה בתיקי החקירה 1000 ו-2000. חומרי החקירה הועברו לפרקליטות המלווה שהתחילה לעבוד עליהם. בהקשר הזה, קיים חוסר הבנה לגבי האופן בו הדברים עובדים, וחשוב לי להסביר. אבקש להדגים זאת מעולם מעט שונה, אבל קרוב.

בסיום הליך הוכחות בתיק מורכב, עם עשרות עדים ואלפי מסמכים – אין מצב שבו השופט השומע את התיק שהתנהל בפניו כותב פסק דין לפני שהוא לוקח את התיק לעיון, ובוחן אותו בכללותו מתחילתו ועד סופו. השופט לא מכתיב את פסק הדין באולם. וזאת, אף על פי שהשופט ראה בעצמו את כל העדים ושמע את כל הטיעונים. כך גם בהקשר שלנו, ואפילו בבחינת קל וחומר, שהרי הפרקליטות אינה יושבת בחדרי החקירות. מקבלים את הדיווחים אחרי.
נכון, הפרקליטות המלווה מכירה את חומרי החקירה. גם פרקליט המדינה ואנוכי מכירים את החומרים, מתוך הליווי של החקירה עצמה, מתוך החשיבות העיתיות. אבל ההיכרות הזו לא מספיקה כדי לקבל את ההחלטות הדרושות על אתר. זה לא רציני.השלב הזה של לימוד ובחינת החומרים – נמצא כעת בעיצומו.

עם זאת, כמו שקורה בתיקים רבים, בוודאי מהסוג הזה, וכפי שכבר פורסם, תוך כדי לימוד החומר על ידי הפרקליטות המלווה, התגלו מספר דברים, וכן התרחשו מספר אירועים, שהובילו לכך שהוחלט, בעצה אחת עם משטרת ישראל, לבצע עוד מספר פעולות מהותיות בקשר לתיקים. משטרת ישראל מבצעת מאז סדרה של פעולות חקירה משלימות מהותיות מאוד. נחזור לתיאור הכרונולוגי – בד בבד עם העברת המלצות המשטרה בתיקי 1000 ו-2000, ובעקבות מידע חדש שהתקבל באותה עת, החלטתי כי יש בסיס לחקור את ראש הממשלה כחשוד גם בתיק חקירה נוסף – תיק 4000, שעניינו בעיקר ביחסים בין ראש הממשלה לבין הבעלים של חברת "בזק", שאול אלוביץ'. דרך העבודה בתיק 4000 דומה לדרך העבודה שתיארתי לגבי תיקי 1000 ו-2000, אך יחידות החקירה שונות.

תיק בזק המקורי נחקר מלכתחילה על ידי הרשות לניירות ערך, תחת הנהגתה של עו"ד ציפי גז. עם הרחבתו לחקירה בעניין ראש הממשלה, והרחבת נושא החקירה להיבטים החורגים מתחום האחריות של הרשות, הצטרפה לחקירה גם היחידה הארצית לחקירות כלכליות, תחת פיקודו של תת ניצב אלי אסייג. פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) וצוותה הם המלווים גם של תיק זה מההתחלה. משעה שנכנס תיק חקירה נוסף על תיקי החקירה הקיימים, עלה הצורך לקיים חשיבה והסתכלות כוללת על כל התיקים. מדוע? בשל מספר סיבות השלובות זו בזו. אלה העיקריות שבהן: ראשית, יש זיקה בין הדברים העולים בתיקים. התיקים מעוררים שאלות משפטיות ועובדתיות דומות. לפיכך נכון לראות תמונה רחבה ולבחון את הדברים יחד.

שנית, ישנם עדים משותפים. כך, ישנם עדים שהעידו על נושא מסוים בתיקים 1000 ו-2000, והם נדרשו למסור עדות גם בתיק 4000. לפיכך, לשם הערכה של מהימנות העדים והבנה של פרטים מסוימים בעדויות, יש צורך לראות את הדברים כמקשה אחת. כמו כן, ישנם עדי מדינה בתיק 4000 שמעידים גם על דברים הקשורים לתיקים האחרים. בהקשר הזה אני רוצה להדגיש, עדי מדינה שגייסנו בתחילת תיק 4000, לפני כשלושה חודשים, מופיעים לנו למעשה כעדים ומוסרים דברים גם בתיקים האחרים. מצב זה מטבע הדברים חייב לבצע השלמות חקירה מהותיות בתיקים האחרים, בהתאם לתהליך שדיברתי עליו מוקדם יותר.

לשם ההמחשה – כפי שפורסם, בתיק 4000 הגיעו לידינו הקלטות רבות של עד מדינה מסויים. מדובר בהיקף גדול של חומר, שמהר מאוד התברר שחלק ממנו רלוונטי גם לתיקי 1000 ו-2000, ואפילו לתיק המעונות. מאותו שלב, המשטרה הייתה חייבת מבחינה מקצועית לחקור בעניין, לרבות גביית עדויות נוספות, והדברים קורים בימים אלו ממש. אמנם, תהליך זה – שהחל לפני שלושה חודשים בערך – מאריך במידה מסוימת את החקירה ביחס לתיקים האחרים, אך האם נסכים שעדי המדינה ימסרו עדות רק בתיק 4000, ונאטום את אוזננו מלשמוע מה יש להם להגיד על התיקים האחרים? ממש לא. כמו שאמרתי, אנו נעשה כל שניתן כדי להוציא אמת לאור.

בנוסף, תיקים אלה ממחישים לנו את העידן הטכנולוגי שאנו חיים בו. בתיקי 1000, 2000 ובעיקר 4000 יש מדיה דיגיטאלית רבה. הטיפול החקירתי במדיה הדיגיטאלית דורש מיומנות וטיפול מיוחדים. היא מכילה חומר רב שיש לשמוע, לסווג ולתמלל. זו מלאכה שלוקחת הרבה מאוד זמן, אך היא חשובה מאוד ומעשירה את המסד הראייתי, כשהתכלית היא להגיע לחקר האמת. כמובן שגם על חומר ראיות זה לא ניתן לוותר. היום אנחנו בסוף חודש יוני 2018. מה קרה מאז שפתחנו את החקירה? הרבה מאוד. יש לנו צוותי חקירה שעובדים במרץ רב, כל הזמן. הם עושים מלאכתם נאמנה. הם עושים אותה ביושר. התיקים אומנם נמצאים בשלב מתקדם, אך יש לצוותי החקירה עוד עבודה לעשות. תנו למשטרת ישראל לחקור את התיקים.

לכל אלו שקוראים להגיש כתב אישום עוד לפני שהחקירה הסתיימה, ויש רבים כאלה, אני אומר – חכו לכם. מדינת ישראל היא מדינה של שלטון חוק, בה החלטות מתקבלות על פי הראיות ועל פי הדין בלבד. גם לחשודים יש זכויות. אני לא מתכוון להתפרק מחובתי להגיע לחקר האמת בגלל צייצנים, או מפגינים, או מתלהמים אחרים. הם ממש לא מעניינים אותי. המקצועיות היא מעל לכל. ולאלו שטוענים כי החקירות הן מוטות, או מופרכות, או הזויות, או מהוות "רדיפה" של אנשים, אני אומר – היזהרו בדבריכם. מערכת אכיפת החוק, על הגופים המרכיבים אותה, היא מערכת מקצועית וישרה, הפועלת בנחישות וללא לאות כדי להביא לגילוי האמת, ולמטרה זו בלבד. אנחנו לא מסמנים אף אחד, ולא רודפים אף אחד. האינטרס היחיד שעומד לנגד עינינו הוא שלטון החוק במדינת ישראל. אין לנו משהו אחר.

אני רוצה להוסיף בהקשר הזה אמירה כללית שחשובה לי: המאבק בתופעות השחיתות למיניהן הוא קריטי לקיום החברה הישראלית. אנו לא נרתעים מלטפל בתופעות שחיתות, ככל שמתגלות, ולא נירתע גם בעתיד. לפעמים נדמה שמערכת אכיפת החוק עומדת לבדה חשופה במאבק הזה, וסופגת ביקורת ואפילו השמצות כאלה ואחרות משני הכיוונים. זה לא יזיז אותנו מן הדרך. המאבק בשחיתות הוא לא עניין שמתבצע או מסתיים באבחת חרב. זה תהליך ארוך וקשה, שיש בו גם היבטים, ולפעמים גם השלכות, שהם מעבר למשפט הפלילי הצרוף, בעיקר היבטים ציבוריים וחברתיים. אני יכול להבטיח שאת החלק שלנו בכל הקשור לאכיפת החוק הפלילי אנחנו נעשה בצורה מיטבית וישרה, ולא חשוב כמה קשה זה יהיה או כמה זמן זה ייקח. "רעשים" למיניהם לא השפיעו, לא משפיעים, ולא ישפיעו עלינו. חובתנו כלפי הציבור היא לפעול באופן נחוש, עקבי ושיטתי ולאכוף את הדין במקצועיות וביושר.

כאשר החקירות יסתיימו, אנו נעשה כל שניתן כדי לקבל החלטות נכונות ומהירות".